חבר המועצה מרשט סלילך מונה למחזיק תיק שכונת רמב"ם והודיע על כוונתו לגיבוש תוכנית לשיפור הביטחון, התשתיות ומיתוג מחדש של רמב"ם כשכונה מובילה בראשון לציון, המשלבת היסטוריה עם חדשנות

מועצת העיר ראשון לציון אישרה אמש את מינויו של חבר המועצה, מרשט סלילך, לתפקיד מחזיק תיק שכונת רמב"ם. השכונה, הנחשבת לגדולה והוותיקה בעיר, מציבה אתגרים משמעותיים בפני המחזיק החדש, לאור תלונות רבות מצד התושבים לאורך השנים בנושאי פשיעה, אכיפה, ניקיון ותשתיות. נתונים שפורסמו לאחרונה במפת הפשיעה אף הצביעו על כך שרמב"ם היא אחת השכונות המובילות בשיעור הפשיעה בעיר.
סלילך הודיע כי בימים אלו הוא שוקד על בניית תוכנית עבודה מסודרת לטיפול בשכונה, מתוך מחויבות לשמש אוזן קשבת לתושבים ובשיתוף פעולה מלא עם הנהלת העיר וראש העירייה. לדבריו, התוכנית תתמקד במספר נושאים מרכזיים לשיפור איכות החיים בשכונה.
עיקרי התוכנית המתגבשת:
ביטחון אישי ונוער: הגברת תחושת הביטחון בשכונה וצמצום שוטטות נוער באמצעות הפעלת ניידת רחוב ייעודית. הניידת תפעל בשעות הערב והלילה במטרה לתת מענה לבני נוער ולמנוע התנהגויות בסיכון.
תשתיות, ניקיון ובטיחות: שיפור רמת הניקיון והנראות, כולל שיפוץ מדרכות שחוקות ושדרוג התאורה. בתחום הבטיחות בדרכים, מתוכננת הקמת רמזורים בנקודות אסטרטגיות להגברת בטיחות הולכי הרגל והנהגים.
קהילה, פנאי וסביבה: הקמת גינת כלבים מוסדרת וגינה קהילתית לרווחת המשפחות וחובבי הטבע העירוני. כמו כן, יושם דגש על אירועי תרבות וקהילה, כגון קבלות שבת קהילתיות ואירועי רחוב לחיזוק הלכידות השכונתית.
מנהיגות מקומית וצעירים: הקמת קבוצת מנהיגות תושבים שתהיה שותפה לקבלת ההחלטות, וביסוס מרכז הצעירים בשכונה כעוגן ליזמות ותעסוקה. בנוסף, יובל תהליך למיתוג מחדש של רמב"ם כ"שכונה המובילה בראשון לציון", המשלבת היסטוריה עם חדשנות.
סלילך סיכם כי הוא מתחייב למענה אישי לכל פניית תושב, וכי כלל התוכניות יבוצעו בתיאום הדוק ובסנכרון מלא עם ראש העירייה, מתוך ראייה עירונית רחבה.
להצטרפות לוואטסאפ חדשות ראשון לציון להצטרפות לקבוצת וואטסאפ ששולחת דילים וקופונים לאליאקספרס
באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה
- אורחבהצלחה רבה! בשאיפה יביא שיפור!15.01.26 13:34 תגובה

דוח חופש המידע ברשויות המקומיות: ראשון לציון בין הרשויות המובילות בכמות הפניות ובמתן מענה מהיר לתושבים

דוח היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים לשנת 2024 חושף כי העיר ראשון לציון נמצאת בצמרת הרשויות המקומיות בישראל בכל הנוגע לשקיפות ולטיפול בבקשות חופש מידע. מהנתונים עולה כי העירייה מדורגת בין שלוש הרשויות המובילות בכמות הבקשות שהוגשו אליהן, ובמקביל בולטת לטובה במהירות המענה לפניות.
על פי הדוח, לעיריית ראשון לציון הוגשו במהלך השנה החולפת 676 בקשות חופש מידע. נתון זה מציב אותה במקום השלישי בארץ, אחרי עיריית ירושלים (1,328 בקשות, עלייה של 67%) ועיריית אשדוד (789 בקשות). בנוסף לכמות הפניות הגבוהה, עיריית ראשון לציון צוינה לשבח ברשימת הרשויות שבלטו במענה מהיר לבקשות, בפרק זמן של עד 14 יום, לצד עיריות אור יהודה, קריית גת ושדרות.
ברמה הארצית, הוגשו לרשויות המקומיות 9,676 בקשות חופש מידע בשנת 2024, המהוות עלייה של כ-11.5% לעומת שנת 2023. בפילוח כלל הבקשות נמצא כי 78% מהן הוגשו לעיריות והשאר למועצות מקומיות ואזוריות. לשם השוואה, למשרדי הממשלה הוגשו 13,956 בקשות בתקופה המקבילה.
עוד עולה מהנתונים כי הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הן עיריית מודיעין-מכבים-רעות, עיריית ראש העין, עיריית אשקלון ועיריית עכו. לעומתן, הרשויות שדחו את המספר הרב ביותר של בקשות באופן יחסי הן עיריית חולון, עיריית חיפה ועיריית רמלה. העילות המרכזיות לסירוב היו חוסר יכולת לאתר את המידע (50.2%), פגיעה בפרטיות (19.6%) או שהמידע אינו מצוי בידי הרשות (9%).
הדוח מצביע גם על ליקויים, כאשר 45 מתוך 258 רשויות (כ-17%) לא הגישו דיווח ממונה על חופש המידע בניגוד לחוק. בין הרשויות שלא דיווחו נמצאות עיריית טייבה ועיריית מעלה אדומים (שנה שלישית ברציפות), עיריית נצרת (שנה רביעית ברציפות) ועיריית שפרעם. כמו כן, במהלך השנה הוגשו לבתי המשפט 287 עתירות חופש מידע נגד רשויות מקומיות, עלייה של כ-35% בהשוואה לשנה הקודמת.
עו"ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, התייחס לנתונים: "הדוח מצביע על עליה של 11.5% במספר הבקשות למידע לעומת השנה הקודמת, עובדה המצביעה על עלייה במודעות לזכות למידע וביקוש לשקיפות מצד התושבים. על הרשויות המקומיות להיערך לדרישה זו באמצעות הקצאת משאבים המתאימים לטיפול בבקשות למידע, ניהול מידע יעיל והגברת פרסום המידע היזום".
ליאור שחר, מנהל המינהל לתפקידים מיוחדים במשרד הפנים, הוסיף: "משרד הפנים רואה ביישום חוק חופש המידע ברשויות המקומיות מרכיב חשוב לשיפור השירות לתושב ולחיזוק אמון הציבור. יישום נכון של החוק מחזק את האמון הציבורי, תומך בקבלת החלטות הוגנת ומאפשר ביקורת ציבורית אפקטיבית".
להצטרפות לוואטסאפ חדשות ראשון לציון להצטרפות לקבוצת וואטסאפ ששולחת דילים וקופונים לאליאקספרס
באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה
היכל התרבות מאיר ניצן ראשון לציון מציג את הדרמה הישראלית "אמא" מאת הלל מיטלפונקט בתאריכים 26-28 בינואר

היכל התרבות מאיר ניצן בראשון לציון מציג את ההצגה "אמא", דרמה משפחתית חדשה פרי עטו של המחזאי הלל מיטלפונקט.
עלילת ההצגה עוסקת בדיווה גדולה מהחיים המנסה לחזור לתפקיד האם הפשוטה. המחזה מתאר מפגש טעון בין האם לבנותיה, אשר חושף את כל מה שניסו להסתיר במשך שנים. מדובר בדרמה ישראלית המשלבת כתיבה שנונה ומשחק משובח.
מועדי ההצגות:
יום שני, 26.1, בשעה 20:30
יום שלישי, 27.1, בשעה 17:00 (במסגרת סדרת ה-תהאטרון הכוללת שיח והצגה)
יום רביעי, 28.1, בשעה 20:30
להצטרפות לוואטסאפ חדשות ראשון לציון להצטרפות לקבוצת וואטסאפ ששולחת דילים וקופונים לאליאקספרס
באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה
אין עדיין תגובות
אפשר להתחיל את הדיון עם תגובה ראשונה.
מזג האוויר הסוער גורם לעיתים חשיפת היסטוריה באזור "יבנה ים" בגן לאומי חוף פלמחים: בעבר, גרם מזג האוויר לחשיפת קנקני אגירה ענקיים מהתקופה הביזנטית בתוכם פכית שמן קטנה ושלמה, שברי כלי בישול ומקטר שלם להקטרת קטורת

מזג האוויר הסוער הפוקד את האזור מעלה זיכרונות מחורף שנת 2015, בו נחשף ממצא יוצא דופן באתר העתיקות יבנה-ים שבגן לאומי חוף פלמחים. מדובר בקנקן אגירה ענק מהתקופה הביזנטית, המכונה "דוליום", שהיה טמון מתחת לרצפה עתיקה. הקנקן, שהיה סמוי מן העין במשך מאות שנים, התגלה בעקבות סחף עז והתמוטטות שכבת החול, כאשר רק שפתו בצבצה מעל פני השטח.
עם קבלת הדיווח מעובדי רשות הטבע והגנים, החלה חפירת חירום של רשות העתיקות במקום. העבודות התבצעו בתנאים קשים במיוחד, כאשר גלי הים כיסו וחשפו את הממצא לסירוגין, והחופרים נאלצו להפסיק את העבודה עם עליית הגאות ולשוב אליה עם שוך הים. הקנקן תוארך למאות ה-4-6 לספירה, וגודלו כ-1.5 מטרים בגובה ובקוטר. ככל הנראה, הוא שימש כמחסן תת-קרקעי לאחסון תוצרת חקלאית ומוצרי מזון, בהם שמן, יין, דגנים ומוצרים יבשים נוספים – פתרון שהיה נפוץ בערי החוף בתקופה הביזנטית.
בתוך הקנקן הגדול התגלו ממצאים שנשתמרו במעמקיו, ובהם פכית שמן קטנה ושלמה, שברי כלי בישול ומקטר שלם להקטרת קטורת. על פי הממצאים, נראה כי הכלי יובא מקפריסין או מצפון סוריה, והוא משתלב היטב בתמונה הרחבה של יבנה-ים כעיר נמל משגשגת שהיוותה חלק ממערכת מסחר ימית פעילה לאורך חופי מזרח הים התיכון. עיר הנמל יבנה-ים נזכרת במקורות מנהליים וכנסייתיים קדומים, יושבה לראשונה בתקופת הברונזה התיכונה והיתה מאוכלסת עד לימי הביניים. החפירות באתר חשפו כנסיות, רצפות פסיפס, בית מרחץ, סוללות ביצור, בתי אמידים וקברים.
סערות הגשמים גורמות לשטיפת ממצאים מן הים אל החוף ולהתמוטטות מצוקים, שבתוכם טמונים שרידיהן של ערים היסטוריות – תהליך החושף ממצאים ארכיאולוגיים נוספים. אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, ציין אירוע דומה שאירע בחורף סוער בשנת 2002. גם אז, סערה חשפה על קו החוף ביבנה-ים קנקן אגירה ביזנטי ענק. אזרח ערני דיווח על הממצא לאחר שראה קבוצה שניסתה לחלץ אותו מהחול באמצעים מאולתרים. צוות רשות העתיקות הגיע למקום תחת רוח חזקה וגלים מתנפצים ונאבק במשך שעות להציל את הממצא. הקנקן, שנפגע במהלך הניסיונות להוציאו, הועבר למעבדות רשות העתיקות ושוקם בעבודה מדויקת של המשמר יוסף בוקנגולץ.
"אני מבקש לנצל את ההזדמנות להזכיר לציבור שלא להזיז או לאסוף ממצאים מהשטח", אמר גנור. "חשוב לדעת שממצא שנלקח ללא ליווי מקצועי מאבד את ההקשר המדעי שלו, והנזק שנגרם להיסטוריה של כולנו הוא בלתי הפיך. אם נתקלתם בממצא עתיק, השאירו אותו במקומו ודווחו מיד לנו ברשות העתיקות".
צילומים:אסף פרץ וצילה שגיב, רשות העתיקות




להצטרפות לוואטסאפ חדשות יבנה להצטרפות לוואטסאפ חדשות ראשון לציון להצטרפות לוואטסאפ חדשות חדשות ישראל להצטרפות לקבוצת וואטסאפ ששולחת דילים וקופונים לאליאקספרס
באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה

- אורחאיזה מדהים מרגיש כמו לגעת לרגע אחד בעבר. כמה הסטוריה יכולה להיות טמונה בכד אחד מעניין מה עבר עליו איך הוצר מאיפה הגיע מי רכש.. מטורף15.01.26 09:38 תגובה
- אורחאם נשכח לרגע את מעלליה של הסופה מסתבר שאין ארכיאולוג טוב ממנה)קצת הגזמתי 😂 כארכיאולוגית בעבר ממש התרגשתי לראות את הממצאים.....ומשמעותם לגבי התקופה15.01.26 10:28 תגובה
מנסה לטעון שוב
הצטרפו אלינו!
הצטרפו לקבוצות הוואטסאפ שלנו:
אפליקציה בחנות האפליקציות: