התאחדות התעשיינים בישראל הגישה באוקטובר 2019 עתירה לבית המשפט המחוזי עתירה בשם כל העסקים ברחובות בטענה לאפליה במועד חיוב היטל השצ"פ בין גוף עסקי לבין תושב. והעתירה בקשה שיהיה אחיד. או כולם מראש או כולם רק כשיש פעולה בקרקע..
העירייה השיבה בעתירה כי החלה לגבות מראש מהתושבים, אך מדובר בהליך ארוך ומסורבל.
השופט קבל את תשובת העירייה כי מעתה אין אפלייה במועד היטל השצ"פ ודחה את עתירת התאחדות התעשיינים ועל הפסיקה הזאת עתרה התאחדות התעשיינים בישראל לבית משפט העליון ואתמול שלישי 20/10 הודיע בית משפט העליון על דחיית העתירה וקבלת הצהרת העירייה.
להלן פסיקת בית משפט העליון
"רשמנו לפנינו את הצהרת ב"כ העיריה, כי העיריה פועלת לגבייה יזומה של היטל השצ"פ מבתי אב בעיר, וכן בכל ממשק של בית אב עם העיריה (כמו העברת רישום בלשכת רישום המקרקעין) או ממשק של בית האב והבניין בו נמצא בית האב (כמו בקשה להיתר בניה).
בכפוף להצהרה זו, שמורות למערערת טענותיה אם וככל שיתברר בעתיד כי העיריה אינה פועלת על פי הצהרתה.
רקע והסבר תמציתי
- היטל שצ"פ (שטח ציבורי פרטי) גובים על פיתוח סביבתי כמו גנים ציבוריים.
- בעבר היה נהוג לגבות מהקבלנים הבונים בניין חדש.
- בעקבות הנחיית משרד הפנים החלה גביית שצ"פ מכולם גם מדיירי בניינים ישנים.
- מגופים גדולים (כמו מכון ויצמן) העירייה הוציאה דרישת תשלום מראש.
- מדיירים ותיקים "החיוב נשאר על הנייר" אלא אם הדייר בקש לעשות פעולה בקרקע כמו מכירת הדירה, כלומר לא היה חיוב מראש.
