לאור הגילויים החדשים שחשפו ביבנה בעת האחרונה ע"י רשות העתיקות ביניהם מפעל היין העתיק, בתי קברות ועוד, מודיע ראש העיר יבנה צבי גוב ארי כי עניין שימור תל יבנה עומד על הפרק ומתוכנן כמקום לביקורים תיירותיים.
במהלך פוסט שכתב ראש העיר צבי גוב ארי הוא מציין כי לא יאפשר בעתיד למערכות דרכים וכבישים לפגוע באתרי הארכיאולוגיה החשובים הללו בתל יבנה, עוד מציין ראש העיר כי הוא בוחן את האפשרות להכרזה על חלק ממתחם תל יבנה כאתר מורשת לאומי ובינלאומי.
להלן הפוסט אותו פירסם ראש העיר:
לאחרונה מתנהל מסע לטובת שימור העתיקות שנתגלו בעירנו וכן שימור תל יבנה. אני כמובן מברך על הפעילות המצביעה על רגישות לעיר ולהיסטוריה וכמובן לעתיד התיירותי כאן.
אנו מקדמים את עניין השימור כאשר תל יבנה מתוכנן כמקום לביקורים תיירותיים. המקום לא ייחפר בשלב זה היות וחפירת התל אמורה להתייחס לשכבות השונות המצויות בו, דבר אשר דורש ביצוע עבודות על-פני לפחות 10 שנים ומקורות כספיים שאין בידנו בעת הזו.
התגליות שנחשפו עד כה (החלק החשוב שבהם יישמר) מצריכות כיסוי לעונת הגשמים, זאת על מנת למנוע היפגעותם כתוצאה מאיגום מי-גשם. בהמשך ייחשפו שנית ויותקנו בהם מערכות ניקוז מי נגר וגשם. נושא זה נמצא באחריות מלאה של אנשי
רשות העתיקות.
חשוב להדגיש כבר כעת
כי לא אאפשר בעתיד למערכות דרכים וכבישים לפגוע באתרי ארכיאולוגיה חשובים, וכל פתרון שיימצא בא לשמור על הישרדותם של אתרים אלה, כולל כמובן תל יבנה. במקביל אני בוחן אפשרות להכרזה על חלק מהמתחם כאתר מורשת לאומי ובינלאומי.
בטוחני כי תל יבנה והממצאים בסביבתו יהוו אבן שואבת ומקור התייחסות מיוחדת לכל יבנאי.
חג חנוכה שמח לכולכם!
שלכם, צבי גוב ארי
להלן סרטון הממחיש את הגילויים האחרונים מתקופת יבנה וחכמיה בתקופת הסנהדרין
על הגילויים בסרטון
שרידי מבנה מימי הסנהדרין נחשפו לראשונה ביבנה!
הסנהדרין הייתה ההנהגה היהודית שגלתה ליבנה, לאחר חורבן ירושלים לפני כ-2000 שנה.
בחפירת הענק של רשות העתיקות ביבנה, במימון רשות מקרקעי ישראל ובשיתוף עם עיריית יבנה לרגל הרחבת העיר, נחשפו לראשונה שרידי מבנה, המתוארך לימי הסנהדרין, שבו התגלו ספלים עשויים אבן גיר, המעידים על נוכחות יהודית ועל שמירת הלכות טומאה וטהרה. בחפירה אף התגלה בית קברות רחב היקף מימים אלה.
המבנה שנחשף הוא בעל אופי תעשייתי, ומתוארך למאות ה-1'-3' לספירה.
על רצפתו התגלו מספר שברי כלי אבן, מהסוג המכונה "ספלי מדידה" – כלים שלא מקבלים טומאה, המזוהים עם האוכלוסייה היהודית של שלהי ימי הבית השני והמאה ה-2 לספירה.
במרחק של 70 מטר בלבד מהמבנה, נחשף בית קברות מרשים ובו עשרות קברים המסודרים באופן יוצא דופן. הקברים עומדים בשורות ובמרחקים קבועים - דבר שעשוי ללמד על קיומה של מן "חברה קדישא" - גורם כלשהו שהיה אחראי על הקבורה. פבלו בצר וד"ר דניאל וורגה, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, מוסיפים כי על פי מיקומו של בית הקברות, ניתן לשער שהוא הוקם מחוץ לגבולות העיר, בהתאם להלכה היהודית ולחוק הרומי.
אבל האם נקברו כאן יהודים או פגאניים? מוקדם לקבוע, משום שלא מופיעים עליהם סימנים אתניים מזהים. לדברי הארכיאולוגים, התיאור ההיסטורי והממצא הארכיאולוגי מאפשרים להעלות, בזהירות, את האפשרות כי מדובר בקברים של הקהילה היהודית של העיר. "אם נכונה השערה זו, אז ייתכן כי לפחות בחלק מהקברים, אולי ביפים שבהם, נקברו חכמי יבנה, בני דורם של רבן יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא ורבן גמליאל."
בחפירה התגלה ממצא מפתיע נוסף: יותר מ- 150 בקבוקוני זכוכית התגלו כשהם מונחים מעל לקברים. לדברי ד"ר יעל גורין – רוזן, ראש ענף זכוכית ברשות העתיקות, הבקבוקונים שמשו, כנראה, לשמירת נוזלים יקרי ערך, כגון שמנים ריחניים. כמחצית מהם יוצרו בייצור מקומי ומחצית שנייה – יובאה מאלכסנדריה שבמצרים. בקבוקונים כאלה התגלו הן בחפירות בקברי יהודים, והן בקברי פגאניים, החל מהמאה ה-1' ועד ראשית המאה ה-3' לספירה.
הנחת הבקבוקונים מחוץ לקברים ביבנה ולא בתוכם, כפי שהיה נהוג, הינה בגדר תעלומה."
בצר וד"ר וורגה מתארים את התגלית מימי הסנהדרין כמאוד מרגשת:
"זו דרישת שלום ישירה מהתקופה שבה אספה ההנהגה היהודית את השברים אחרי חורבן בית המקדש, גלתה ליבנה, ושם - החלה לשקם מחדש את העם היהודי"
