עצומה חדשה בראשון לציון נגד הקמת מתקן מיון ומחזור אשפה והפיכתם לחשמל ליד מתקן ההתפלה בשורק והשפד"ן האמור לקלוט כ - 200 משאיות ליום אשר ייסעו בכביש פלמחים בטענה כי המחזור יהפוך למטרד במערב ראשון לציון

ביום /שישי 25/12 נפתחה עצומה חדשה נגד הקמת מתקן המיון והמחזור אשפה והפיכתו לחשמל וחשש התושבים כי הטכנולוגיה תגרום למטרדי ריח ואף שחרור חלקיקים מסרטנים לאוויר באמצעות ארובות ענק האמורות לשרוף את הפסולת.

מאבק תושבים הוא תמיד לגיטימי, אך מאבק המבוסס על נתונים שגויים סופו להיכשל במוסדות התכנון וכרגע בקבוצות המחאה שקמו מועברת דיסאינפורמציה או כפי שנהוג לכנות זאת כיום "פייק ניוז". הדיסאינפורמציה היא פעולה שעשויה להלהיב ולהעיר את התושבים לפעילות ואפילו כבר יש פוליטיקאים שנסחפים לפופוליזם ולא אומרים לתושבים את האמת ולכן ברגע האמת המאבק יירד לטימיון.

והאמת היא פשוטה!

1. המשרד להגנת הסביבה הציג חוות דעת מקצועית לתסקיר ההשפעה על הסביבה אשר התמקדה בהשפעותיו החיצוניות של המתקן על הסביבה - וביניהם רעש, איכות האוויר ופוטנציאל למטרדי הריח. ובהתאם למודל החיזוי נמצא כי לא צפויות חריגות.

ומה שנדרש מהתושבים הוא להביא חוות דעת נגדית הסותרת את תסקיר המשרד להגנת הסביבה.

2. תנועת המשאיות - על פי התכנון המתקן אמור לקלוט ביום 200 משאיות אשפה, ציר נסיעת המשאיות מתוכננת מכביש פלמחים וסלילת נתיב חדש מכביש פלמחים למתקן המחזור.

הוועדה המחוזית התכנסה לפני שבועיים 8/12/20 והתנתה מתן היתר למתקן בפתרון גישה למתקן ובהתאם לסיכום הזה הוחלט לפרסם לציבור את האפשרות להתנגד למתן היתר להקמת המתקן.

ובנושא הזה המאבק של התושבים והפוליטיקאים צריך להתמקד שהמשאיות לא יעברו בכבישי ראשון לציון דרך כביש השפדן ליד אזור הסופרלנד.

הרקע להקמת המתקן

מדובר בתוכנית "2030" של המשרד להגנת הסביבה אשר התקבלה בשנת 2018 לפתרון בעיית האשפה של מדינת ישראל עד שנת 2030. כאשר כיום ישראל מייצרת כ - 5.4 טון אשפה ביתית בשנה ו - 76% מהאשפה מיועדת להטמנה, והטמנת האשפה באדמה היא אחת הסיבות לתופעת גזי החממה בכדור הארץ ועל כן בעולם וגם בישראל נערכים בדרך של הקמת מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת במטרה לצמצם את ההטמנה תוך עידוד חלופות סביבתיות לטיפול בפסולת. זאת במסגרת היעדים החדשים שהמשרד להגנת הסביבה הציב לשנת 2030 -51% מיחזור, 23% השבה ו-26% הטמנה.

התוכנית

על פי התוכנית ייבנו ברחבי הארץ 6 מתקני מיון ו -4 מתקני השבה כאשר המתקן הראשון מתוכנן להיבנות עד שנת 2024 ליד מתקן ההתפלה שורק והשפד"ן והוא יהיה מתקן ראשון מסוגו בישראל, שיטפל בכ-1,000 טון פסולת מדי יום, באמצעות תהליך ביולוגי, זאת באמצעות גז שישמש להפקת חשמל, כאשר החומר האורגני ישמש להכנת קומפוסט באיכות חקלאית.

דיונים בתוכנית

בדיונים הוצגו התנגדויות שונות כולל של עיריית ראשון לציון ועיקר ההתנגדות של העירייה עסקה בנושא שיוודא אי מעבר משאיות בעיר וכן דרישה להשלמת התסקיר מהיחידה כדי לוודא שלא תהיה החרפה במפגעי הריח הנוכחים בשכונות המערביות של ראשון לציון

להלן דברי נציגי עיריית ראשון לציון והמועצה המרחבית שורקות בדיוני הוועדה המחוזית בתאריך 8/12/2020

מהנדס הוועדה המקומית ראשון לציון, הסביר כי בניגוד להליך של הפקדת תכנית לעיון הציבור, בו נדונה דרך הגישה יחד עם המתקן עצמו, ההליך של פרסום היתר בנייה לפי תמ"א/1 מותיר עניינים שאינם ברורים לחלוטין, כגון: דיון במתקן ובדרך בנפרד, אי-בהירות בדבר מסמכים שיפורסמו לציבור, אופן עיון בהם וביצוע עיון פרונטלי כשברקע מגבלות הקורונה. בנוסף, ציין כי דרך הגישה הדרומית למתקן המוצגת במסמכי הרקע - גם אם אינה חלק מהבקשה להיתר – עדיין חייבת להיות חשופה לציבור במסגרת הפרסום. כמו כן, חייבת להיות התניה כלשהי בין הבקשה ובין אישור הדרך הדרומית כדרך הגישה. לדבריו, עיריית ראשון לציון לא תרצה שכל המשאיות יעברו דרך העיר כי מצב שכזה יהיה קטסטרופלי עבורה.

מנהלת היחידה הסביבתית בעיריית ראשון לציון, הוסיפה כי מפגעי הריח נוכחים כבר היום בשכונות המערביות של ראשון לציון, וכל תוספת אליהם עלולה להחריף את המצב. דרישות להשלמת התסקיר מהיחידה הסביבתית הועברו בעבר ולא קיבלו מענה, ולא נלקח בחשבון הרחבת פעילות השפד"ן

מהנדסת הוועדה המרחבית שורקות, הביעה גם היא הסתייגות מההליך מתוקף התמ"א, שאינו כולל הוראות ומגבלות פרטניות כפי שהיו מעוגנות בתב"ע רגילה. בנוסף ציינה, שלבדיקתה דרך 4331 המתחברת לדרך הגישה לאתר אינה מפותחת לחלוטין בהתאם לתכנית הסטטוטורית המאושרת, היא תתקשה לעמוד בעומסי התנועה הנוספים, וכי השינויים שכן מוצעים בה לטובת המתקן חורגים מגבולות ההכרזה של הדרך. בנוסף, הביעה את חששותיה ממפגעים ומטרדים נלווים שלא קיבלו ביטוי בתסקיר ובתכנון – מטרדי רעש, ריח וזיהום של המשאיות בדרך אל האתר ובדרכם בסמוך ליישובי המועצה, במהלך הפריקה והמיון ובעמדות שטיפת המשאיות.

מתכנן המחוז, הבהיר למשתתפים כי מטרת הדיון הינה דיון בפרטי הפרסום. בתגובה, ביקשה מהנדסת הוועדה המרחבית שורקות להוסיף לרשימת הפרסום המוצעת את היישובים גן שורק, פלמחים, נטעים ובית חנן.

לשאלה לעניין לו"ז לביצוע, השיב נציגי היזם שזמן ההקמה המשוער למתקן הינו 3.5 שנים מזמן מתן היתר הבנייה.

יו"ר הוועדה, הדגישה בפני המשתתפים כי כלל הנתונים והמסמכים יהיו חשופים לעיון הציבור במסגרת הפרסום. הדגישה, שכל המעוניין יוכל לעיין במסמכי הפרסום במלואם ולהגיש את התנגדותו, במסגרת מגבלות הזמנים - הכל כפי שיפורט בנוסח הפרסום

החלטת הוועדה המחוזית 8/12/2020

הוועדה סבורה כי הקמת מתקן לטיפול בפסולת בשטח למתקנים הנדסיים באזור השפד"ן הינו צעד חשוב למערך הטיפול בפסולת במחוז המרכז.

1 .בפני הוועדה הוצג מתווה הבקשה להיתר וחוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה לתסקיר ההשפעה על הסביבה. חוות הדעת התמקדה בהשפעותיו החיצוניות של המתקן על הסביבה - וביניהם רעש, איכות האוויר ופוטנציאל למטרדי הריח. בהתאם למודל החיזוי נמצא כי לא צפויות חריגות.

2 .הוועדה מבהירה כי לא יינתן היתר ללא פתרון גישה לאתר.

לפיכך, מחליטה הוועדה על פרסום דבר הגשת בקשה להיתר בנייה להקמת מתקן פסולת בשפד"ן לתקופה של 30 יום.

מנין 30 הימים יחל ממועד הפרסום המאוחר מבניהן.

להלן לינק לחתימת העצומה

https://www.atzuma.co.il/notforchimneys

להצטרפות לוואטסאפ חדשות ראשון לציון דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה