"חזרה לימי המחתרת": ניצול השואה שהמאושפז במתחם התת-קרקעי באסף הרופא עקב המלחמה, הפתיע את הצוות עם מכתב מרגש

סלבה, ניצול שואה כבן 95, אושפז לאחרונה במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) בעקבות חשד לשבץ מוחי. על רקע מלחמת "שאגת הארי" והמצב הביטחוני, אשפוזו הועבר למתחם התת-קרקעי של בית החולים הממוקם בקומה מינוס 4, חוויה שהציפה בו זיכרונות עזים מימיו כפרטיזן שנאבק ביערות במהלך מלחמת העולם השנייה.

סיפור חייו של סלבה שזור בתולדות העם היהודי. הוא נולד בשנת 1931 בעיר צ'רנוביץ' שברומניה. בהיותו בן 12 בלבד, עם פלישת הגרמנים לעירו, הוא נכלא בגטו. כאשר המצור התהדק, סלבה הצליח להימלט עם חבר ליערות, שם חבר למחתרת הפרטיזנים. במהלך הלחימה הוא נורה ברגלו, אך ניצל בזכות חסידת אומות עולם שהסתירה וטיפלה בו. בזכותה הצליח לשרוד ולהגיע לישראל. רק עם עלייתו ארצה גילה את גודל האסון האישי - כל משפחתו, כולל הוריו ואחיותיו, נספו בשואה.

בישראל, בנה סלבה את חייו מחדש, פגש את חברת נעוריו לה נישא בהמשך, ובנו נולד באותו בית חולים שבו אושפז כעת - המרכז הרפואי שמיר.

במהלך אשפוזו הנוכחי, נדרש סלבה ללמוד ללכת מחדש בסיוע צוות האחיות והפיזיותרפיסטים. השהות בתת-קרקע שאבה אותו חזרה לימי המחתרת, ובאופן נוגע ללב הוא אף החל לקרוא לאחיות בשמותיהם של חבריו הפרטיזנים. בשיחות עם הצוות על הכאב ברגלו, זכר לאותה פציעה ישנה ביער, מרבה סלבה להתלוצץ ולומר: "אני מתגבר על זה, אני מרגיש כמו נהג המחתרת שצריך לתמרן בחניה ביערות בשקט, לבל יתגלה".

למרות תנאי החירום והעומס בצל המלחמה, הצליח הצוות הרפואי לאתר עבורו מקום לשיקום בתוך יומיים בלבד. במעמד הפרידה מבית החולים, הפגין הלוחם הוותיק התרגשות רבה והתקשה להיפרד מהצוות שטיפל בו. טרם יציאתו, בחר סלבה להשאיר פתק פרידה מרגש לאנשי הצוות הרפואי, בו כתב: "לאחי ואחיותי הלוחמים. יישר כוח על היותכם חוד החנית המוזהבת של החמלה ואהבת האדם".

להצטרפות לוואטסאפ חדשות ראשון לציון להצטרפות לקבוצת וואטסאפ ששולחת דילים וקופונים לאליאקספרס

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה