המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל קיימה אתמול (יום ב') טקס מיוחד לרגל חנוכת בית האריזה המחודש באתר הפרדסנות ע"ש מינקוב ברחובות. בטקס לקחו חלק מנכ"ל המועצה לשימור אתרים, ניב ויזל, מנכ"ל המועצה היוצא, עמרי שלמון, ועשרות אורחים.
במסגרת האירוע, נערך טקס מיוחד לכבודה של כרמית רפפורט, ממקימות האתר ומי שניהלה אותו במשך כ-25 שנה. כרמית, יקירת העיר רחובות לשנת 2023, מילאה תפקיד מרכזי בתהליך חידוש בית האריזה ההיסטורי והקמת התצוגה החדשה.
בית האריזה היה אחד המבנים המרכזיים בפרדס, שנטע זלמן מינקוב בשנת 1904. זה היה הפרדס הראשון במושבה, שהפכה עם השנים למובילה בתחום גידול פירות ההדר בארץ ישראל. מינקוב האמין בעבודה עברית, ובפרדס עבדו לאורך השנים דמויות מרכזיות ביישוב העברי של אותם ימים - בהם א.ד. גורדון, יוסף חיים ברנר, רחל המשוררת, והסופר ס. יזהר - שעל בריכת האגירה שבפרדס כתב את סיפורו "רחצה בבריכה". לאחר פטירתו של מינקוב בשנת 1911, החליף הפרדס בעלות מספר פעמים, עד שלפני כ-60 שנה הופסקה בו העבודה כליל. הקרקע נמכרה לאיש נדל"ן, והמקום הוזנח ונהרס כמעט לחלוטין. בשלהי שנות ה-70', החלה ישראלה קומפטון, אז מנהלת סניף החברה להגנת הטבע ברחובות, במהלך שמטרתו שיקום האתר. יחד עם המועצה לשימור אתרים, ובסיוע תרומה של פרנסיס מינקוב, נכדו של אחיו של זלמן המתגורר בשווייץ, הושג המימון לתחילת פעולות השימור. בשנות ה-90', חנכה המועצה לשימור אתרים במקום את אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב, המביא את סיפורו של ענף הפרדסנות בארץ מתחילת המאה ה-20 ועד ימינו, כחלק מההתיישבות העברית בארץ ישראל.
בית האריזה המחודש אינו מתמקד דווקא בפרדס מינקוב, אלא עוסק בהיבטים השונים של גידול ההדרים ברמה הלאומית - מההתארגנויות הראשונות לגידול ולשיווק כמו אגודות "האורז" (שנוסדה בתחילת המאה ה-20 במטרה לאפשר ליהודים להתפרנס בכבוד ממקצוע האריזה) ו"פרדס" (שהוקמה באותן שנים במטרה לדאוג לצרכיו של ענף הפרדסנות, ולתנאי עבודתם ומחייתם של הפרדסנים) - דרך האתגרים השונים לאורך הזמן ועד היעלמות הפרדסים בעשורים האחרונים. פרויקט החידוש בוצע בסיוע תרומותיהם של פרופ' יפה ברלוביץ' - שאביה, יצחק ברלוביץ', היה ממייסדי "האורז" - וקרן רוקח, באמצעות גדעון מקוב, המנכ"ל האחרון של "פרדס", להנצחת יצחק רוקח.
עמליה זאבי-קובו, שאצרה את התצוגה החדשה יחד עם שרון עמבר, ציינה כי בבית האריזה המחודש מושם דגש על שני נושאים בהם לא עסקה התצוגה הישנה: "אנחנו מדברים כאן כעת על התרבות הישראלית. פירות ההדר, והתפוז בפרט, סייעו ליצור תרבות חלופית למה שאנשי העליות הראשונה והשנייה הביאו איתם מאירופה: קשר לאדמה, גוף בריא וחזק, הקשר ההדוק לשמש. ההדרים מהווים השראה לסופרים, למשוררים ולאמנים, ומופיעים ביצירות רבות אצל נחום גוטמן, ציונה תג'ר ורבים אחרים. בנוסף, אנחנו עוסקים כאן בזהות: פעם, הכל כאן מסביב היה פרדסים, שהיו חלק חשוב מאוד בזהות שלנו. אבל הנוף הזה הולך ונעלם לטובת בניינים וכבישים. האם זה אומר שגם הזהות שלנו קצת נעלמת? חומר למחשבה".
בבית האריזה המחודש ניתן כיום ליהנות מתצוגות אינטראקטיביות, סרטונים ומידע על מגוון נושאים, שכולם קשורים לתולדות ענף הפרדסנות.
כרמית רפפורט הוסיפה: "נפלה בחלקי זכות גדולה להיות שותפה למשהו ערכי וחשוב כמו הקמת האתר, ולהארת תולדות ענף הפרדסנות בארץ ישראל. הקמת אתר הפרדסנות וניהולו היתה חוויה נהדרת של מפגש עם תקופה ואנשים כל כך משמעותיים בתולדות הארץ הזו. זכיתי להיות חלק ממשפחת המועצה לשימור אתרים, עם אנשים נפלאים העושים הכל לשימור פרקים חשובים בתולדותינו".
ניתן לתאם ביקור באתר הפרדסנות ע"ש מינקוב דרך הווטסאפ, 08-9469197, או דרך אתר המועצה לשימור אתרים.
להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות להצטרפות לקבוצת דילים וקופונים לאליאקספרס
באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה
