חברי עמותת "תושבי ראשל"צ למען סביבה נקייה ממפעלים מזהמים" בהובלתם של אורנית משה, אמיר נוי, סוזי כהן וגלית ינקוביץ' שלחו מכתבים ליועמ"ש ומבקר המדינה בדרישה להתערבותם בהקמת מפעל הפסולת שעתיד לקום באזור השפד"ן

חברי עמותת "תושבי ראשל"צ למען סביבה נקייה ממפעלים מזהמים" בהובלתם של אורנית משה, אמיר נוי, סוזי כהן וגלית ינקוביץ', ממשיכים במאבק כנגד מפעל הפסולת שעתיד לקום בסמוך לשפד"ן ובימים אלו שלחו מכתבים למבקר המדינה והיועמ"ש על מנת לדרוש את מעורבותם בנושא. במכתב מעלים חברי העמותה את טענותיהם בנוגע לסכנות בהקמת המפעל ובזבוז כספי הציבור שיביא הקמתו מאחר והרשויות באזור הודיעו כי הן לא ישתמשו בשירותי המפעל.

להלן מכתבם של חברי העמותה:

לכבוד,

מבקר המדינה, מר מתניהו אנגלמן

היועמ"ש לממשלה, הגב' גלי בהרב-מיארה

עיתונות ארצית

הנדון: פרויקטים שאושרו בממשלה והתבררו כמסכני חיים

מעבר לפגיעתם הקשה באיכות הסביבה

ג.א.נ.,

כחברי עמותת "תושבי ראשל"צ למען סביבה נקייה ממפעלים מזהמים" ובתמיכת אלפי תושבים בהובלתם של אורנית משה, אמיר נוי, סוזי כהן וגלית ינקוביץ', הרינו לפנות אליכם על מנת לבדוק לעומק את מסכת התהליכים וקבלת ההחלטות הפסולה המאיימת להפוך את ראשון לציון ל- "פח הזבל של המדינה " וזאת בפרויקט מזהם נוסף על הקיימים, מתקן למיון אשפה, המתוכנן להיבנות סמוך למערב העיר ולהפוך את חיי התושבים בה לגיהינום.

להלן מסכת האירועים והעובדות שהביאו את חברי העמותה והתושבים לזעוק אליכם לעזרה לפני שנמצא עצמנו ב-"אזור תעשייתי" עם שלל מפגעים סביבתיים כמו ריחות בלתי נסבלים, עשן מהארובות, זיהום מי תהום, וגזים רעילים ומסרטנים שיסכנו את חיי התושבים:

א. מדובר בפרויקט שקודם ע"י משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה בשנים האחרונות, תוך התעלמות מוחלטת ממדיניות הגנ"ס וההיגיון הבריא תוך סכנה לפגיעה בריאותית חמורה בתושבי ראשון לציון והסביבה, כחצי מיליון תושבים.

ב. המשרדים קידמו בלהיטות תכנית, בתהליך התכנון האישור וההצדקות להקמתו לוקים להערכתנו באי סבירות חמורה, ועדת הערר הארצית לתכנון ובנייה, לא שקלה את תמונת המצב המלאה, כפי שנכתב בדעת המיעוט.

באזור כבר קיימים מזהמים משמעותיים:

1 .השפד"ן - מוגדר כמזהם השלישי בגודלו בארץ עפ"י המשרד להגנ"ס, למרות מספר התלונות הרב אודות ריחות קשים לא טופלו התקלות הגורמות לזיהום שעולים ממנו.

בבדיקות שעשינו לא מצאנו עדויות לבדיקות של ההשפעות הבריאותיות של הגזים הנפלטים לאוויר מפעילות השפד"ן כגון H2S ,אמוניה, תרכובות זרחן. תושבים מתלוננים על קשיי נשימה ועל צריבה בדרכי הנשימה. בכוונת המשרד להגנת הסביבה להכפיל את נפח השפכים המוזרמים לשפד"ן ולכלול את השפכים של אזור השרון והרצליה ,לפנות את הקרקע בו נמצאים המט"שים בעבור בנייה פרטית. המדינה משקיעה 300 מש"ח ועוד מיליונים להכפלת הספק השפד"ן תוך שימוש בטכניקות טיפול דומות אשר גורמות להפצת הריחות.

2 .תחנת כוח שורק - בעקבות הכוונה לסגור את תחנת רידינג בתל אביב והמחסור בחשמל, הוחלט להגדיל את הספק תחנת הכוח שורק מ-675 ל- 1400 MW שיהוו קרוב ל10% מהחשמל המיוצר בישראל. לפי דיוני הות"ל מה- 21.12.21 לא נדרשים דיונים נוספים או בתסקיר סביבתי. תחנת כוח שורק, שעתידה לייצר 1400 MW .התחנה המתוכננת תספק חשמל לאזור תל אביב, באמצעות קווי מתח עיליים שיפרשו לאורך הדרכים. תחנה הכוח תייצר זיהום אויר בשטחים נרחבים, יפלטו ממנה תחמוצות חנקן (גזים רעילים) ופחמן דו חמצני (גז חממה, שישראל התחייבה לצמצם). המרחק מבתי התושבים בתחנה זו קרוב משמעותית לעומת תחנות הגז האחרות הפועלות בארץ. הארובות המתוכננות הן נמוכות מהמקובל בתחנות כוח בסדר גודל דומה. למרות הקירבה לאזורי המגורים לא ראינו שמתוכנן מערך ניטור כלשהו. אין כאן איגוד ערים לאיכות הסביבה ולא נראה שמתוכנן אחד כזה. לתושבי האזור מגיע שישמרו על בריא ותם !!

3 .מתקני התפלה ותחנות הכוח הצמודות אליהם, כיום פועלים שני מתקני התפלה להם צמודה תחנת כוח בת 120 MW .בשלבי בניה מתקדמים מתקן התפלה שלישי שגם בו תהיה תחנת כוח בהספק 90 MW .עודפי החשמל שלא ישמשו להתפלה ימכרו לחברת חשמל.

במתקני ההתפלה מאוחסנים כמויות אדירות של חומרים מסוכנים, כגון אמוניה וכלורידים אשר בשעת תקלה או פגיעה למשל מטילים יתפזרו באזור. לאחרונה נערך בשורק 1 תרגיל הדמיית אירוע חומרים מסוכנים, שבמהלכו פונו תושבי המושב נטעים. מתקן ההתפלה החדש שורק 2 גדול יותר וקרוב עוד לשכונות ראשון לציון, האם משהו חשב על המשמעות של דליפה ופינוי עשרות אלפי תושבים. יש להדגיש כי מפעלי ההתפלה נתפסו חורגים באיכות המים, מתוך מטרה לחסוך בעלויות. התפיסה לא נעשתה עקב בקרה ממשלתית, אלא בעקבות סכסוך עם עובד שפרש. ואחרי זה רוצים שנאמין לניטור עצמי?

4 .מפעל האשפה עתיד לקום מזרחית לשפד"ן וממערב למתחם המסחר מעוין שורק (איקאה). מפעל טיפול באשפה, אשר לפי מתכננו צפוי להיות הגדול מסוגו בעולם.

א. המפעל יקבל אשפה מכל הערים באזור המרכז, באמצעות מאות משאיות אשפה שיגיעו למתקן דרך כביש גישה צר 4311 .

ב. משאיות האשפה יפרקו את האשפה למתקן מיון, בו תופרד האשפה לחומרים אורגניים וחומרים אנאורגניים.

ג. החומרים האורגניים, יועברו למתקן עיכול שתוצריו העיקריים גז מתאן וקומפוסט.

ד . הגז שיופק ינוצל לייצור חשמל בתחנה שתוקם במתחם, תוצרים נוספים יפוזרו בארובות בגובה -4055 מטר .

ה. החומרים האנאורגניים יועברו במשאיות להטמנה.

