תלמידי כיתה יא'6 בתיכון מקיף ט' ע"ש דוד אלעזר בראשון לציון זכו לשיעור מקוון ייחודי, המשלב טכנולוגיית בינה מלאכותית במסגרת לימודיהם. המורה עמית בן קימון שיתפה את תוצרי השיעור, שנערך כחלק מהלמידה על נלמד המחזה הידוע "כולם היו בניי" (All My Sons).

במהלך השיעור, בחרו התלמידים קטעים מתוך התסריט המתארים את סביבת הבית ואת הדמויות המרכזיות ביצירה. קטעי הטקסט הוזנו למערכת הבינה המלאכותית ChatGPT, אשר הפיקה עבור התלמידים תמונות הממחישות באופן חזותי את הכתוב.

לאחר הצגת כל תמונה שנוצרה, קיימו התלמידים דיון בו ניתחו את הסיבות שבגינן התמונות עוצבו כפי שהוצגו על ידי הבינה המלאכותית. מכיוון שהשיעור נערך בסמוך לחג הפורים, שולבה גם פעילות ברוח החג במסגרתה נערך סקר קצר בו התלמידים נתבקשו לשער לאילו תחפושות היו בוחרות דמויות המחזה להתחפש.

היוזמה המקורית נחלה הצלחה רבה, ודווח כי האווירה בשיעור הייתה חיובית במיוחד, כאשר מרבית הכיתה התחברה לחוויית הלמידה החדשנית והשתתפה באופן פעיל.

להצטרפות לוואטסאפ חדשות ראשון לציון להצטרפות לקבוצת וואטסאפ ששולחת דילים וקופונים לאליאקספרס

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה

ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ מיכל וולדיגר אישרה לקריאות שנייה ושלישית הוראת שעה שתגן מפני פיטורים על עובד שפונה מביתו בשל הנזק שנגרם לו במהלך מבצע "שאגת הארי". על פי התיקון, עובד שנעדר מעבודתו או לא יכול לבצעה בשל הפינוי יהיה מוגן מפני פיטורים למשך 3 חודשים מיום הפינוי.

כמו כן, קובע התיקון איסור על פיטורי עובד שנעדר או לא יכול לבצע את עבודתו בתקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, לצורך השגחה על ילדו הנמצא עמו, עקב שירותו של בן הזוג של העובד או הורהו האחר של ילדו בכוחות הביטחון בשירות סדיר או קבע, או עבודת בן או בת הזוג במפעל חיוני. בדומה להסדר שאושר לתקופת מבצע "עם כלביא", קובע התיקון תחולה רטרואקטיבית מיום תחילת המערכה הנוכחית ב-28 בפברואר 2026, בהיבט האזרחי ולא לעניין האכיפה הפלילית מול המעסיק, שתחול רק מיום פרסום החוק.

במהלך הדיון טענו נציגי המעסיקים כי תחולה רטרואקטיבית, גם ללא ענישה פלילית, אינה הוגנת כלפי מעסיקים שכבר השלימו את הליך הפיטורים. עו"ד מעיין אמיר, התאחדות התעשיינים: "להחיל את התיקון רטרואקטיבית זה לא נכון ולא הוגן מבחינה משפטית. ההגנה הזאת מצטרפת להגנות רבות אחרות מפני פיטורים וזה מגיע לכתפיהם של המעסיקים". עו"ד דקלה חורש ממשרד העבודה השיבה: "בנסיבות כאלה, כשאנחנו כבר מכירים את החוק והיו הוראות קודמות, יש כבר ציפייה למעסיק שתינתן ההגנה. בנוסף, גם לפני התיקון הזה הוא חשוף גם היום להגנות בנסיבות אזרחיות".

יו"ר הוועדה ח"כ מיכל וולדיגר התייחסה בהקשר זה לאישור ההוראות כהוראת שעה זמנית: "אני לא מבינה למה צריך את התהליך הזה בכל פעם מחדש, ואז שוב עולים האתגרים והשיח על תחולה רטרואקטיבית. צריך לקבוע את ההוראות הללו כהוראת קבע שחלה בעת הכרזה על מצב חירום ולא כל פעם כהוראת שעה. אם יש הוראות ספציפיות לתקופה כזו או אחרת ניתן לקבוע את זה בנוסף. חבל לבזבז שוב ושוב זמן ומשאבים על דברים שצפוי שיוסדרו בכל פעם מחדש".

עוד צוין בדיון כי התיקון מגן מפני פיטורים ולא נוגע לשכר העובד. עו"ד מירי גרוס מהקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת תל אביב: "הניתוק בין פיטורים לשכר הוא מלאכותי ולא קיים בחוקי הגנה אחרים. זו פיקציה שיוצרת בעיות בשטח מידי סבב. התוצאה היא שעובדים, על הנייר, לא מפוטרים לכאורה אבל המשמעות המרכזית של עבודה היא הזכות לשכר". מנגד אמרה עו"ד מעיין אמיר מהתאחדות התעשיינים כי: "אפשר לדון בפיצויים מטעם המדינה, אבל כשעובד לא מגיע לעבודה הוא לא אמור לקבל תשלום מכיס המעסיק". יו"ר הוועדה ח"כ מיכל וולדיגר ציינה בהתייחס לדברים כי ישנו היגיון בפיצול וכי קיימת חשיבות להיעדר פיטורים מבחינת יציבות תעסוקתית של העובד, גם במנותק מסוגיית השכר. עו"ד דקלה חורש ממשרד העבודה הוסיפה: "ודאות לעובדים ולמעסיקים זה דבר חשוב. בדרך יש הסכמות על הסדרי פיצויים בנוגע לשכר אבל זה תקציבי ומוסדר בדרך כלל בנפרד".

בדיון הודגש בנוסף כי ההגנה על בנות ובני הזוג של משרתי המילואים קיימת ומוסדרת בחוק אחר. עם זאת, נציגים של משרתי המילואים ובני זוגם ביקשו להעלות בדיון מספר פערים הקיימים כיום לדבריהם בהגנות על המשרתים. איילת עירון מפורום נשות המילואימניקים: "ב-3 החודשים האחרונים יש עשרות פניות על פיטורים שקרו של בת או בן הזוג או של משרת המילואים עצמו, מאז פג תוקף צו השעה בסוף 2025". יו"ר הוועדה ח"כ מיכל וולדיגר ציינה כי התיקון הנוכחי אינו מסדיר את ההגנות שהוזכרו ויש לבחון את הפערים תחת ההסדר הרלוונטי. לצד זאת, ביקשה מנציג משרד הביטחון לבחון את הטענות שהועלו בדיון ולהעביר התייחסות לוועדה, בכדי שתוכל לדון בהן בהמשך.

לבקשת יו"ר הוועדה ח"כ וולדיגר, תוקן הנוסח כך שיחול גם על עובד שמתגורר בשטחי יהודה ושומרון.

להצטרפות לוואטסאפ חדשות בת ים להצטרפות לוואטסאפ חדשות גבעתיים להצטרפות לוואטסאפ חדשות גדרה להצטרפות לוואטסאפ חדשות חולון להצטרפות לוואטסאפ חדשות יבנה להצטרפות לוואטסאפ חדשות נס ציונה להצטרפות לוואטסאפ חדשות פתח תקווה להצטרפות לוואטסאפ חדשות ראשון לציון להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות להצטרפות לוואטסאפ חדשות רמת גן להצטרפות לוואטסאפ חדשות תל אביב-יפו להצטרפות לוואטסאפ חדשות מזכרת בתיה קריית עקרון והמושבים להצטרפות לוואטסאפ חדשות חדשות ישראל להצטרפות לקבוצת וואטסאפ ששולחת דילים וקופונים לאליאקספרס

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, הגיע היום (שני) לסיור באחת מזירות הנפילה הממוקמת בבית פרטי בראשון לציון. לסיור התלוו ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, ומפקד מרחב שפלה במשטרה, תת-ניצב קובי מור.

במהלך הסיור בזירה אמר נשיא המדינה, יצחק הרצוג: ״האויבים שלנו מאיראן מנסים, בדרך פחדנית, לפגוע באזרחים בלב שכונת מגורים שלווה. אני מבקש לחזק את תושבי ראשון לציון שהתמודדו עם האירוע הקשה הזה. תודה לראש העיר ולצוותי הרשות המקומית על ההובלה והאחריות, והערכה גדולה לכוחות הביטחון, פיקוד העורף ושירותי ההצלה שפועלים כאן במסירות. חשוב להמשיך ולהישמע להוראות פיקוד העורף הן מצילות חיים. עם ישראל הוא עם חזק, ואנו נתגבר על האתגרים הללו ונכריע את אויבינו״.

ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, הוסיף לדברי הנשיא ואמר: ״הזירה הזו שוב מוכיחה לנו עד כמה חשובה המשמעת האזרחית. תושבי ראשון לציון נשמעים להנחיות, נכנסים למרחבים מוגנים וזה מוכיח את עצמו בזירות ובעובדה שהפגיעות הן רק ברכוש ולא בגוף. אני מודה לנשיא המדינה שהגיע גם הפעם לתמוך בנו ברגעים הללו״.

להצטרפות לוואטסאפ חדשות ראשון לציון להצטרפות לקבוצת וואטסאפ ששולחת דילים וקופונים לאליאקספרס

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה

תלמידי כיתת "אוראנוס" בבית הספר "שיבולים" בראשון לציון, יחד עם המחנכת אסנת טורס, קיימו הבוקר (שני) פעילות הפוגה מיוחדת בלמידה מרחוק במסגרת "שעת זריחה". הפעילות נסובה סביב "יומן המסע האישי" של התלמידים, המלווה אותם במהלך שנת הלימודים.

באווירת האביב וההתרגשות לקראת חודש ניסן וחג הפסח, המפגש נפתח בקריאת שירו של נועם חורב, "ואולי היום". התלמידים הקשיבו ושוחחו על המסרים העולים מן השיר, העוסקים בתקווה, בהזדמנויות חדשות וביכולת לבחור בטוב בכל יום מחדש.

בהשראת השיר, יצאו הילדים למסע של "ניקיון פנימי". רגע לפני תחילתן של נקיונות הפסח המסורתיים בבתים, התלמידים עבדו ביומניהם והתעמקו בשלוש שאלות מרכזיות הנוגעות לעולמם הפנימי: מה הם רוצים לנקות מעצמם (הרגלים או תחושות שפחות משרתים אותם), מה ברצונם לסדר (דברים שדורשים קצת יותר ארגון ותשומת לב), ומה הם מעוניינים לשמר (החוזקות והדברים הטובים שקיימים בהם).

מצוות ההוראה נמסר כי ניכרו כנות, בגרות ועומק רב בשיתופים של הילדים במהלך הפעילות. עוד צוינה גאווה על יכולתם של התלמידים להסתכל פנימה באומץ ולבחור לצמוח. המסר המרכזי שחתם את הפעילות היה שלפעמים הניקיון החשוב ביותר אינו זה שנראה לעין, אלא זה שמרגישים בלב.

להצטרפות לוואטסאפ חדשות ראשון לציון להצטרפות לקבוצת וואטסאפ ששולחת דילים וקופונים לאליאקספרס

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה