לקראת חגיגות ה-141 למושבה הוכרזו שמות יקירי גדרה: הקייס נגה ארינה, שלומית אבדור, עמי בסון, ברכה אורנן גרון, אריה קליין, רבקה מלמד, שלמה עמיר, פנינה ספיר ואביעד גשמא

לקראת חגיגות ה-141 למושבה גדרה, אשר יצוינו בנר שני של חנוכה, הוכרזו שמותיהם של יקירי ויקירות המושבה לשנה זו. המועד נבחר כזמן מתאים להוקיר את האנשים והנשים הוותיקים אשר תרמו, התנדבו והטביעו חותם על הקהילה המקומית.

הוועדה לבחירת יקיר גדרה בחנה מועמדים רבים בעלי עשייה ברוכה, ומתוכם נבחרו השנה האישים הבאים לקבלת התואר:

הקייס נגה ארינה

הקייס משמש לאורך שנים רבות כאחד ממנהיגי קהילת ביתא ישראל בגדרה. הקייס הינו בנו של קייס הקסים טייה ארני, זכר צדיק לברכה, שגם הוא בעצמו זכה לאות יקיר גדרה

הגברת שלומית אבדור

בת 77, היא נכדתם הבכורה של צירל וירוחם אבינדב שעלו לארץ ישראל בשנת 1921, בהיותם בני 25, יחד עם חיים, בנם בכורם, והוריהם אליעזר-שמחה ומרים לוז'נסקי. המשפחה בחרה להשתקע במושבה גדרה, ובה גדלו בניה, נכדיה וגם ניניה.

שלומית יזמה והקימה אתר אינטרנטי בשם "גדרה מספרת מורשת" המתפרסם באתר 'טרסה', שהוא פלטפורמה חברתית לשיתוף זיכרונות לפי מקום וזמן, והוא מקום אחד לכל הזיכרונות האישיים בעולם שמספרים יחד את הסיפור של כולנו. טרסה מציגה היסטוריה חברתית דרך זיכרונות קצרים ומחבר בין אנשים דרך הסיפור האישי.

כך, בהדרגה, נבנה ויבנה באתר סיפור המארג החברתי והתרבותי שהתפתח בגדרה, כפי שהוא משתקף בסיפורים של יחידים ושל משפחות שהגיעו למושבה במהלך המחצית הראשונה של מאה ה- 20, ושל אלה שהתווספו עליהם עם השנים, בני קהילות ועליות שונות שהגיעו למושבה לפני ולאחר קום המדינה. אוצר החוויות, הסיפורים והזיכרונות יוסיף נופך סיפורי מרתק המתעד את המארג החברתי המגוון שצמח, התפתח והאדיר את חלומם של הביל"ויים מייסדי המושבה שרצו לבנות את הארץ במו ידיהם, ולהיות לכוח חלוצי וסמל בהיסטוריה של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. זרעו המעשי של החלום ניטע בעליה על הקרקע בנר שני של חנוכה בשנת תרפ"ה, 13 בדצמבר 1884.

כדי לאסוף סיפורים אישיים ואותנטיים, המסופרים על סמך חוויות וזיכרונות מנקודת ראות המספר, שלומית נעזרת במתנדבים ועורכת את החומרים לפרסום באתר הפתוח בפני כלל המתעניינים בתולדות המושבה.

לפני שנה, עת ציינה גדרה 140 שנה לייסודה, התחיל איסוף הסיפורים והזיכרונות לאתר "גדרה מספרת מורשת". עד כה פורסמו למעלה מ-60 סיפורים וזיכרונות, וזה רק תחילתו של תיעוד שעתיד להתרחב ולספר את סיפורה של מושבתנו הייחודית.

מר עמי בסון

בן 80, מתוכן 73 שנה גר ביישוב בכפר אוריאל, שכונת שיכון העיוורים הייחודית לגדרה. בסון נבחר בעבר כחבר מועצה בשתי קדנציות, כאשר בשנייה, שהחלה ב-2013, מונה לשמש כמשנה לראש המועצה ופעל רבות למען התושבים.

רבים מכירים את עמי בסון, מוותיקי המושבה. לאורך השנים הוא יזם והקים מסגרות ללימודי מחשבים לילדי המושבה, זאת לצד פועלו כמרצה בכיר למחשבים לאלפי תלמידים ברחבי המדינה. כך, לאורך השנים הכשיר את עובדי הארגונים הגדולים במשק הישראלי כגון המכון לפריון העבודה, איגוד הבנקים, משרד העבודה, מכללת אוהלו, משרד החקלאות ועוד.

בסון תרם לאורך השנים גם להנגשת מידע לתושבי המושבה. כך, ריכז וחקר את נושא מדדי הניהול של שבעה בתי ספר יסודיים שפעלו בגדרה לטובת ייעול פעילותם. עבודתו הוצגה למשרד החינוך והובילה לשיפור מערכת החינוך בגדרה. כמו כן, ריכז וחקר את נושא צו המיסים בנפת רחובות. סיכום שעשה פורסם להנהלת המועצה ולתושבים. בסון דאג להשלים כתיבת ספר תורה, תוך גיוס 80 אלף ש"ח לכתיבת הספר.

הגברת ברכה אורנן גרון

ברכה הינה דמות מובילה בעשייה ההתנדבותית בגדרה וחברה פעילה במועדון רוטרי הביל"ויים גדרה.

במסגרת פעילותה במועדון, היא שותפה למגוון רחב של מיזמים קהילתיים התורמים לחוסנה החברתי של המושבה. בשנים האחרונות מרכזת ברכה את פרויקט "הנואם הצעיר" בגדרה – מיזם חינוכי משמעותי המתקיים בשיתוף פעולה עם מוסדות החינוך ומטפח את הדור הצעיר בתחום המנהיגות, הביטוי העצמי והעמידה בפני קהל.

בשנה החולפת כיהנה ברכה כנשיאת מועדון רוטרי הביל"ויים גדרה והובילה שורה של פרויקטים התנדבותיים מרכזיים, יחד עם חברי המועדון, למען התושבים והקהילה. עשייתה הענפה, מנהיגותה והמסירות הבלתי מתפשרת שלה תרמו רבות למרחב הקהילתי והפכו אותה לדמות משמעותית ואהובה בגדרה.

אריה קליין

מאז ילדותו וימי נעוריו אריה מזוהה עם בית הכנסת "ישורון" בגדרה. כבן למשפחה מסורתית הוא היה מבאי בית הכנסת בימי חול, בשבתות ובימי מועד, משמש ומסייע בכל הקשור לתפעול ולאחזקה של המקום. הוא עשה זאת כ"נער מקהלה" לפני שנים רבות מאוד, ואחר כך כמסייע לגבאים בעבודתם.

במשך שנים רבות אריה היה מוכר לבאי בית הכנסת ככתובת שאליה כדאי לפנות בכל עניין, כתובת שברור היה שתסייע לארגן כל פעילות הקשורה בקשר עם בית הכנסת בהיבט התכני ובהיבט הארגוני. במשך שנים הוא שמר על ייחודו של בית הכנסת בזמנים בהם כבר הלכו לעולמם הגבאים והאנשים האחרים שהיוו את ליבת המקום בפעילותם בהקשר לשימורו והתנהלותו.

כל השנים, וגם עתה, למרות גילו המתקדם, אריה נוהג לבקר בהתנדבות אנשים הזקוקים לחברה, לסיוע ולתמיכה רגשית. הוא עושה זאת בצנעה מוחלטת, ומגיע בהליכה לכל מקום. על אף גילו המתקדם אריה מקפיד עד היום לבקר ולסעוד חולים בבית החולים הרצפלד ובמתחם הדיור המוגן ליוצאי ברית המועצות.

אריה מקפיד לחקור במקורות ולכתוב על תולדות גדרה בהיבט היסטורי הקשור גם למסורת ישראל. הוא מתעד את הגוון המסורתי-דתי של אנשים שחיו במושבה או ביקרו בה והשאירו חותם על תולדותיה מאז השנים הראשונות להקמתה. מחקריו, שאינם במסגרת אקדמית כלשהי, מבוססים על התעמקותו בספרות התקופה ובתיעוד המצוי במסמכים בארכיון המוזיאון בגדרה. כתבותיו המרתקות מתפרסמות בקבוצת ווטסאפ, "גדרה שלנו", שהקים לפני מספר שנים שאליה יכול להצטרף כל מי שחפץ בכך. אריה מקבל תגובות רבות של תודה והוקרה על פרסומים מעניינים אלה, פרסומים שמחברים את הקוראים לעוד פן בהיסטוריה המעניינת של המושבה.

הגברת רבקה מלמד

רבקה הינה דמות רבת־פעלים בקהילת גדרה, מתנדבת מסורה במועדון רוטרי גדרה מזה שלושה עשורים, ופועלת בעקביות למען הנוער, המבוגרים והחוסן הקהילתי של היישוב.

לאורך השנים יזמה והובילה רבקה מגוון רחב של פרויקטים בעלי השפעה עמוקה “קייטנה על גלגלים" – קייטנה ייחודית לילדים ממשפחות מעוטות יכולת, שאותה יזמה וניהלה במשך כעשור, וכללה טיולים חינוכיים ברחבי הארץ. התנדבות עם בני הגיל השלישי - פעילות רציפה במועדוני הקשישים של קהילת ביתא ישראל ובמועדון הדיור המוגן של עולי חבר העמים. חידון “ארץ ישראל ותולדות גדרה" - מזה ארבע שנים מובילה רבקה את החידון היישובי בחטיבות הביניים, יוזמה שמנחילה לדור הצעיר את סיפור המורשת המקומית, ההיסטוריה של גדרה וערכי אהבת הארץ.

רבקה, מורה ומחנכת ותיקה בתחום הספרות, הלשון וההיסטוריה, חינכה דורות של תלמידים ברמה גבוהה, ברגישות ובמסירות. היא משלבת בעבודתה ערכים חינוכיים של עבודת צוות, חשיבה מסכמת ויכולת ביטוי בעל־פה - תכונות שמצאו את דרכן גם לפעילותה הקהילתית.

רבקה מלמד ידועה כאישה נדיבת לב, חמה, מקצועית ומסורה, שתורמת למען הקהילה בגלוי ובסתר. שורשיה נטועים עמוק בגדרה, ופועלה רווי ערכים של אהבת אדם, אחריות וחינוך. בשל כל אלה, היא מהווה דוגמה ומופת להתנדבות קהילתית.

מר שלמה עמיר

שלמה עמיר מתנדב ידיד לחינוך גדרה משנת 2022. בעברו היה סמנכ"ל בית חולים אסותא באשדוד ומפקד בה"ד 10. שלמה הינו ראש צוות המתנדבים בדרכא רות ואחראי על תוכנית "חוקרים צעירים". במסגרת מגמת הביו-רפואה בבית הספר, הוא מארגן סיורי תלמידים בבה"ד 10 וחושף אותם לעולמות ההדרכה הצבאית רפואית ולסימולציות הטיפול בפצועים. שלמה מתנדב פעיל המחבר בין התלמידים ומערכות החינוך והבריאות בארץ.

שלמה עזר לקדם שיתוף פעולה בין דרכא רות ובית ספר לסיעוד באסף הרופא. במסגרת זו הוחלט על פעילויות משותפות, מפגשים עם רופאים, ביקורים במעבדות ובעיקר קשרי תמיכה חינוכית. שלמה עמיר משתמש בניסיונו המקצועי (הצבאי-רפואי) כדי לתמוך בתלמידים בגדרה, להרחיב את אופקיהם וליצור חיבורים בין לימודים אקדמאים להתנסות מעשית.

מאז תחילת התנדבותו נרשם גידול מתמיד במספר תלמידי המגמה.

פעילותו מהווה דוגמא לשותפות ישובית-קהילתית: המשלבת חינוך, בריאות והכנה לצה"ל כאחד. עובדה זו מחזקת את הייחודיות של בית הספר דרכא רות ומגבירה את איכות ההכשרה לתלמידים במגמת הביו-רפואה בדרכא רות.

הגברת פנינה ספיר

בת 75, הינה חלק ממשפחה שורשית בגדרה.

במהלך מלחמת חרבות ברזל התנדבה מסביב לשעון בחמ"ל הקהילתי שפעל בגדרה במהלך המלחמה. גם בלילות הקשים, ועל אף גילה המתקדם, פנינה ענתה לטלפונים, חיברה בין תורמים ליחידות צבא ותרמה מכל הלב למען האחר.

מר אביעד ראובן גשמא

בן 70, נבחר לקבל את אות יקיר גדרה בזכות מסירותו רבת־השנים לקהילה ורוח החסד המאפיינת את כל דרכו.

אביעד מוכר בגדרה כאדם שפועל ללא לאות למען הזולת, מרבה במעשי חסד ובמתן בסתר, ופועל בענווה ובצניעות למען אנשים מכל שכבות האוכלוסייה. כל חייו הוקדשו לעזרה לאחר, לחיזוק הקהילה ולפיזור טוב לבו בכל מקום שבו הוא נמצא.

עבודתו השקטה אך המשמעותית הפכה אותו לדמות מוערכת, מעוררת השראה ועמוד תווך אנושי בגדרה.

בנוסף לתואר יקיר העיר, השנה יוענק בטקס גם אות מיוחד - "אות המתנדב/ת", למי שפעלו יחד עם רבים אחרים למען החזרת החטופים. מקבלי האות הם הגברת צילי ונקרט, מר אבי גאון והגברת הילה בארי זוהר.

מימין לשמאל: אבי גאון, צילי ונקרט, הילה בארי זוהר

כמו כן, הוחלט להעניק פרס מפעל חיים לגברת נצחיה סגל, כהוקרה על פעילות ציונית וקהילתית

ארוכת שנים.

נצחיה סגל

נצחיה בת 82. הוריה של נצחיה נולדו בחברון, ממשפחת קסטל. בעקבות מאורעות תר"פ עזבה המשפחה לקהיר, ולאחר תקופה חזרה לארץ והשתקעה בפרדס חנה. אימה הייתה רכזת תרבות וגדלה במסגרת דתית — בני עקיבא וסמינר דתי — ובהמשך עבדה כשנתיים כמורה-מדריכה בכפר הנוער ניצנים. בשנת 1968 נישאה למאיר סגל, מבני מקימי כפר ורבורג. כיום היא מתגוררת בגדרה, בבית שבו נולד בעלה.

בהמשך דרכה פנה אליה העיתונאי אריאל צימוקי וביקש ממנה להקים את המועצה הציונית חבל דרום, כגוף הפועל להעמקת התודעה הציונית באזור. היא פעלה מול ראשי ערים רבים והקימה גופים ציבוריים בערים: אשקלון, קריית גת, יבנה, קריית מלאכי, מצפה רמון, באר טוביה, חבל יבנה וברנר. במסגרת הפעילות נערכו אירועים משמעותיים, בהם הרצאתו של יצחק רבין ז"ל בקיבוץ יבנה.

היא הייתה שותפה ליוזמות של ברית ערים תאומות, בכל המרחב. במסגרת זו טיפלה גם בבקשות של קהילות יהודיות להשגת ספרי תורה. לשם כך יצרה קשר עם מוסקו, ראש מועצת שפיר לשעבר, שאסף ספרי תורה מבתי כנסת באירופה בהם לא נותרו יהודים. בתמורה לאיסוף הספרים, פעלה המערכת לשימור בתי הקברות היהודיים. ספרי תורה שנמצאו תקינים שולבו מחדש בקהילות בארץ, ואילו ספרים בלויים נקברו כהלכה. לעיתים הושאר ספר תורה בקהילה יהודית בחו"ל, עד לעלייתה ארצה. בטקס חגיגי בבית הכנסת "היכל שלמה" בירושלים נמסרו ספרי התורה לקהילה היהודית.

בגדרה פעלה רבות במסגרת עבודתה הציבורית. ראש המועצה לשעבר שלום כהן הקצה לה משרד לפעילותיה, ובתמורה תרמה הסוכנות היהודית 50 אלף דולר למוזיאון גדרה. היא כיהנה כחברת הנהלת המוזיאון לצד מתנדבים רבים. יזמה פעילות ארצית בנושא העלייה הראשונה ותרומתה למפעל הציוני, ובבית העם התקיים אירוע מרשים בו הוצגו עבודות מרחבי הארץ. משפחתה תרמה טיסה לשוויץ לזוכים, ושם השתתפה בטקס לציון מאה שנה לקונגרס הציוני הראשון.

היא הובילה את הקמת ברית הערים התאומות גם במושבה - בין גדרה לעיירת ואלנס שבצרפת, מתוך תפיסה כי "הציונות צריכה להחזיר דיבידנד לאחינו בגולה".

במהלך מלחמת לבנון הראשונה ארגנה אוטובוסים של מתנדבים שסייעו לתושבי נהריה.

השנה הזמינה 70 איש במאמצים לאיחוד בעם, הזמינה את הטיש הגדול, ופעלה לאחדות בעם.

להצטרפות לוואטסאפ חדשות גדרה להצטרפות לקבוצת וואטסאפ ששולחת דילים וקופונים לאליאקספרס

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה