כשהמבחן מתחיל והראש מתרוקן
״שלמא-שיפט״- תוכנית חדשה לבני ובנות נוער הסובלים מחרדת בחינות
הוא למד. היא יודעת את החומר. בבית אפילו הצליחו לענות על השאלות. אבל אז מגיע המבחן. הלב מתחיל לפעום מהר, המחשבות רצות, הגוף נדרך, ופתאום נדמה שכל מה שנלמד פשוט נעלם.
עבור לא מעט בני ובנות נוער, מבחן הוא הרבה יותר מאירוע לימודי. הוא עלול להפוך למצב שמעורר דאגה, מחשבות שליליות, עוררות גופנית ולעיתים גם הימנעות, דחיינות או תחושה של "אני פשוט לא טוב בזה".
"אנחנו פוגשות בני נוער מוכשרים, חכמים וחרוצים, שיודעים את החומר, אבל ברגע האמת החרדה מנהלת אותם", אומרת זהבית מדהלה "המטרה שלנו היא לא רק לעזור להם לעבור את המבחן הבא, אלא ללמד אותם להבין מה קורה להם ברגעי לחץ ולרכוש כלים שיאפשרו להם לפעול אחרת."
מתוך העבודה הקלינית והמחקרית של שלמא, נפתחת ברחובות תוכנית קבוצתית ייעודית לבני ובנות נוער המתמודדים עם חרדת בחינות. את התכנית מובילות אילנה ברי וזהבית מדהלה, חוקרות באוניברסיטה ובעלות קליניקה טיפולית בעיר.
לא תמיד הבעיה היא כמה למדתי
חרדת בחינות אינה בהכרח סימן לכך שהתלמיד לא התכונן מספיק. לעיתים דווקא תלמידים משקיעים, אחראיים ובעלי יכולות גבוהות חווים חרדה משמעותית סביב מצבי הערכה.
החרדה יכולה להתבטא במחשבות כמו "אני אכשל", "אני לא אזכור כלום", "כולם יצליחו ורק אני לא", או "אם אקבל ציון נמוך זה אומר שאני לא מספיק טוב".
לצד המחשבות יכולות להופיע גם תגובות גופניות: דופק מואץ, הזעה, כאבי בטן, מתח שרירי, רעד או תחושה של "בלק־אאוט".
במקרים אחרים החרדה מופיעה עוד הרבה לפני המבחן: קושי להתחיל ללמוד, דחיינות, בכי, כעס, ויכוחים בבית, צורך באישורים בלתי פוסקים או הימנעות.
"חשוב להבין", מסבירה אילנה ברי "שכשנער או נערה אומרים 'אנחנו לא יכולים', לא תמיד מדובר בחוסר מוטיבציה. לפעמים הם באמת מרגישים שהמערכת כולה נכנסת למצב חירום. לכן לא מספיק לומר לו 'תירגע' או 'פשוט תלמדי יותר'. צריך ללמד אותם איך לווסת את עצמם."
מה קורה למוח שלנו בזמן חרדה?
אחד הדברים שמייחדים את התוכנית הוא החיבור בין העולם הרגשי לבין הפעילות הפיזיולוגית והמוחית.
במצבי לחץ וחרדה משתנים תהליכים הקשורים לקשב, לעוררות וליכולת להפנות משאבים למשימה. לכן תלמיד יכול להכיר היטב את החומר, אך להתקשות לשלוף אותו או להתרכז כאשר רמת החרדה עולה.
כאן נכנס לתמונה הנוירופידבק.
נוירופידבק הוא שיטת אימון המבוססת על משוב בזמן אמת מפעילות מוחית. במהלך האימון הפעילות נמדדת באמצעות EEG, והמתאמן מקבל משוב מיידי שמאפשר לו לתרגל דפוסי פעילות בהתאם למטרות האימון.
"היתרון הגדול עבור בני נוער הוא שהחוויה אינה נשארת רק ברמת הדיבור", מסבירה ברי. "הם מתרגלים שוב ושוב ויסות בתוך סיטואציה של אימון, ובמקביל לומדים לזהות את המחשבות, הרגשות והתגובות שמפעילים את החרדה."
מהמחקר באוניברסיטת בר־אילן אל העבודה עם בני הנוער
החיבור בין חרדת בחינות לנוירופידבק עומד גם במרכז מחקר מקיף שנערך על ידי ברי ומדהלה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר־אילן.
במסגרת המחקר נבחנה התערבות בת 15 מפגשים בקרב משתתפים עם חרדת בחינות, תוך מעקב אחר מדדי EEG ומדדי חרדה לאורך התהליך.
"המחקר אפשר לנו להתבונן לא רק במה שהמשתתף או המשתתפת אמרו שהם מרגישים, אלא גם במדדים של הפעילות המוחית לאורך ההתערבות", מספרת מדהלה. "החיבור בין המחקר לבין העבודה בשטח הוא משמעותי עבורנו. אנחנו רוצות שהכלים שאנחנו מביאות לבני הנוער יהיו מחוברים לידע מדעי, אבל גם יהיו פשוטים, ישימים ורלוונטיים לחיים שלהם."
לא רק נוירופידבק: ללמוד לנהל את המחשבות שמנהלות אותי
התוכנית אינה מבוססת על אימון מוחי בלבד.
בכל אחד מ־15 המפגשים, בני הנוער משלבים אימון נוירופידבק עם למידה ותרגול של כלים מעולם ה־CBT והאימון.
הם לומדים לזהות מחשבות אוטומטיות שמגבירות חרדה, לבחון אותן באופן מציאותי יותר, לזהות את הקשר בין מחשבה, רגש, תגובה גופנית והתנהגות, ולפתח דרכי התמודדות יעילות יותר.
במקביל מתרגלים כלים לוויסות עוררות, נשימה והרפיה, התמודדות עם "בלק־אאוט", בניית תחושת מסוגלות, שינוי השיח הפנימי, התמודדות עם פרפקציוניזם ופחד מכישלון, וכן אסטרטגיות להתארגנות לקראת מבחן ולרגעים שבהם הלחץ עולה בזמן אמת.
ולמה דווקא קבוצה?
לדברי ברי ומדהלה, לקבוצה הקטנה יש תפקיד משמעותי בתהליך.
"חרדת בחינות יכולה להיות חוויה מאוד בודדה", אומרת ברי. "נער או נערה יכולים להיות בטוחים שמשהו לא בסדר אצלם ושכולם סביבם מסתדרים. כשהם יושבים עם בני גילם ושומעים שגם אחרים חווים מחשבות ותחושות דומות, כבר מתרחש משהו חשוב."
אבל הקבוצה אינה מיועדת רק לשיתוף.
המפגשים בנויים כסביבת אימון: בני הנוער מתנסים, מתרגלים, בודקים מה עובד עבורם, לומדים זה מזה ומפתחים בהדרגה "ארגז כלים" אישי לקראת מצבי הערכה.
הקבוצות מתקיימות במספר משתתפים מצומצם, כדי לאפשר מצד אחד את הכוח של הקבוצה, ומצד שני יחס אישי והתאמה לכל נער ונערה.
15 מפגשים – עם התחלה, אמצע וסוף
אחד העקרונות של התוכנית הוא שמדובר בתהליך מובנה ותחום בזמן- 15 מפגשים בני שעה, בקבוצה קטנה ברחובות, לצד 15 מפגשי אימון נוירופידבק אישי של 45 דקות נוספות.
בתחילת הדרך נערכת היכרות והערכה של מאפייני חרדת הבחינות והקשיים המרכזיים של כל משתתף. לאורך המפגשים נלמדים ומתורגלים בהדרגה הכלים, ובמהלך התוכנית נבחנת ההתקדמות ומתבצעות התאמות לפי הצורך.
המטרה אינה להבטיח שבני הנוער לעולם לא ירגישו לחץ לפני מבחן. "גם אדם שיודע לווסת את עצמו יכול להתרגש ולהילחץ", מדגישה מדהלה. "המטרה היא שהלחץ לא ינהל אותו. שנער או נערה יוכלו לזהות: עכשיו אני בלחץ, אני יודע מה קורה לי, ויש לי מה לעשות עם זה."
למי מיועדת התוכנית?
התוכנית מיועדת לתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים שחווים לחץ משמעותי סביב מבחנים – בין אם הדבר מתבטא בירידה בביצועים, ב"בלק־אאוט", במחשבות שליליות, בהימנעות, בפרפקציוניזם, בתגובות גופניות או במתח רב בבית בתקופות מבחנים.
לא נדרש אבחון רשמי של חרדת בחינות. לפני ההצטרפות מתקיימת התאמה ראשונית, כדי לבדוק שהתוכנית הקבוצתית אכן מתאימה לצרכים של הנער או הנערה.
ומה הייתן רוצות שהורים ידעו?
"שהציון הוא לא כל הסיפור", מסכמת ברי. "כשנער או נערה לומדים להתמודד עם חרדת בחינות, הם לא רוכשים רק כלי למבחן במתמטיקה. הם לומדים משהו רחב הרבה יותר על עצמם- איך אני מגיב או מגיבה ללחץ, באיזו שפה פנימית אנקוט כשיש בי פחד להיכשל, ואיך אוכל לפעול גם כשהגוף והמחשבות מאותתים לי לברוח."
ומדהלה מוסיפה: "אנחנו לא מבטיחות חיים בלי לחץ. אנחנו רוצות ללמד בני נוער שהם יכולים לפגוש לחץ מבלי שהוא ינהל אותם. מבחינתנו, זו יכולת שהם ייקחו איתם הרבה אחרי שהמבחן האחרון בבית הספר יסתיים. כי כל החיים זה בעצם מבחן. גם ראיון עבודה, גם ראיונות לצבא ואפילו דייט ראשון".
התוכנית שלמא-שיפט מתקיימת ברחובות, בקבוצות קטנות לתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים. התוכנית כוללת 15 מפגשים בני שעה אחת לשבוע, המעניקה כלים מעולם ה־CBT וכלים אימוניים להתמודדות עם לחץ, מחשבות ורגשות סביב מבחנים. זאת לצד אימון נוירופידבק אישי אחת לשבוע לכל משתתף.
לפרטים נוספים:
טלפון: 08-6427022 | וואטאספ: 052-970-0220
הרשמה לזום פתוח: https://shlama.co.il/product/zoom/
באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה
וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה
אין עדיין תגובות
אפשר להתחיל את הדיון עם תגובה ראשונה.