אנשים טובים באמצע הדרך בראשון לציון- תושבת העיר אלונה בפוסט מרגש על תנחום בעלי חנות טופ אופיס ברחוב וולפסון בעיר אשר המתיק את יומה ביום חורף, קר כשהציע לה תה חם ופינוק של שוקולד

תמיד טוב לשמוע על אנשים טובים באמצע הדרך, אשר ברגע הכי לא צפוי עושים משהו קטן ומחמם את הלב. אנשים טובים באמצע הדרך כך תיארה תושבת עיר אלונה את תנחום, בעלי החנות טופ אופיס הנמצאת ברחוב וולפסון. לדבריה לפני כשבועיים ביום שישי היא נכנסה לחנות על מנת לקנות בלונים ליום הולדתו של סבא שלה. אותו יום היה יום חופי וקר ולדבריה היא בקשה את הבלונים ולאחר מכן אמרה לבעל החנות כי היא תמתין בחוץ עד שהם יהיו מוכנים. הוא מיד ניגש אליה והציע לה שתייה ממקרר קטן שהוא מחזיק בחנות, אלונה סירבה בנימוס, הודתה לו ויצאה החוצה. תנחום לא וויתר ויצא אחריה עם פחיות שתיה. לאחר מכן החל לרדת גשם הוא הציע לה להמתין עד שיירגע וכמובן כיבד אותה בשתייה חמה ושוקולד. וכאן לא נגמרת אדיבותו של בעלי החנות, לחנות נכנסו אבא והבן שלו שבכה ומיד הוא ניגש לילד והציע לו עוגייה מתוקה, שהעלתה חיוך על פניו.

אנשים טובים באמצע הדרך.

יום שישי בצהריים, יום גשום ואפרורי, אני מגיעה לחנות שכונתית קטנה לציוד משרדי וכלי בית, במטרה לקנות כמה בלונים ליום הולדתו של סבא שלי.

חנות קטנה ברחוב וולפסון 47 בראשון לציון, כמעט בלתי אפשרי להבחין בה, בין הבניינים העוטפים אותה.

למרות שביתי נמצא רק כמה בניינים משם, לצערי, מעולם לא נכנסתי אלייה.

את פניי מקבל אדם מקסים ומסביר פנים, בשם תנחום,

אשר צבע את היום האפור, בצבעים של טוב לב ואנושיות.

תוך יחס יוצא מגדר הרגיל, למרות שעבורו זה היה כל כך טבעי ומובן מאליו.

בזמן שלקוחות מגיעים ועוזבים את החנות, תנחום האדיב, אינו פוסח על אף ולו אחד, מעניק שירות עם מלוא תשומת הלב לכולם.

בזמן ניפוח הבלונים, אמרתי שאצא לרגע להמתין בחוץ,

בלי להתבלבל, הציע לכבד אותי בשתייה קלה, כאילו היה מארח אותי בביתו. ״יש מקרר קטן בצד, תקחי לך מה שתרצי״ אמר. סירבתי בנימוס כמובן, ויצאתי.

לאחר שניות אחדות, רץ לעברי כשבידיו שלוש פחיות שתייה, והתעקש שאבחר. אז בחרתי בקפה קר.

לאחר מכן, כשהתכוונתי לצאת לדרכי, התחיל לרדת גשם חזק, תנחום היקר, התעקש שאמתין עד שהגשם יפחת.

והציע לכבד אותי בשתייה חמה. סירבתי שוב.

אתם כבר יודעים מה קרה כמה שניות לאחר מכן, נכון?

חזר עם כוס תה חמה, ושוקולד.

לא רק שהתחממתי במזג האוויר הקר, ליבי התחמם ויומי הומתק.

בזמן שאני ממתינה לגשם שיפסק, נכנסו אב ובנו הקטן לחנות.

הילד הקטן, החל לבכות, ותנחשו מה? תנחום המקסים לא בזבז רגע, כרע על ברכיו, וכיבד את הילד בעוגייה טעימה שכמובן העלתה חיוך על פניו.

וכך, הייתי עדה, לאדם צנוע, טוב לב, בעל תודעת שירות יוצאת מגדר הרגיל, אנושיות וחיוך רחב שהוא מעניק לכל אחד מלקוחותיו.

החנות מלאה במבחר רחב, וכל טוב, אם נתקעתם בלי קפה שחור לבוקר, או בלי מחברת ללימודים- תגיעו, ותרוויחו גם חיוך בחינם.