בראשון לציון! יצירה של האמנית הנאצית לני ריפנשטאהל שהייתה במאית הבית של המפלגה הנאצית וחברה אישית של היטלר מוצגת בסדנא לאמנות ברמת אליהו

רעות חלפון בקרה בסדנא לאומנות ברמת אליהו בתערוכה המוצגת שם של אורי גרשוני ונדהמה לגלות כי בתערוכה מוצגת יצירה של אומנית נאצית שהייתה לה השפעה עצומה על פריחת הנאציזם בזכות היותה במאית קולנוע אשר נחשבה לבמאית הבית של המפלגה הנאצית וחברה אישית של היטלר. ונודעה גם בזכות סרטה המפורסם ביותר באותה תקופה שהייתה לו השפעה על הנאצים בגרמניה "ניצחון הרצון" .
בסדנא לאומנות ברמת אליהו מוצגת היצירה שלה , תחריט צילומי של לני ריפנשטל המתאר פסל יווני ורומי של בחורה ותכנים העוסקים בקלסיקה. 

רעות חלפון פנתה לכל הגורמים הרלוונטיים בסדנא ובעיריית ראשון לציון אך היצירה לא הוסרה

רעות חלפון:
הגברת הזו, לא פחות ולא יותר, היתה במאית הבית של המפלגה הנאצית בגרמניה, היתה ידידה קרובה של היטלר, ביצעה בנאמנות עבודות בימיו עבור משטר ההשמדה הזה, וכן התבטאה  בזכות האנטישמיות.
ואת הגברת הזו, מוצאת עיריית ראשון לציון, או מי מטעמה, להציג במקום שמן הסתם אמור לחנך לתרבות, אמנות וסובלנות.
בושה וחרפה!
אני קוראת להם להסיר את התמונה מייד.

תגובת עיריית ראשון לציון:
אנו מודים לפונה שביקרה בגלריה של הסדנא לאמנות ברמת אליהו  וצפתה בתערוכה של עלמא גרשוני ואורי גרשוני שנסובה סביב זיכרון ילדות והקשר המשפחתי ביניהם בין ציור ובין צילום כפי שנכתב בטקסט.
בתערוכה הוצג תחריט צילומי של לני ריפנשטאהל המתאר פסל יווני ורומי של בחורה ותכנים העוסקים בקלסיקה. 
ההתייחסות  בתצוגה הייתה ליצירה ולא לאמנית שיצרה אותה. נבהיר כי לפני התצוגה ומתוך רצון לכבד את רגישות הציבור, הקפדנו כי לעבודה אין קשר ישיר לנאציזם או לעברה הבעייתי של היוצרת. הצגנו אותה , כמו שמקרינים את הסרט "ניצחון הרצון" של ריפנשטאהל בסינמטק,  סרט דוקו על אסיפה של המפלגה הנאצית בנירנברג, ובעיקר על פולחן האישיות סביב הפיהרר, שמצטייר בסרט כאלוהים ואבא.
אנו מבינים  את התגובה ומכבדים אותה, אנו מודעים לקו העדין הדק העובר בין האמנותי לפוליטי ולמוסרי, אולם אנו סבורים שהעבודה והתוכן שלה אינם פוגעים ברגשות הציבור.

צילום - ויקיפדיה

על לני ריפנשטאהל מתוך ויקיפדיה
הלנה ברטה אמליה "לני" ריפנשטאהל (בגרמנית: Helene Bertha Amalia Riefenstahl)‏ (22 באוגוסט 1902 – 8 בספטמבר 2003) הייתה במאית קולנוע וצלמת גרמנייה, הידועה בעיקר בסרטי התעמולה הדוקומנטריים שיצרה למען המפלגה הנאצית. חשיבותה ברייך השלישי וחברותה האישית עם אדולף היטלר האפילו לחלוטין על הקריירה הקולנועית שלה, אף שהיה גם בה ייחוד בזכות האסתטיקה וטכניקות הצילום שבהן השתמשה בסרטיה. עם תבוסתה של גרמניה בתום מלחמת העולם השנייה היא נעצרה, אך לאחר מכן שוחררה  ללא האשמות.
הסרט "ניצחון הרצון" העניק לריפנשטאהל תהילת עולם יחד עם אות קלון. על אף שביימה רק שמונה סרטים ומתוכם שניים בלבד אשר סוקרו מחוץ לגרמניה, ריפנשטאהל הייתה דמות מוכרת בעולם כל חייה.
הערך התעמולתי של סרטיה שנוצרו במהלך שנות השלושים מסייג את רוב הפרשנים המודרניים, אך היסטוריונים קולנועיים משבחים את האסתטיקה בסרטיה כיוצאת מן הכלל. בשבועון הלונדוני "The economist" נכתב:
הסרט 'ניצחון הרצון' חתם את שמה של ריפנשטאהל כבמאית הדגולה ביותר של המאה העשרים

ריפנשטאהל שמעה את המועמד לראשות ממשלת גרמניה אדולף היטלר נואם בכנס ב-1932, והייתה מהופנטת מכישרונו כדובר ציבורי.
היא כתבה להיטלר בבקשה להיפגש עמו, ולאחר פגישתם הוצעה לה ההזדמנות לביים את הסרט "Sieg des Glaubens", פיצ'ר שאורכו כשעה, על כנס המפלגה הנאצית החמישית בנירנברג בשנת 1933. ריפנשטאהל הסכימה לביים את הסרט, לאחר שתשוב מהפקת סרט בגרינלנד. הקטעים המעטים ששרדו, כנראה בשל השמדתו המכוונת לאור הופעתם של דמויות מפתח שחוסלו ב"ליל הסכינים הארוכות", מציגים אנדרלמוסיה קולנועית מבולבלת בה נעדר סנכרון בין המצלמה והמצולמים.
משהתרשם מכשרונה של ריפנשטאהל, ביקש ממנה היטלר שתצלם את הכנס הבא בנירנברג ב-1934. תחילה, על פי ספר הזכרונות של ריפנשטאהל, היא סירבה ולא הייתה מוכנה ליצור עוד סרטים בעלי תוכן נאצי, ובמקום זאת הציעה לביים סרט המבוסס על האופרה האהובה על היטלר "Eugen d'Albert's Tiefland". ריפנשטאהל קיבלה מימון פרטי להפקה, אך הצילומים בספרד הורדו מהפרק. היטלר הצליחה לשכנע אותה לצלם את הסרט "Triumph" במקום, בתנאי שהיא לא תתבקש ליצור עוד סרטים למען המפלגה. היא אף ביקשה מהיטלר את החופש לשוב ולשחק בסרטים

להצטרפות לוואטסאפ חדשות ראשון לציון דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה