המשורר הרחובותי אשר וינשטיין בשיר חדש "דוֹאַגִים גָם לֵקָאיָה!"... קאיה"; כסימפטום החוצה מפלגות של מנהיגות ה"אגו" בארצנו!

הבהרות הכרחיות: ראשית הכלבה "קאיה" אינה אשמה כלל ומהווה רק דוגמא מייצגת למציאות שבה לצערנו האגו המנופח מדביר את הרגישות והחמלה, כאשר רוב רמי המעלה מכלל גווני "הקשת הפוליטית" שוכחים את ייעודם, שהנו לשרת, ולא לנצל, את בוחריהם, וזאת בחן, בחסד וברחמים!. איכה שוכחים מפסגת שרירותם אותם "בני האלוה" שטיפסו (כ"פשפש" :)..) למעלה, את "הצריף בשדה בוקר", או את ביתם הצנוע של בניי משפחת בגין?... וכך רק כדוגמא מייצגת ורק לאחרונה נוכחנו פעורי פה מול מסיבת יום הולדתו של "נשיא - אל", ומול מסיבות פרידתו וספר - חייו של "המפכ"ל - על"..., ובהתייחס לזילות ולזלזול בכולנו, ניתן לפסוק בציטוט מהעבר: "... הפנקס פתוח והיד רושמת". כאשר למעשה כולנו "שקופים" במעשינו; הן הטובים והן הרעים, בתקווה ובברכה שתרבות בלתי מתחשבת זו, לא תמשיך יותר במדינתנו, אשר וינשטיין, משורר עברי ויזם חברתי

כבעל כלב מקסים אני משוכנע שלרוב שום כלב לא נושך מרוע לב :-)!, וכמובן לקאיה אין עדיין העדפה פוליטית ו"זכות בחירה" לכנסת!, שלכם בחיוך, אך גם ברצינות לגבי מצב הקשישים והנכים בארצנו ביחס לפינוקייה של "הוד -כלבתה" , אשר וינשטיין

מאחר ואינני חובבת כלבים כל הפסטיבל סביב קאיה נראה לי הזוי :-( יונה