הסופרת הרחובותית יונה דורון בביקורת ספרים והשבוע על "ללכת בדרכך"

ללכת בדרכך – המלצה על הספר

ויל היה בן 35, איש עסקים מצליח עם בת זוג מרשימה, כאשר פגעה בו מכונית במעבר חצייה והותירה אותו משותק בארבעת הגפיים עם יכולת תנועה מזערית בשתי אצבעות של יד אחת.
הוריו סדרו לו יחידת דיור מאובזרת בכל מה שיכול להקל על חייו של נכה ומטפל צמוד ומיומן. כל זה לא עורר בו רצון להמשיך לחיות.
בצד השני של העיר האנגלית הקטנה (בצידה השני של המשוואה, אם תרצו) נמצאת לואיזה קלרק בת העשרים ושש. היא גרה עם משפחתה (הורים, אחות חד-הורית ובנה הקטן וסבא סיעודי לאחר אירוע מוחי) בבית צפוף. החדר שלה הוא מה שהיה קודם מחסן קטן. היא עבדה בבית קפה ותרמה את משכורתה לבית מאחר ורק האב עבד וגם עליו היה איום של פיטורין. בית הקפה נסגר ולואיזה (לו, בקיצור) פוטרה.
מיד לאחר הפיטורין ממהרת לו לחפש עבודה חילופית וכל מה שהיא משיגה זו עבודה זוועתית במפעל לעופות. בניסיון למצוא משהו אחר היא נתקלת במודעה שבה מבוקשת בת-לוויה לנכה למשך חצי שנה במשכורת מצוינת ובתנאים טובים. כן, ניחשתם, זה עבור ויל.
לו מאוד מתלבטת אך המשפחה לוחצת, בגלל המשכורת, כמובן. היא מחליטה ללכת על זה. לאחר היום הראשון, התנהגותו הבוטה של ויל וקרירותה של אמו גורמות לה להחליט לברוח מן המקום כמה שיותר מהר. שוב נכנסים למשוואה השיקול הכלכלי והלחץ המשפחתי ולו נכנעת וחוזרת לויל.
מכאן מתחילה מערכת יחסים מאוד רגישה ומיוחדת המתוארת בצורה נפלאה שגרמה לי להוזיל דמעה או שתיים לא פעם אחת. כאשר מסתגלת לו לויל מסתבר לה שקיימת בעיה מאוד קשה ולמעשה היא נשכרה על מנת להתמודד עמה. מהי הבעיה? זאת יהיה עליכם לקרוא בעצמכם ויותר לא אגלה.
הדמויות עגולות (כלומר יש להן צדדים חיובים ושליליים כאחד), מתוארות בצורה נפלאה וממש ראיתי אותן לנגד עיני במהלך הקריאה. הסיפור נוגע ללב ומעורר מחשבות רבות על החיים בכלל, על התמודדות עם קשיים ועל עיקר וטפל.

הוצאת ידיעות ספרים
 

להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה