לייבוביץ שכל כך אהבת אמר כי
"חירות הינה התגברות האדם על טבעו".
וטבעו של האדם בין היתר הוא לאכול ,לשתות, להשתלט ולהילחם.
אתה כמעט ולא אכלת לא רק בתקופת מחלתך ,
באופן כללי היית אדם שהסתפק במועט.
גם המלחמות שלך לא היו למטרת השתלטות או למען שליטה על האחר ,
אלא ההפך דווקא לחם לשחרורו של האחר ולשוויונו.
אומנם דעותינו היו שונות מאוד ובטח גם דרך ביטויים.
אך אין ספק כי ממך למדתי את החתירה הבלתי נלאית והבלתי מתפשרת לאמת.
בעידן מות הפוליטיקלי קורקט -
אין ספק שאתה היית הקברן.
כתבת וצעקת ושצפת וקצפת, בלי טיפת פוליטיקלי קורקט ובלי שמץ של צביעות.
אמא אומרת שהיית אדם שהלך עם התת מודע שלו על החולצה.
מה שבפנים זה מה שבחוץ לטוב ולרע.
זוהי תכונה מאוד לא טיפוסית לפוליטיקאי ואתה פוליטיקאי בכל רמ"ח אבריך,
גם כשכבר לא היית כזה ועזבת מצולק, זועם ופגוע את הפוליטיקה.
אתה אף פעם לא ידעת ללכת בין הטיפות ונלחמת לרוץ בגשם השוטף,
ללכת נגד הרוח.
עכשיו האדמה מתנדנדת ואט אט מתהדקת על גופך הקר והצנום.
היו בינינו חילוקי דעות וכעסים של ילד נעזב.
כך ילדים רואים גירושים.
בפשטות, בכאב, בעצבות, בכעס ובגעגוע.
כדי להתמודד עם הגעגוע שאינו נותן מנוח לילד בן 12
הדחקתי אותך מחיי וצעדתי בחיי כילד יתום מאב.
אתה המשכת בחייך ועברת לגור בסיני ומשם לארה"ב.
בעודי בטיול עם חברים בניו יורק הטלפון שלי צלצל
ואתה היית על הקו בקולך הסדוק.
"אתה באמריקה ואתה לא בא לבקר את אבא שלך??".
כך שאלת כאילו שום דבר לא קרה במשך השנים ,
במין תמימות ילדותית שכזו.
אז נפגשנו אחרי שנים רבות של נתק.
שני אנשים זרים עם דם זהה.
עומדים בגשם השוטף של ניו יורק
ומתחבקים בחיבוק ארוך המנסה להשיב את הזמן לאחור.
שם דווקא באדמת הניכר,
אתה סלחת לי על הריחוק ואני סלחתי לך על הניתוק.
אבא ,
אני יודע שעל אף הסליחה והמחילה ההדדית
זו לא הייתה מערכת היחסים לה ציפית.
כשילד מתרגל לחיות בלי אבא ומתרגל מגיל צעיר להתמודד עם הדברים לבד
ולהילחם בעולם האכזר בכוחות עצמו,
אז קצת קשה לו פתאום להתרגל להתייעץ או לשתף את אבא שלו שחזר לחייו.
אני יודע שציפית שכך זה יהיה ולצערי זה לא ממש קרה.
שתדע שאפילו שטענת שזה לא כך ,
אבל אני הערכתי מאוד את דרכך הבלתי מתפשרת
וזאת על אף שביקרתי את הדרך שבחרת לעשות זאת.
היית בין חורין, אדם שצועד בדרכו ,
הולך עם האמת שלו בלי לחשוב מה יגידו עליו.
מה יגידו הסובבים, מה תגיד המשפחה, מה יגידו החברים מהעבר.
יש כאלה שיחשבו שהיית קצת משוגע ,
אני חושב שהיית בן חורין אמיתי אדם שפיו וליבו שווים.
שווים עד כאב, שווים עד מוות.
כשהייתי קטן אהבתי שאתה סוחב אותי על הכתפיים שלך.
היום תורי לסחוב אותך על הכתפיים שלי.
אבל אל תדאג אתה לא כבד לי,
אתה אבא שלי.
He ain't heavy he's my fatherr.
היום אני סוחב אותך על גבי התפילות ועל גבי הקדיש ,
היום אני סוחב את נשמתך
אל עבר כנפי השכינה שתחבק אותך ותקבל אותך אליה אל עולם שכולו טוב.
כשהיינו קטנים תמיד אמרת לי "בכור תוביל".
אז אני מוביל.
ברוך דיין האמת.
אסיים עם שיר של מאיר אריאל
אמן שכמוך אהב את ארץ ישראל ואת נופיה וצמחיה במילים המבטאות יותר מכל את דרכך.
צדק צדק תרדוף
בקש שלום ורדפהו
בקש שלום ורדפהו
צדק צדק תרדוף
והנה הם קמים רודף מול רודף
לגחך קלות ולהתנדף
בשלולית אפלולית בבאר האדום
לא פלא שצדק בורח לא פלא שבורח שלום
והאלוהים יבקש את נרדף
לא ישלים עם, לא יצדיק את
הנסחף אל חף.
אוהב ומתגעגע.
גילי כהן הוא מנהל ושותף באחד ממשרדי הפרסום הגדולים בארץ וב - 2 מערכות הבחירות האחרונות היה אחראי על קמפיין הבחירות של הליכוד ברחובות
להלן צילום מסך מכתבה על יגאל כהן ז"ל באתר be106 חדשות רחובות משנת 2013