מחלקת המחקר של הכנסת מפרסמת נתונים על תמונת המצב של שיטור העירוני ברשויות המקומיות בישראל. נתונים פורסמו לקראת דיון של הועדה לביטחון לאומי בנושא ייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות שכוונתה להפוך את הוראת השעה להוראת קבע. הנתונים מראים כי ברוב הרשויות (33 מתוך 40 שענו לפניית מחלקת המחקר) קיים פער בין תקן השוטרים/הפקחים לבין מצב כ"א הקיימת בפועל ברשות. אחת הסיבות לפער הייתה הקושי לגייס פקחים מסייעים בשל תהליכי גיוס ממושכים ובשל השכר.
עוד עולה כי קיים ניגוד אינטרסים בין המשטרה לרשויות בנושא תעדוף הטיפול בסל העברות בהן מטפל השיטור העירוני- הרשויות מעוניינות לטפל בעבירות הנוגעות באיכות החיים לעומת המשטרה שמתעדפת טיפול בעבירות פליליות. הסטת כוחות השיטור העירוני לתגבור תחנות המשטרה- לפי כמה רשויות, בשל מחסור בכוח אדם בתחנות המשטרה בתחומן יחידות השיטור מופעלות, לעיתים מנהלי תחנות המשטרה מושכים את כוחות השיטור מיחידות השיטור העירוני לצורך תגבור ועיבוי מחלקי הסיור.
הכשרה לא מספקת של פקחים מסייעים (פקחים עירייה שעברו הכשרה ובסיומה קבלו סמכויות שיטור מסויימות במקרה של אלימות) - הפקחים המסייעים עוברים הכשרה של 5 ימים בשיטור העירוני עוברים השוטרים הכשרה של 10 ימים לעומת הכשרה של שוטרים שאורכת מספר שבועות.
ראשון לציון נמצאת בין הערים בהן קיים פער גדול בין תקן הפקחים למצבת כ"א בפועל הקיימת בעיר. מתוך 40 הרשויות שהשיבו למחלקת המחקר רק ב7 רשויות יש מצבת כ"א מלאה כלומר מספר הפקחים המסייעים והשוטרים במצבה פעילה תואם את הנדרש בתקן המצבה: הרשויות היהודיות בית שאן, מבשרת ציון, קריית ביאליק וקריית אתא; והרשויות המעורבות נוף הגליל, עכו ורמלה.
תמונת המצב בראשון לציון
תקן | מצבת כ"א בפועל | |
שוטרים | 14 | 9 |
פקחים | 26 | 13 |