סגן יותם ורב״ט אביתר זיתוני מגדרה הם שני אחים לוחמים שסוגרים מעגל לאחר שנה בדיוק. אביתר מגן על הדרום, במקום בו אחיו הגן לפני שנה בדיוק. שניהם הגנו ומגנים על אביהם, שעובד על גדר הגבול עם מצרים בתור מפקח על פרויקט שעון החול.
לפני שנה בדיוק יותם, האח הגדול, תפס קו הגבול ואיבטח את הפועלים ואת אביו בגבול מצרים. בדיוק שנה לאחר מכן, בימים אלו, נסגר מעגל ואחיו הצעיר של יותם - אביתר, תופס קו באותה הגזרה ושומר גם הוא על אביו.
אביתר סיים את לימודיו ובחר לדחות את גיוסו ולהתנדב לשנת שירות בעמותת איילים, עמותה שהוקמה על מנת לחזק את ההתיישבות והפעילות החברתית בנגב ובגליל. על השנת שירות אביתר מספר: "עבדתי עם נוער בסיכון, והייתה חוויה בהחלט ממצה ומשמעותית". בסיום שנת השירות אביתר התגייס בנובמבר 2016 לחטיבת הצנחנים. "עשיתי טירונות בבסיס האימונים של חטיבת הצנחנים, שובצתי בגדוד 202, ואחרי הטירונות המשכתי לאימון מתקדם. בהמשך עשינו מסע כומתה והייתי מצטיין פלוגתי. עלינו לקו, שם מפקד הפלוגה שלי אמר לי שאני אקבל תפקיד פיקודי וזה יהיה מעין הכנה לקורס מ"כים, קיבלתי להיות מעין מ"כ תוך חודש. זה תפקיד משמעותי, להיות אחראי על כל החיילים, להיות כמו העוזר של מפקד המחלקה ולהחליף אותו כשצריך, כמו הסגן שלו. בקרוב אני יוצא להכנה לקורס מ"כים בבא"ח צנחנים, ובחודש נובמבר אני כבר מתחיל קורס מ"כים בבית הספר למקצועות החי"ר".
גם יותם דחה את הגיוס בשנה על מנת להתנדב לשנת שירות: "כל חיי הייתי בתנועת הנוער 'מכבי צעיר' והחלטתי שאני רוצה לעשות משהו מעבר, אז הלכתי לשנת שירות מטעם תנועת הנוער. היו לנו משימות שונות - הפעלנו את סניפי התנועה בנתניה, אני עצמי הייתי רכז סניף והיו תחתי 150 חניכים ומדריכים. כשלא הפעלנו את התנועה התעסקנו עם נוער בסיכון במסגרות שונות ועזרנו להם בהרבה תחומים ורבדים. תחשבו על ילד בן 18 שמתעסק בבעיות של ילדים שקטנים ממנו בשנים ספורות. מדובר בחבר'ה שתמיד סגרו להם את הדלתות, ואני בא להראות להם שהשמיים זה הגבול והכל אפשרי. עד היום, כשאני בצבא, אני בקשר עם אותם 15 נערים, ואפילו לפני כמה זמן יצא לי לפגוש אחד מהם שממש בקרוב מתגייס לשירות קרבי משמעותי בחטיבת כפיר, והוא חולם משם להגיע ליחידת עוקץ. הוא אמר לי: 'אני רוצה להיות כמוך, להיות מ"מ בצבא - אתה הדמות לחיקוי שלי'. בכלל לא חשבתי שההשפעה שלי עליהם תגיע לסדר גודל כזה. חבר'ה אחרים קיבלו תעודת הצטיינות מבית הספר, אחרי שנתיים, שלוש ואפילו ארבע שנים אפשר לראות כמה העזרה שהענקנו להם אז משפיעה עליהם היום".
שנת השירות נגמרה ובנובמבר 2014 יותם התגייס לגדוד התותחנים 'נמר'. לאחר טירונות ואימון מתקדם יותם יצא הקצאה ישירה לקורס מפקדים. אבל לא הכל הלך חלק: "אחרי קורס המפקדים רציתי להמשיך לקורס קצינים, אבל גיליתי שאין לי נתונים מתאימים לקצונה. לא ויתרתי ונלחמתי על זה, הגעתי עד רמת הראיון אצל קצין התותחנים הראשי, ובסוף הגשמתי חלום ויצאתי על תקן הקצאת קצין תותחנים ראשי. גם בבה"ד 1 הזכירו לי שאני על תנאי ונלחם על המקום שלי. כשסיימתי את ההשלמה החילית החלום התגשם ושיבצו אותי בגדוד בסוללה מבצעית. בהמשך גם המליצו עליי מצטיין אלוף פיקוד צפון ובכלל לא ידעתי מזה, גיליתי בדיעבד, ואכן קיבלתי את אות ההצטיינות ביום העצמאות האחרון".
יותם ואביתר חוו סגירת מעגל מיוחדת בשנה החולפת, כאשר שניהם 'תפסו קו' בגזרה בה אביהם, ירון זיתוני, נמצא גם - בקו הגבול הארוך שבין ישראל למצרים. אביהם עובד כמפקח בבניית פרויקט "שעון החול" בגזרה, ושניהם אבטחו את אביהם ופועליו.
אביתר:
"בקו שאני נמצא בו עכשיו גם אחי היה שנה לפני, ולשנינו יצא לאבטח אותו. הרגשתי גאווה וביטחון שאני ממש שומר על אבא שלי. כן היו חששות, תמיד יש חששות אבל עם הזמן אתה לומד, מטעויות לומדים, זה הדבר הכי חשוב. הקו גם הכין אותי בצורה הטובה ביותר לקורס הפיקוד. מי שעזר ודירבן אותי זה המפקד והסמל שלי, ההווי של המחלקה, זה שלמדתי תמיד להיות עם חיוך על הפנים. נוהגים אצלנו לומר הכל בראש ותנו בראש', אני הולך לפי המשפט הזה".
יותם:
"לפני שנה הייתי עם הגדוד בתעסוקה מבצעית בגבול מצרים, באיזור בו נבנה פרויקט שעון החול, ואבא שלי קיבל את המכרז עם החברה שלו, לפקח על הפרויקט ׳קו התפר- שעון חול׳ , אז כשתפסתי קו בגזרה, הלכה למעשה ממש שמרתי על אבי ועל העובדים שלו. מצד שני בגלל שידעתי שאבי נמצא באיזור לא תמיד היה פשוט, לדאוג תמיד לחיילים שלי אבל לדעת שגם אבא שלי נמצא פה, ממש על קו הגבול. יום אחד קרה אירוע חריג בגזרה. באותה השעה הייתי במוצב וקיבלנו התראה של ירי על כוחותינו. ידעתי שאבא שלי נמצא על הגדר ומאוד דאגתי לו - זו גזרה חמה בגלל שמטר מהגדר נמצאים דאע"ש וארגונים נוספים. הכנו את כל הלוחמים, בזמן שתדרכתי את החיילים שלי חשבתי על אבא שלי שנמצא שם. אחרי 2 דקות כבר ידענו שיש פצוע לפינוי דחוף. בתקשורת כבר התפרסם שהיה אירוע ירי בגזרה, ואמא שלי ידעה שגם אני וגם אבא שלי נמצאים שם והיא לא הפסיקה להתקשר. אמרתי לה שהכל בסדר וזה לא אצלנו בשביל להרגיע אותה. כשהגעתי לנקודה ראיתי את אבא שלי מתקרב ויכולתי לקחת נשימה. כל המשפחה שלנו מתגייסת לשמירה על הבטחון, אחותי הבכורה ספיר מבצעת מספר רב של ימי מילואים בשנה ומקריבה ימי לימודים באוניברסיטה בשביל זה, ורק אמא שלי נטלי מנצחת על הכל, תמיד דואגת לכולנו ותומכת בנו. אבא שלי מאוד מתגאה בזה ששני הילדים שלו שומרים עליו".
אביתר יוצא בקרוב לקורס מפקדים והוא חושב לצאת לקצונה אחרי, או כמו שהוא מתאר זאת: "לאט לאט, קודם נסיים קורס מ"כים ונמשיך משם".
יותם, המשרת בימים אלו כמ"מ בקורס מ"כים, בקרוב נכנס להיות סגן מפקד פלוגה, אפילו לפני שמתחיל שירות קבע. "הדרך לפניי עוד פתוחה ואני מצפה להמשך", הוא אומר.
יותם מסיים בטיפ למתגייסים החדשים: "לכו תמיד לעבר המטרה שלכם, אני אומר את זה מהנסיון האישי שלי. אין דבר העומד בפני הרצון".