מדעני מכון ויצמן למדע, בשיתוף סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, עשויים להיות שותפים מרכזיים במשימת חלל שתצא לירח מסקרן זה ב-2026. משימת החלל לטריטון, המכונה "טרידנט", העפילה לשלב הגמר של תוכנית "דיסקברי" של נאס"א לצד שלוש משימות חלל נוספות מבין 22 שהגישו מועמדות. נאס"א הודיעה כי תשקיע שלושה מיליון דולר בכל אחת מהמשימות שעלו לגמר – ובעוד כשנה תבחר שתיים מהן, שיזכו להתממש ולצאת לחלל.
טריטון הוא הירח הגדול ביותר של נפטון – אך באופן חריג מסתובב סביבו בכיוון ההפוך, ולפי ההשערות, הגיע מחוץ למערכת השמש ונלכד בשדה הכבידה של נפטון. הוא ממוקם בפאתי מערכת השמש, ולא זכה לביקורים מכדור-הארץ כבר יותר מ-30 שנה.
גם טרידנט מתעתדת לחלוף על-פני טריטון אך בניגוד לעבר, היא צפויה להתקרב עד 500 קילומטר מפני השטח של הירח. המשימה, בהובלת פרופ' לואיז פרוקטר, מנהלת המכון לחקר כוכבי-לכת וירחים ביוסטון, טקסס – ובהשתתפות קבוצת המחקר של פרופ' יוחאי כספי מהמחלקה למדעי כדור-הארץ וכוכבי-הלכת במכון ויצמן למדע – שמה לה למטרה לקבוע אם לטריטון אכן יש אוקיינוס תת-קרקעי, ואם כן, מה הן תכונותיו, להבין מדוע פני השטח של טריטון כה צעירים ולמדוד ולאפיין את האטמוספרה שלו.
קרדיט: מכון וייצמן
ישראלים לאו דווקא ידועים בדייקנות יוצאת דופן, אך אחת הסיבות להשתתפות של פרופ' כספי ושל ד"ר אלי גלנטי מקבוצת המחקר שלו בטרידנט היא העובדה ששעון אולטרה-מדויק, שהם יזמו ואפיינו, צפוי לסייע בהצלחת המשימה. השעון, אשר נבנה על-ידי חברת Accubeat מירושלים, במימון סוכנות החלל במשרד המדע והטכנולוגיה, מדויק עד כדי סטייה של שנייה אחת בכל 10 מיליון שנה, והוא מתוכנן כך שיוכל לשרוד בחלל בתנאים קשים ביותר במשך יותר מ-15 שנה. פרופ' כספי וד"ר גלנטי מתעתדים לחשב בעזרתו את ממדי האטמוספרה של טריטון באמצעות הסטת דופלר של גל רדיו שיישלח מהחללית אל כדור-הארץ; השעון, תוצרת ישראל, יסייע להם למדוד תנודות מזעריות בגל הרדיו שתשדר החללית. "זהו השעון המדויק ביותר מסוגו בעולם כיום", אומר פרופ' כספי. "יש שעונים מדויקים יותר, אבל מדובר במכשירים גדולים בהרבה ונייחים". השעון יעמוד במבחן ראשון ארבע שנים קודם לכן על סיפונה של חללית אחרת: JUICE של סוכנות החלל האירופית (ESA), שתצא ב-2022 לירחים של צדק. מדעני המכון וחברת Accubeat עומדים כעת בשלבים אחרונים של הכנת השעון לשיגור.
אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה:
"שעון ייחודי זה אשר פותח עבור משימת הדגל של סוכנות החלל האירופית, מעורר עניין רב לשימוש במשימות נוספות, כגון זאת המתוארת כאן, ומהווה הוכחה נוספת ליכולתה של תעשיית החלל הישראלית, כמו גם ליכולותיהם של המדענים הישראלים, לתרום למשימות חלל מרכזיות בעולם".
מלבד המכשירים שבאחריות הצוות הישראלי, מתעתדים מדעני המשימה לשלוח גם מגנטומטר שעשוי לסייע לזהות ולאתר אוקיינוס תת-קרקעי; ספקטרומטר אינפרה-אדום, שיאפשר לאפיין את ההרכב של פני השטח הצעירים; ספקטרומטר פלסמה לדגימת האטמוספרה; ושני סוגי מצלמות חלל לתיעוד אזורים של הכוכב שטרם נצפו.
על תוכנית דיסקברי
משימות הדגל של נאס"א, שעלותן כמה מיליארדי דולרים, משוגרות לחלל בתדירות של פעם או פעמיים בעשור. עם זאת, מאז שנות ה-90, תוכנית החלל האמריקאית מממנת גם משימות חלל בעלות מצומצמת יותר ובתדירות תכופה יותר במסגרת פרויקט דיסקברי ופרויקטים נוספים. בניגוד למשימות הדגל המתוכננות ליעד הנבחר על-ידי נאס"א, בדיסקברי מציעים את המשימות ויעדיהן צוותי חוקרים. מטרת התוכנית היא להוציא לפועל משימות חלל ממוקדות יותר, ולעתים גם נועזות יותר, בעלות נמוכה בהרבה (כחצי מיליארד דולר) ובלוח זמנים קצר יחסית.