ו. תוכנית המפעל קודמה כאשר תהליך התכנון, האישור וההנמקות להקמת המפעל לא מתיישבים עם ההיגיון הבריא:

קודם מתקן מרכזי בניגוד לאסטרטגיית המשרד להגנת הסביבה ועמדת הרשויות המקומיות שדגלו במתקנים עירוניים/אזוריים קטנים. וזאת על פי הקולות קוראים שפרסמו.

המתקן לא יבטל את הצורך בהטמנה. על פי הערכת המפעילה כ 50% מהפסולת שתגיע למתקן תועבר להטמנה, ועל פי משרד הבריאות הקומפוסט המהווה 20% מהפסולת לא יאושר לפיזור בשדות.

לפי נתוני הגנ"ס כל תושב מיצר כ 600 ק"ג אשפה בשנה ובאזור המרכז יש מעל 2 מיליון תושבים כלומר כבר היום נדרש מפעל בעל הספק הגדול פי 3 מהמפעל המתוכנן!!

מפרטי המכרז התבססו על הפרדת הפסולת במקור, שיטה שנכשלה, ודו"ח מבקר מדינה ארוך דן בכך! לאחר תהליך מכרזי סבוך זכתה במכרז חברה ייעודית, WASTE ZERO ,שהוקמה בבעלות 50% שיכון ובינוי ו- 50% GES .לאף אחת מן החברות השותפות אין ניסיון בהקמת מתקן שכזה. במצגת המכרז מוצג כי זהו קונסורציום של חברות בין לאומיות עתירות ניסיון. בבדיקת מתקנים בעולם שהוצגו כרפרנס אין מתקן בעל גודל דומה. לאחרונה רכשה החברה בעלות חלקית בחברה אשר מפעילה אתר לטיפול בפסולת בסמוך לירושלים, אותו אתר סגר את דלתותיו בפני עיריית ירושלים עד שנענו דרישותיו להעלאת מחיר משמעותית.

במסגרת המכרז הבטיחה המדינה רשת ביטחון ענקית להבטחת הרווחיות של המתקן, על חשבון הציבור.

עלות מימון הקמה של המדינה נעמדה בהתחלה ב- 432 מיליון ש"ח . לאורך תהליך המכרז הועלה הסכום להקמה ב- 300 מיליון נוספים, כלומר עלות ההקמה הגיע כבר ל- 732 מיליון ש"ח, 100 מיליון ש"ח להסתת תשתיות ובשל שינויים נדרשים נוספים העלות עוד תאמיר.

ז. בכל האזור קיימים מתקנים מקומיים לסילוק פסולת מוצקה. הדגש הוא על מתקנים מקומיים קטנים, המשרתים נאמנה את הישובים מבלי צורך לשנע את הפסולת לאזורים מרוחקים, בהתאם למדיניות המשרד להגנת הסביבה. בניגוד גמור למדיניות זו, החליט המשרד להגנת הסביבה עצמו לבנות ליד השפד "ן מתקן למיון אשפה שישרת את כל אזור המרכז. מפעל מיותר, שאף עירייה או מועצה לא הביעה כוונה להשתמש בשירותיו. אין הגיון בשינוע הפסולת מערים מרוחקות יותר לאזורנו – עלויות שינוע, זיהום ופקקים. הממשלה נתנה ליזם רשת בטחון של מיליארדים על מנת להבטיח לו רווחיות. בעוד שבמפעלים בדודאים ובעפולה הושקעו עשרות מיליונים , כאן מתכוונים להשקיע מאות מיליונים!

השאלה המתבקשת היא – על מה ולמה ?

אין במפעל הזה כל בשורה לסביבה: אין בפועל הפרדה במקור, ההטמנה לא תקטן והקומפוסט שייווצר אינו עומד בדרישות האיכות של המגזר החקלאי משום שהוא מכיל מיקרו חלקיקי פלסטיק וזכוכית. אם כן - מדוע המדינה מוכנה להשקיע בו? מי יפקח על המפעל הזה? הרי במקרה זה הרגולטור הוא היזם ויש כאן לכאורה ניגוד עניינים מובהק. על מנת לשמור על איכות הסביבה יוצרים בעיות סביבה לתושבי האזור. האבסורד כאן זועק לשמים! המפעל הזה קיבל היתרים מופלגים וכנראה יפלוט לאוויר גזים רעילים כגון פורמאלדהיד, תחמוצות חנקן ועוד, שעלולים לגרום לתחלואה בכלל ולסרטן בפרט (על פי קביעת ארגון הבריאות העולמי).

לעומס התחבורה באזור הגבוהה מאוד ממילא יתווספו מאות משאיות אשפה שיגיעו מערי הסביבה.

תהליך העיכול האנאירובי בפסולת הרטובה, יוצר גז מתאן. את המתאן ישרפו בארבעה גנרטורים על מנת לייצר חשמל ולהזרימו לרשת הארצית. במקרים חריגים המתאן יופנה ללפיד. הנוזלים שיצטברו כתוצאה מהפסולת הרטובה, יגרמו להיווצרות של מי תסנין

שעלולים לגרום לזהום סביבתי, פגיעה במי תהום ולסרחון נוראי שיביא בין היתר לירידת ערך משמעותית של הבתים באזור.

זהו המפעל הראשון שניתן לו היתר שריפה. חשוב לציין שבעבר דנו באפשרות להקים משרפות כדי לפתור את בעיית ההטמנה והמיזם נגנז.

הגזים שייפלטו מתהליך השריפה, הן בגנרטור והן בלפיד, הם גזים רעילים, כפי שהוזכר. גם כאן מתוכננות ארובות נמוכות יחסית, שהפליטות מהן עלולות להגיע בכינון ישיר לבתי התושבים המתגוררים במרחק אווירי של פחות משני קילומטרים מהמתקן.

המפעלים המתוכננים לקום בשכנות לחצי מיליון תושבי השפלה, אזור ראשל"צ, גן רווה, נס ציונה, רחובות.

כל אחד מהמפעלים ערך תסקיר סביבתי משלו בהתעלם מההשפעה המצטברת של מפעלים מזהמים נוספים המצויים בסמוך אליו ושל מפעלים נוספים המתוכננים לקום. כמו כן, לא נלקח בחשבון הזיהום שקיים כתוצאה מצירי התחבורה העוברים באזור. אף אחת מהרשויות המקומיות לא חתמה על הסכם עם היזם, זאת בשל עלויות הטיפול הגבוהות והתוספת המשמעותית בעלויות השינוע. כמו כן לכל הרשויות בגוש דן יש מתקני טיפול קיימים. המשמעות היא שהמדינה צפויה לשלם לזכיין באמצעות רשת הביטחון מאות מיליוני שקלים . עיריית ראשון לציון והמועצות האזוריות הסמוכות הגישו התנגדויות מנומקות למתקן אשר נדחו בוועדה המחוזית, ללא התייחסות לטיעונים, בנימוק הבקשות הן:not in my back yard נוסיף ונאמר כי האשפה האמורה להגיע למפעל זה מעירנו מהווה כ-50% מסך האשפה כולה. על פי הצהרותיו הפומביות של ראש העירייה לתושבים, עיריית ראשון לציון לא תשתף פעולה עם המתקן הארור הזה ולא תשלח אליו את האשפה של העיר. בכך למעשה תעקר הנהלת העירייה את הכדאיות הכלכלית להקמתו של המפעל המתוכנן ובמידה וחלילה יקום ירדו כספי המדינה לטמיון.

לאור כל האמור לעיל ובשם כל תושבי העיר והסביבה נבקש את התערבותכם המיידית מתוך ידיעה שבכוחכם אתם מסוגלים לשנות את ההחלטה האומללה ולעצור לאלתר את המשך התהליך העלול להביא להקמת המפעל ולהמית אסון על כל תושבי ראשון לציון והישובים הסמוכים לה.

להצטרפות לוואטסאפ חדשות ראשון לציון דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה