תביעה ייצוגית בסך של כארבעה מיליון ש"ח הוגשה כנגד חברת קדישא ראשון לציון בטענה לגבייה לא חוקית ממשפחות הנפטרים על התקנת יסודות למצבה

תביעה ייצוגית על כ-3.7 מיליון ₪ הוגשה כנגד חברה קדישא ראשון לציון.

בימים אלה הוגשה תביעה ייצוגית על סך מיליון שקלים נגד חברת קדישא ראשון לציון בטענה כי החברה גובה כ-700 ₪ לפחות מקרובי נפטרים עבור התקנת יסוד למצבה. יסוד זה הוא רשת של קורות בטון, יצוקות בתוך הקרקע המהוות את גבולות הקברים, עליהן יבוצעו המצבות לאחר הטמנת הנפטרים. לטענת התביעה על פי החוק ועל פי ההסכמים עם הביטוח הלאומי מדובר בתשלום אותו נאסר עליה לגבות מהמשפחה. כך עולה מהתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד נריה הרואה, חבר בוועדת תובענות ייצוגיות בלשכת עורכי הדין.

כאן המקום לציין כי חברה קדישא מהווה מונופול כי היא הגורם היחיד המבצע קבורה יהודית בראשון לציון ולתושבי ראשון לציון המבקשים קבורה יהודית מסורתית אין כל אלטרנטיבה אחרת.

התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי לוד, בשמה של ל', שקברה את אביה בשנה שעברה. ביום הפטירה ניגשה למשרדי חברה קדישא ראשון לציון וביקשה לתאם מועד לקבורה. היא התבקשה לשלם 800 ₪ עבור יסודות וחפירה, לידי קבלן המצבות. בהתאם לבקשתו של קבלן המצבות, רשמה שיק לפקודת "חברה קדישא" על סך 800 ₪. האישה סיפרה כי "עמדתי בפני מצב בלתי אפשרי. קושי רגשי ונפשי הכרוך בקבורת אבי, אשר אינו מאפשר הבחנה אמיתית בין התקין ללא תקין. לא הבנתי מדוע התשלום לחברה קדישא עובר אליה דרך קבלן המצבות, אך בשל המצב בו הייתי נתונה, לא באמת יכולתי לפקפק בכך ופשוט ביצעתי את ההזמנה, בלית ברירה".

בא כוחה עו"ד נריה הרואה

טוען בתביעה כי מדובר בהטעיה צרכנית בכך שחברת קדישא ראשון לציון גבתה תשלומים כתנאי לקבורה, תוך ניצול מצוקתם של אבלים בשעתם הקשה ביותר. בתביעה נטען כי על פי סעיף לפי סעיף 266 לחוק הביטוח הלאומי משנת 1995 ועל פי תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), התשל"ו-1976 כל גוף המורשה לפי חוק שירותי הדת היהודיים לעסוק בקבורת נפטרים, לא יגבה ולא ידרוש בקשר לקבורה, במישרין או בעקיפין, כל תשלום, לרבות אגרות שירותים לפי חוק שירותי הדת.

הגדרת הקבוצה הייצוגית: "כל מי ששילם בשבע השנים האחרונות שקדמו למועד הגשת התביעה, לחברות קדישא או לנציג מטעמן תשלומים שלא הותרו במפורש בתקנות הביטוח הלאומי הנוגעות לדמי קבורה".

עו"ד נריה הרואה מוסיף ומביא טיעונים המוכיחים את טענתו בנוגע לגבייה:

יצוין כי הן תשלום לקבלן המצבות עבור "יציקת בטון" והן תשלום ישירות לחברה לענייני קבורה וכל צורה אחרת של גבייה בגין "יציקת בטון" – אסורים לפי דין. מחובתה של החברה לענייני קבורה לבצע בעצמה בהתאם לתקנים ולמפרטים.

לחברת קדישא ישנם הסכמים עם הביטוח לאומי המבוססים על חוק שירותי הדת היהודיים וחוק הביטוח הלאומי ובהם נקבע כי התשלומים מהמוסד לביטוח לאומי מועברים לחברות לענייני קבורה, בתנאי שהחברות לא תגבנה בגין הקבורה כל תשלום שלא הותר במפורש, במישרין או בעקיפין.

חשוב לציין כי לחברה קדישא מותר על פי חוק לגבות תשלום עבור קבורת נפטר שלא התגורר בעיר, התגורר באורח קבע בחו"ל, מבקש טקס קבורה או תכריכים מיוחדים למשל, אך גם במקרים אלו אסור לה לגבות עבור יסודות הקבר.

גם מבקר המדינה התייחס לסוגיה זו בדו"ח הביקורת שלו על המוסד לביטוח לאומי שפורסם בחודש מרץ השנה ולא זכה לחשיפה תקשורתית, כנראה בגלל וירוס קורונה שהתפרץ בישראל במקביל לפרסום הדו"ח.

בדו"ח נכתב בין היתר כי "משרד מבקר המדינה מעיר לביטוח הלאומי כי אסור לגופי הקבורה לגבות במישרין או בעקיפין תשלום עבור יסודות מצבה בחלקות פטורות, יהיה אשר יהיה הגורם שממנו ייגבה התשלום; שכן גבייה מקבלני המצבות עשויה לגרום, בסופו של דבר, לגלגול ההוצאה על המשפחות. על ביטוח לאומי לבחון את עמדתו בכל הנוגע לכספים שגובים גופי הקבורה בעד יסוד מצבה ולשקול אם גופים אלה עומדים בתנאי ההסכם בעניין זה."

"משרד מבקר המדינה מציין כי בחקיקה נקבע שאין לגבות כספים מהציבור בעד הקמת מצבות, אלא אם כן השר לשירותי דת יקבע את תעריפי הקמתן, בהתייעצות עם שר הרווחה. השרים לא קבעו תעריפים כאמור, ומכאן, למועד סיום הביקורת אסור לגופי הקבורה לגבות מהציבור כספים בעד הקמת יסוד מצבה."

בתביעה נטען כי על פי דיווחי החברה עצמה, במהלך 7 השנים האחרונות חברה קדישא ראשון לציון קברה כ-12,000 נפטרים ושלשלה לכיסה כ-3.7 מיליון ₪ מאגרת קבורה לא חוקית.

להצטרפות לוואטסאפ חדשות ראשון לציון דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה