השירה גילה גמליאל, יצאה בפוסט מרגש, כאות הוקרה למורתה לשעבר , גילה נזירי. בפוסט מדברת על השפעתה וההשראה של גילה נזירי עליה, בתקופת לימודיה בתיכון. גמליאל מספרת כי היא למדה אותם להצטיין, והשקיעה בתלמידיה על מנת לדאוג לעתידם ואישיותם. גמליאל מוסיפה ואומרת שבזכות נזירי היא החליטה להשקיע בלימודים וללמוד 5 יחידות במתמטיקה, פיזיקה ואנגלית, לרכוש תארים אקדמיים ואף ללכת לשליחות הציבורית בה היא פועלת כיום.
גילה נזירי, המשיכה בדרכה הקהילתית ביישוב ובשנה האחרונה כיהנה כנשיאת מועדון רוטרי הבילויים בגדרה. לאחרונה היא קבלה אות הוקרה מראש המועצה, יואל גמליאל על תפקידה במועדון וכל הפעילויות שנערכו ביוזמתה במועצה. בנוסף לאור הצלחתה היא מונתה על ידי ארגון רוטרי הארצי לרכזת תחום הבטיחות בדרכים הארצי של רוטרי ישראל.
להלן הפוסט של השרה גילה גמליאל
לאורך שנותיי, כתלמידה וכאם לתלמידות, פגשתי לא מעט מורים מעוררי השראה, שעתידם ומטענם החינוכי של תלמידיהם הוא הדבר היחידי שבראש מענייהם. אבל מעל לכולם ניצבת אחת, גילה נזירי המחנכת שלי בתיכון האזורי בגדרה.
כולם היו טובים ומסורים, אבל היה בה משהו שהפך אותה ממחנכת טובה לאגדית – מעבר להכלה ולהקשבה, גילה לימדה אותנו להצטיין לימודית, ואנושית. אדם משכיל, הבהירה, הוא *אדם משכיל* – אם אין תורה אין דרך ארץ, אם אין דרך ארץ אין תורה, והא בהא תליא.
כזאת גילה, הייתה ועודנה, אם כמורה שמסרה נפשה על עתיד ואישיות תלמידיה, ואם כגמלאית הוראה המוסרת נפשה למען חלכאים ונדכאים ביישובי השפלה. "אין לתת לילד מורה האוהב ספר ואינו אוהב אדם", כתב יאנוש קורצ'אק, ונדמה שכתב גם על גילה, שעוררה ומעוררת בי השראה.
רבים הם האנשים והנשים שהשפיעו על דרכי ואישיותי, אך לגילה הייתה תרומה משמעותית. במאמציה להפוך אותנו לבני אדם משכילים למדתי שרק השמיים יהיו לי לגבול – במובן שאין גבול להצלחה, ובמובן שרק אלוהים, הצדק והמוסר, הוא הגבול. בזכותה, התעקשתי לעשות 5 יח"ל בפיזיקה, מתמטיקה ואנגלית, ולרכוש ארבעה תארים אקדמיים בפילוסופיה ובמשפטים - ולהצטיין. לא פחות מכך, בזכותה, בחרתי לי את השליחות הציבורית למען כלל ישראל לא כקריירה, אלא כדרך חיים.
בנותיי תדענה, ששלי ושלהן, של גילה נזירי הוא.