ביום חמישי 27/12 תפתח בבית דונדיקוב התערוכה "תהילה – שם זמני" המנסה להבין מה הופך אמנים לסלבריטאים

המונחים 'גיבור', 'מנהיג', 'אגדה', הפכו בתרבות הישראלית העכשווית לסלב, כוכב, 'סופרסטאר' 'אייקון' וגורו.
בתערוכה "תהילה"-*שם זמני, שתתקיים בבית דונדיקוב ברחובות בתאריכים 27.12.12-20.2.2013 יעסקו  אמנים ישראלים באייקונים שגורים בתרבות הישראלית. באמצעות תצלומים, עבודות ווידאו וציורים  של מפורסמים ושל אמנים המכתירים עצמם ככאלה, ינסו להבין מה הופך אותן/ם לסמל-  האופי, היופי, הכישרון, הבוטות? מה הם באמת מייצגים, אם בכלל?
אוצרי התערוכה הם: אורה קראוס ודר' גיא מורג צפלביץ'.

גם האמנים המשתתפים בתערוכה כמו גיבורי התרבות הישראלית שבחרו לעבודתם, הם בחלקם מהמפורסמים, אחרים מצויים בתהליך של פרסום כאלה שאולי בעוד 15 דקות יהיו מפורסמים. 
אם בעבר הייתה דמות הגיבור קשורה לגבורה, אומץ וכוח, מהמאה ה–20 והלאה דמותו של הגיבור מתקשרת בעיקר לתחום המדיה. החל בקולנוע ולאחר מכן בטלוויזיה וכיום, במחשב ונפלאותיו-  האינטרנט, פייסבוק, יו טיוב ועוד.
התכונה ההכרחית להפוך לסלב, כוכב, 'סופרסטאר' 'אייקון' וגורו, היא היכולת להצגה עצמית ולעמידה מול קהל המונים. לגיבור הקלאסי התייחסו בזמנו ביראת כבוד מרוחקת, ואילו כיום ההמונים מחפשים את הקרבה ומחטטים בחייו הפרטיים. גם מדורי הרכילות משתפים פעולה עם טרנד זה, ומעדכנים בדקדקנות את פרטי הרכילות, ובכך מקרבים את הסלבריטאי לקהל המעריצים.

כל אמן בתערוכה מתייחס בדרכו לנושא כשהוא בוחר את גיבוריו:         

ליהי חן
בחרה ליצור עבודה יוצאת דופן המורכבת מחמש מראות, העומדות זו לצד זו כאשר כל מראה מוסתת לכיוון אחר. העבודה יוצרת אנלוגיה מפתיעה בדרכה הסוריאליסטית לציור החשוב של פבלו פיקאסו, 'העלמות מאביניון', 1907. גם השימוש באותו שם ציור מפורסם, בוראת אותו מחדש בעזרת תזכורת לאלמנטים רעיוניים מיצירתו המוקדמת של פיקאסו, ומאתגרת את הצופה לבדוק את מהות העבודה, ולהבין מאין נולד שמה.

יובל טבול
צלם עיתונות, שצילם וסקר את אירועי המחאה ומנהיגיה בקיץ 2011 מציג בתערוכה שלושה מהם: דפני ליף, רגב קונטס ואיציק שמולי, כאשר הוא מתמקד בניואנסים הסמויים של דמותם. לצד כוכבים אלה, מוצגים בתערוכה כוכבים שהפכו לגיבורי תרבות מוערכים וממוקמים היטב בקונסנזוס הישראלי. שניהם זוכי פרס ישראל - נתן זך – משורר, עורך ומתרגם , הנחשב לפורץ דרך בשירה העברית ו-דוד רובינגר, חתן פרס ישראל לתקשורת.


יוחאי מטוס
הגראפיות מהווה חלק חשוב מעולמו של מטוס. העבודה שמוצגת בתערוכה'Fame', לקוחה משם סדרת נעורים, שעסקה במרוץ אל עבר התהילה הנשגבת.  למרות שהסדרה היא נחלת העבר, ה"לוגו" שלה עדיין מתפקד כסממן לחלום האמריקאי. מטוס מטפל בדרכו שלו בלוגו והמסר הוא, שהזוהר כמו התהילה הם זמניים, שטחיים ומתכלים.

שחר מרקוס


צילום ורד אדיר

מציג עבודות וידאו הומוריסטיות ושנונות, בהן הוא תמיד משמש כבמאי ושחקן. בתערוכה זו הוא מופיע פעמיים, פעם אחת כ"כוכב" עולה בדיוקן שצייר אדם שר, ופעם שנייה בעבודה "אין אמן בעירו", 2007, בה הוא נצפה כאמן ידוע, החוזר אל עיר הולדתו פתח תקווה, כגיבור תרבות. זוהי פרודיה על סלבריטאות וכוח, והשאלות העולות הן מי כוכב אמיתי האמן, או היצירה שהוא יוצר.

אילה נצר
'דיוקן עצמי' היא עבודת מחקר שתחילתה "בעולם האמיתי", וסיומה בסטודיו. העבודה נבנית באמצעות שיחות עם דמויות מפתח באקדמיה, ובעולם האמנות הישראלי. דיוקן עצמי מבקש לבדוק איך ניתן להגשים את הפנטזיה ולהפוך לאמנית מצליחה. אך בפועל, השיחות מתקיימות אך ורק בין האמנית לבין עצמה, כשהיא משחקת את כל התפקידים.

יעל עומר
יוצרת עבודת ווידיאו, 'את חברה שלי', 2010, ששמה הוא פרפראזה לשירה של יונה וולך, 'אתה חברה שלי'. השיר של וולך מדבר על רגשות, על זהות מינית וכאב. עומר נכנסת לדמותה של המשוררת הנערצת עליה, ומשרטטת בקולה הרך והערב, פורטרט מילולי, של משוררת שהפכה לאייקון תרבותי בתודעה הישראלית.

שמעון פינטו
מציג את הציור – 'אמן נולד', בו נצפית שפופרת מוגדלת של צבע שמן, מתוכה נשלף צבע בצורת צללית אדם, מעין כוכב נולד, הרי הוא האמן. מוסיף פינטו: "העבודה מתמודדת עם מציאות "כוכבי תרבות האינסטנט פלסטי" באמצעות הומור סרקסטי ובאותה נשימה מעניקה תקוה ואמונה לכוח ההתמדה" .

זויה צ'רקסקי


בין עבודותיה החתרניות ציירה גם את דיוקן "הילד הבוכה" ציור קיטשי של ילד שהפך ל"כוכב" מפורסם. ובזאת, היא מעבירה עבודה מהתרבות הפופולארית אל חיק האמנות הממוסדת, כאשר היא מציירת אותו בצבעי שמן על בד. עבודה נוספת המוצגת בתערוכה היא סקיצה שצוירה כעבודת הכנה לציור שמן גדול, שבו מנציחה צ'רקסקי את מנשה קדישמן. השילוב של צ'רקסקי מציירת קדישמן, הוא אנלוגי לכוכב מביא כוכב.
ורד קורן
מציירת בעיקר בטושים. חומר פשוט, זול, נוח, זמין, שדוהה עם הזמן. הדמות הראשונה היא של משה דיין שהיה ונשאר אייקון ישראלי. דמות נוספת המוצגת היא דמותו של גלעד שליט, חיל שנשבה מרגע שחרורו מעמדו השתנה – משבוי מבודד, לגיבור תרבות מדובר.

מיכה קירשנר
אמן, צלם, בעל פרס מוזיאון ישראל לצילום. יציג בתערוכה שני תצלומים אייקונים שלו, בו מצולמות כוכבות: דיוקנה של הדוגמנית 'תמי בן עמי',1982, שבשנות ה- 80 הפכה לסמל של יופי ישראלי  ו- 'יעל בר זוהר', 1995, שכובה על סוס, דימוי שבא כקריאת תיגר על העסקת ילדות כדוגמניות.

שוני ריבנאי
בעבודותיו מבקש את אהבת הצופה. בעבודה "מראה מחלון הסטודיו" הנייר גדול הממדים מכוסה בשורות של אהבה עם הפרעה בדרכה. זוהי עבודה עמלנית אובססיבית, מעין מיקרוגרפיה מוגדלת שמכסה את השטח בגלים עדינים של כתב יד. בעבודה 'ב.מ.וו. אהבוני' מוצג מכסה מנוע של ב.מ.וו. לבן ובוהק, כאשר המילה 'אהבוני' מחוררת בדיוק מופתי על פני כל המכסה, שנהפך לאובייקט אמנותי מסקרן.

אורי רדובן
בעבודת הקולאז' שלו , משתמש בדיוקנו של סלבדור דאלי, ומתייחס אל פניו כאל מצע עבודה. הוא מחסה את אפו ועיניו בציור קומיקס ישן, וכך, קלסתר פניו של דאלי, הכוכב הנודע בכל הזמנים מופקע והופך בידיו של רדובן ליציר כלאיים, השומר על שני חלקי פניו, ועם זאת מופרע בתוספת מקורית, המשנה את פניו, למעין מסכה, ורק השפם שהיה לסמל בחייו, מסגיר את דמותו של דאלי. 

הדס רשף


משתמשת בדימויים מהקולנוע, אינטרנט, טלוויזיה ועיתונות, לשם ציור ועיצוב דמויותיה. בתערוכה מופיעים שני ידוענים - משה קצב, וגדעון סער. בהומור רב היא מציגה את הפוליטיקאים ככוכבי תרבות לטוב ולרע.

אדם שר
צייר הנוהג לצייר רבים מחבריו ולעיתים, מתוך כוונה לסמן אותם ככוכבים. בתערוכה זו מוצגת עבודתו המנציחה את דמותו של שחר מרקוס. שר מצייר את דמויותיו בקפדנות ובדיוק רב ובדרכו הצנועה מצליח שר, להפוך את דמות האובייקט שהוא בחר וביים, לאייקון.

אמן אנונימי



חי במדינה יהודית דמוקרטית במערב הים התיכון, שאת שמה אסור להסגיר מסיבות ביטחוניות. גר בעיר גדולה מאד, סודית, במרכז המדינה. למד במוסד גבוה ביותר לאמנות. מלמד במוסד (ששמו כמובן מסווג ביותר) ובשב"כ. בתערוכה מוצגות שלוש עבודות בשם "קובעי דעת קהל".                               

הרצאה עם הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ

באירוע הפתיחה למוזמנים שיתקיים ב 10.1.2013 בשעה 20:00 תתקיים הרצאה של הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ' בנושא "איך הופך אדם לידוען, קווי האישיות הנדרשים במסלול הפרסום".

מיצג אכילה
כמו כן, יתקיים מיצג אכילה ייחודי ברוח התערוכה ,"15 דקות של טעימה", על ידי עידו גרעיני מ-סטודיו אפטיט.

בית דונדיקוב רחוב יעקב 32, רחובות
שעות פתיחה: א-ה:9-13:00 ד,ה: 17:00-19:00 ו: 9-12:00 טלפון: 08-9390390

להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה