הקטן
הגדל
היפוך צבעים
עכבר גדול
בהירות
ניגודיות
הדגשת כותרות
גווני אפור
בטל שינויים

פרוייקט מיוחד של בית החולים קפלן לציון יום הזיכרון- ד"ר יגאל וולודרסקי על בתו מרגריטה (ריטה) גוסק ז"ל, ובן זוגה סיימון ויגדרגאוז ז"ל שנרצחו בטבח 7.10

מדובר על פרוייקט מיוחד של בית החולים במסגרתו עובדי המרכז מספרים על בני המשפחה ששכלו במלחמות ובפעולות האיבה.

מערכת האתר

"זה סוד שהמטופלים שלי אף פעם לא יידעו עליי"- בית החולים קפלן יצא בפרוייקט מיוחד לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל במסגרתו עובדי המרכז מספרים על על יקיריהם אותם שכלו במלחמות ובפעולות האיבה.

לדברי בית החולים זה יכול להיות כל אחד; המזכירה שקבעה לכם את התור. הרופא או הרופאה שלכם. האחות שטיפלה בכם במיון. המשנע שהעביר ממחלקה למחלקה או הרנטגנאית שבדקה אתכם. הם אבות ואימהות, בנים ובנות, סבים וסבתות, אחים ואחיות, דודים ובני דודים - שכולים, שאיבדו את היקר להם מכל בישובי העוטף, בבסיסי הדרום, במסיבה ברעים, בקרבות בעזה, בפיגועי תופת ובמלחמות ישראל.



ד"ר יגאל וולודרסקי, קרדיולוג בכיר, על בתו מרגריטה (ריטה) גוסק ז"ל, ובן זוגה סיימון ויגדרגאוז ז"ל:

מרגריטה, בת 21 מגן יבנה, בוגרת מחזור כ' בבית הספר אורט רבין. מרגריטה נרצחה במסיבת הנובה בסמוך לרעים. היא חלמה להיות רופאה, ולא זכתה לגלות שהשיגה את הציון הדרוש לקבלה ללימודים, שהתפרסם 3 ימים אחרי השבת השחורה.

מרגריטה הייתה ילדה יפיפיה ואינטלגנטית וציירת מחוננת. היא נרצחה לצד בן זוגה, סיימון ויגדרגאוז.

סימון היה בוגר תיכון רביבים, התגורר בראשון לציון. הוא הותיר אחריו זוג הורים – סרגיי ולינה. בצבא שירת ביחידת המסתערבים והיה קשור מאוד לחבריו לנשק.

יהי זכרם ברוך.



להצטרפות לוואטסאפ חדשות ראשון לציון להצטרפות לקבוצת דילים וקופונים לאליאקספרס


באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה


  • הלב שבור על הצעירים המוכשרים והיפים הללו שלא התחילו את חייהם כלל. לעיתים אתה נתקף חמת זעם נוכח הטומאה שטימאו את הבית של כולנו והשנאה מעוורת אותך. מחבקים אתכם ביום הקשה הזה.
    12.05.24 17:55 תגובה
    • נכון זו ההרגשה שטימאו את הבית שלנו ודרסו את הנשמות שלנו
      13.05.24 07:44 תגובה
  • איזה כאב על כל הצעירים והחיילים שנהרגו בהמשך, ואיזה כעס על הצבא שבמקום להגן על חיילים ואזרחי המדינה חזר לישון ולא התייחס בכלל לכל הסימנים המוקדמים שהיו. הכתובת היתה רשומה על הקיר והם לא רצו לראותה.
    12.05.24 18:11 תגובה
    • אמת כואבת ומקוממת. יהי זכרם ברוך לעד, הי"ד 😪🇮🇱
      12.05.24 18:18 תגובה
  • מה הורים חווים במדינה שלנו! יהי זכרם לעד בליבנו.
    12.05.24 18:12 תגובה
    • 😡😥הלב בוכה וכועס
      13.05.24 07:46 תגובה
    • כאב כעס עצום יש בלב של כולנו. חיים רבים נגדעו באכזריות חיי צעירים מבוגרים ותינוקות והלב לא מפסיק לבכות ולכעוס ולשאול את עצמך בפעם המיליון איך זה קרה לנו איך ישנו בעמידה ולא ראינו דבר מהמתחולל מתחתינו ומעלינו.
      13.05.24 07:49 תגובה