לרגל חג הסיגד, חגה של יהדות אתיופיה נתונים מעניינים על העדה: בישראל חיים 144 אלף תושבים ממוצא אתיופי מתוכם מתגוררים בראשון 8200 וברחובות 7200 תושבים

השבוע מציינים בישראל את חג הסיגד של העדה האתיופית המציין את כמיהת העדה באתיופיה לירושלים ואשר הוכר כחג רשמי בישראל.

לרגל החג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים מעניינים על העדה האתיופית בישראל.

סה"כ מתגוררים בישראל 144 אלף בני העדה האתיופית  להלן התפלגות המגורים על פי יישובים

(בטבלה רק יישובים שגרים בהם מעל 2000 בני העדה)

לקט נתונים ארצי  של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על העדה האתיופית בישראל

• מספר העולים בשנה האחרונה - בשנת 2016 הגיעו מאתיופיה לישראל 214 איש מהם 40 עולים ו-174 דרך איחוד משפחות.
• נישואין – 88%  מהנישאים ממוצא אתיופי נישאו לבן/בת זוג מאותו המוצא.
• גירושין - שיעור הגירושין בקרב האוכלוסייה ממוצא אתיופי גבוה בהשוואה לשיעור הגירושין באוכלוסייה היהודית (16 מכל אלף נשואים, לעומת 9 מכל אלף בקרב כלל היהודים).
• אחוז המשפחות החד-הוריות בקרב המשפחות ממוצא אתיופי גבוה במיוחד - כ-29%, יותר מפי שניים מאחוז המשפחות החד הוריות בכלל הארץ ובקרב המשפחות היהודיות והאחרות.
• קבלה לאוניברסיטה - שיעור הזכאים שעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות בקרב התלמידים ממוצא אתיופי, והם המועמדים הפוטנציאליים להמשך לימודים במוסדות להשכלה גבוהה, היה גבוה יותר בקרב בני הדור השני והגיע ל-39.2%, בהשוואה ל-27% בקרב אלו אשר נולדו באתיופיה.
• ספורטאים - בשנת תשע"ו (2015/16) היו 1,649 ספורטאים פעילים ממוצא אתיופי  -157 ספורטאים יותר משנת תשע"ה.
• הכנסה כספית  - נטו למשק בית בקרב יוצאי אתיופיה הסתכמה ב-11,294  לעומת 15,751 ש"ח בכלל משקי הבית באוכלוסייה, ואילו ההוצאה הכספית עמדה על 7,037 ש"ח, לעומת 12,792 ש"ח בכלל האוכלוסייה.
• הוצאה כספית - אחוז ההוצאה של יוצאי אתיופיה על סעיפי מזון (כולל פירות וירקות) ודיור גבוה  יותר מכלל האוכלוסייה - 49.4% לעומת 41.0% בהתאמה, ואילו אחוז ההוצאה על סעיף הבריאות אצל יוצאי אתיופיה נמוך מכלל האוכלוסייה (2.7% לעומת 5.7%, בהתאמה) וכן על סעיף תחבורה ותקשורת (15.3% לעומת 20.3% בהתאמה).

על חג הסיגד

חג הסיגד מציין את חידוש הברית של יהודי אתיופיה עם עמם ותורתם והאירוע המרכזי של החג מתקיים בטיילת ארמון הנציב בירושלים לשם מתקבצים אלפים מרחבי הארץ והטקס המרכזי בארמון הנציב בירושלים מתנהל על ידי הקייסים המשחזרים את הטקסים באתיופיה, שם בחג הסיגד היה נהוג שחג הסיגד חל 50 יום לאחר יום הכיפורים וביום החמישים היום היה מתחיל בצום ובהמשכו היו עולים כל תושבי הכפר ובראשם הקייס אל ראש ההר כשבידו ספר תורה והיו מתפללים לשלום הקהילה, לבניית בית המקדש ולקיבוץ גלויות בירושלים. הבסיס של חג הסיגד שהוא מזכיר ומשחזר בעצם את מעמד הר סיני והברית בין העם לאל.

להצטרפות לוואטסאפ חדשות ראשון לציון להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה