נתונים ארציים
עלייה בשיעור הזכאות של תלמידי ישראל לתעודת בגרות:
סך הזכאים לתעודת בגרות מתוך התלמידים הלומדים בכיתה יב' עלה מ- 92,756 תלמידים בשנת תשפ"ב ל-97,147 תלמידים בשנת תשפ"ג. מדובר בעלייה בשיעור הזכאים מ-75.9% מכלל תלמידי יב' במוסדות המגישים לבגרות בשנת תשפ"ב ל-76.3% מכלל תלמידי יב' במוסדות המגישים לבגרות בשנת תשפ"ג.
הפער בין אחוז הזכאות של בנות לבגרות לאחוז הזכאות של בנים הולך ומצטמצם: בעוד שבשנת תש"ף הפער בין שיעור הזכאות של הבנים (71.6%) לשיעור הזכאות של הבנות (75%) עמד על 3.4%, בשנת תשפ"ג הפער עומד על 0.3% בלבד לטובת הבנות. בשנת תשפ"ב הפער עמד על כ-0.5% לטובת הבנות.
הפער בין תלמידים מהשכבות החזקות לתלמידים מהשכבות החלשות גדל: מנתוני התמונה החינוכית ועלה כי הפער בין תלמידים מהשכבות הכלכליות-חברתיות החזקות לתלמידים מהשכבות הכלכליות-חברתיות החלשות גדל ב-1.2%: מ-12.3% בשנת תשפ"ב ל-13.5% בשנת תשפ"ג. יחד עם זאת, בשנת תשע"ט (2019) הפער עמד על 22% לטובת תלמידים מהשכבות הכלכליות החזקות.
ירידה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות מצטיינת: שיעור הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת ירד מ-13.5% מתלמידי יב' בשנת תשפ"ב (16,503 תלמידים) ל-12.4% מתלמידי יב' בשנת תשפ"ג (15,793 תלמידים). יחד עם זאת, בהשוואה לשנת תשע"ח (2018), חלה עלייה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות מצטיינת: מ- 8.2% מתלמידי יב' בשנת תשע"ז (9,569 תלמידים) ל-12.4% מתלמידי יב' בשנת תשפ"ג (15,793 תלמידים). מדובר בעלייה של 4.2% בשיעור הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת, תוך חמש שנים.
תעודת בגרות מצטיינת היא תעודת בגרות ברמת 5 יחידות לימוד באנגלית ולפחות 4 יחידות לימוד במתמטיקה, אשר ממוצע הציונים בה הוא לפחות 90, והיא כוללת הצלחה מרובה בתכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית קהילתית.
עלייה בשיעור הזכאות לבגרות ברמה של 5 יח"ל באנגלית, ירידה במתמטיקה:
בהתאם לנתוני התמונה החינוכית, חלה עלייה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת אנגלית ברמה של 5 יחידות לימוד: מ-44.6% בשנת תשפ"ב (2022) ל-46.2% בשנת תשפ"ג: מ- 54,504 תלמידים בשנת הלימודים תשפ"ב ל-58,786 תלמידים בשנת הלימודים תשפ"ג. מדובר בעלייה של 1.6% תוך שנת לימודים אחת. יחד עם זאת, חלה ירידה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת מתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד: מ-17.3% בשנת תשפ"ב (2022) ל-16.2% בשנת תשפ"ג (2023).
שיעור ההתמדה (התמדה באותו מוסד לימודים) עלה ושיעור התלמידים הנושרים (מכלל הלומדים בבתי הספר העל יסודיים) נותר ללא שינוי: שיעור זה עמד על 1.1% בשנת תשפ"ב (2022) והוא נותר כך גם בשנת תשפ"ג (2023). מדובר ב-7,595 תלמידים ותלמידות. לצורך ההשוואה, בשנת תשע"ה (2015) שיעור התלמידים הנושרים בבתי הספר העל יסודיים עמד על 1.5% - 8,671 תלמידים ותלמידות.
ראש העירייה, רז קינסטליך: ״בפעם השנייה ברציפות, ראשון לציון מובילה בנתוני הזכאות לבגרות מבין הערים הגדולות. החינוך נמצא בראש סדר העדיפויות שלנו, וזאת הוכחה נוספת למצוינות ולאיכות של מערכת החינוך העירונית ולהשקעה הרבה שלנו בה. מדובר בהישגים מרשימים עוד יותר, שכן הנתונים מתייחסים לשנת הקורונה והטילים המאתגרת.
״אני גאה בתלמידות ובתלמידים שמגיעים להישגים לימודיים כאלה ולא פחות חשוב מכך גם להישגים חברתיים וטכנולוגיים שמכינים אותם לעולם התעסוקה; וכן בצוותי ההוראה המצוינים והמסורים שלנו. נמשיך לעשות הכל כדי לספק לילדינו את המערכת החינוכית הטובה ביותר בישראל עם חינוך ציבורי שהיה שמור בעבר לחינוך הפרטי, ולהכין אותם לעולם המחר״.
סגנית ומ"מ מקום ראש העירייה, מחזיקת תיק החינוך - ליאל אבן זוהר: "אני מברכת את מערכת החינוך העירונית ששוב קוטפת הישגים מרשימים תוך כדי קורונה, טילים ומלחמות ושומרת על חוסן וערכים.
״אנו שואפים להיות עיר חינוך: להבטיח שכל ילד וילדה בעיר יסיימו את מערכת החינוך העירונית עם מיומנויות והישגים שיפתחו להם את דלתות שוק העבודה ולתת להם אפשרות להמשיך ללימודים אקדמיים בהמשך חייהם אם ירצו בכך. אני רוצה להודות מקרב לב למינהל החינוך בעירייה בראשות אטי אדר ולצוותי החינוך המסורים שלנו בכלל בתי הספר והגנים בעיר".
