"השומר התימני" משכונת שעריים... סיפור לחג מהסופרת תמר רצאבי לוינסקי ילידת שכונת שעריים

השומר התימני.
מכירה אני את מר יחיאל רוקבן מעל דפי האינטרנט. שנינו עברנו ילדות עשירה בשכונת שעריים. לא פגשתי בו כאשר הייתי ילדה, על אף היותנו קרובי משפחה רחוקים, מצד סבתי, עליה השלום, המרחק הגיאוגרפי הקטן לא הפגיש ביננו. והנה, הודות לפלאי האינטרנט התחלנו לפטפט ולהחליף זכרונות. עכשיו כשאני בגיל השלישי, אני נהנית לשמוע סיפורים שלא ידעתי עליהם, משום שעזבתי את ישראל כבר בגיל 23, ומתגוררת במדינת ניו יורק. וכמו שאומר המשורר"...לבי במזרח ואנוכי במערב..." אני מתגוררת בחו"ל וחיה בנשמתי בארץ.

ובכן, באחת השיחות עם מר רוקבן הוא כתב לי שבחג ההדר ברחובות, עמדתי עם אמי ליד בית המרקחת של סגל, וצפיתי בתהלוכה. גם הוא היה שם שלא ברצונו. ילד בן חמש עם זיכרון נפלא. הוא שאל אותי: האם את זוכרת מה אמרת לאמא שלך כאשר הג'יפ עם השומרים מרחובות עבר על פנינו? לצערי , לא זכרתי מעמד זה . מאוחר יותר השתתפתי בו כאשר הייתי תלמידת סיעוד בבית החולים קפלן. הוא התפלא על זכרוני הלקוי והוסיף עוד שאלה: האם את זוכרת מה השיבה לך אמך?. לא , לא זכרתי. מאחר והיה זה יום ששי והייתי בדרכי לערוך כמה קניות לשבת, הוא השאיר אותי עם הלשון בחוץ. הוא אמר שיפה הדבר להשאיר אותי במתח עד עבור השבת.

ואכן, דף הפייסבוק צלצל. הוא שלח לי הודעה: עכשיו אפשר לספר לך, שכאשר ראית את הג'יפ עם השומרים של רחובות, אמרת לאמא שלך" מה עושה התימני הזקן הזה על הג'יפ של השומרים?
הילד נעלב מאוד. ילד בן חמש, שלא רצה כלל להיות חלק מהמעמד, שומע ילדה בת 12 מדברת בזלזול על הסבא שלו. הוא לא זכר את תשובת אמי וחשב שאני אמלא לו את החסר. הצטערתי לאכזב אותו.
בכל אופן, ניסיתי לתת לו תשובה שתספק אותו, וכך אמרתי: מר רוקבן היקר. למדתי בבית ספר עממי במושבה. למדנו על השומרים לפני קום המדינה והתבוננו בספרים עם תמונות השומרים. בחורים צעירים עם כאפיה, רובה על שכם רכובים על סוסים. סבך לא התאים לתמונה שהיתה לי בראש.


ואז הוא סיפר לי מדוע ניתן לסבו לשבת בג'יפ בחג ההדר. סבו מר שלום רוקבן ומר חיים קפרא, תושבי שעריים, שמרו על הכרמים ב- זייתון. הזייתון גבל עם רחוב מנשה קפרא, הוא נקרא כך משום שהיו בו מטעי זייתים. מכיוון שהם היו חמושים, דבר שהיה נגד החוק בזמן המנדט, הם נעצרו ונלקחו ל- קישלה בירושלים.
כדי להוציאם מהקישלה, היה צריך לפדות אותם בכסף, דבר אשר גייס את בני המשפחה. גם הביקורים בכלא היו קשים, משום שהמשפחה הלכה ברגל כדי לבקר את יקיריהם.
והנה , אני, ילדה בת 12, בפליטת פה אחת, גרמה לילד בן חמשל היות נוכח ברגע מביך זה.
שתיקה יפה לחכמים, אך לצערי הרב , הייתי ילדה וחכמה עדיין לא רכשתי.

תמר (רצאבי) לוינסקי. סופרת. ילידת שעריים התחנכה בבית הספר העממי ברחובות, בהתבגרותה עברה לאחר נישואיה לארצות הברית וכתבה מספר ספרים על ילדותה בשעריים וברחובות ובהם: סודות בשכונה. סברס, גת וריבת חבושים. לב בזירת הפשע. יהלומים במטפחת. שמועות. 

להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה