בזוית אישית עם אריה (נוני) סנדלר והשבוע... על אשכנזים ותימנים ברחובות של אז...

אשכנזים נגד תימנים ובחזרה
ליחסים בין אשכנזים ותימנים בעיר יש היסטוריה מכאיבה. מאז ימיה הראשונים של רחובות, היחסים בין אשכנזים ותימנים הם טעונים.

מגורים מבישים ואפרים זק"ש
פרופ' יהודה ניני כותב כי בכל המושבות בתחילת המאה ועשרים התעמרו האיכרים בפועלים התימנים. "קשה היה לעולי תימן לשאת את היחס המשפיל מצד איכרי המושבות. קל יחסית היה לשאת יחס משפיל מצד המוסלמים בתימן"! כותב ניני.
עד הקמת שעריים  (בשנת 1909) סבלו התימנים מאד מתנאי מגורים מבישים. משהגיע החורף עברו לגור ב"שאלאש", ברפתות ובאורוות, בלולים ובמרתפים של איכרי המושבה.
מצוקת התימנים נגעה לליבו של אפרים זקס, אחד האיכרים האמידים במושבה ולימים גם יו"ר הוועד. זק"ש הפך לפטרון של תימני שעריים. רכש עבור התימנים  55 דונם. דונם למשפחה, במחיר נמוך ובתשלומים. נוסף על כך, ערב להם בקבלת הלוואות לבניין בתיהם, ואף הלווה להם מכיסו. אך התחושות הקשות של אפליה לא נמוגו עם השנים. להיפך.

"מקרה גס ברחובות"
בינואר ימלאו מאה שנה ל"מקרה של רחובות". שניתנו לו שמות שונים: "מקרה גס ברחובות" , "מקרה יונתן העמלקי". המקרה עורר התרגשות רבה במושבה וביישוב כולו. בעקבות "המקרה" ברחובות פורסמו "מקרים" רבים של התעללות האיכרים בתימנים. דן אלמגור כתב את "זמורות יבשות", שיר מרגש המתאר בעוצמה את המקרה. הלחין יזהר כהן, שאף ביצע. השיר הושמע פעם אחת בלבד בטלביזיה ו"מסיבות מסתוריות" נגנז:
"...אך כל בן תימן במושבה רחובות/ עוד זוכר מעשה באיכר יונתן/ שתפס שתי נשים מבנות תימן/ המלקטות בכרם רק זמורות יבשות -/ זמורות יבשות להסיק תנורן./ הוא תפס את שתיהן, האיכר יונתן,/ והצליף ארוכות על השתיים בשוט,/ וקשות המכות כזמורות יבשות,/ כזמורות יבשות./..." והמשך מצמרר אף יותר.
אך ברחובות של אותה תקופה היו גם פועלים אשכנזים, אשר גרמו לפרסום המקרה. בזכותם עמד  יונתן מקוב לדין, הורשע וחויב בקנס (סמלי).

"אהבה אפשרית"
סיפור מרתק לא פחות הסעיר את היישוב, הוא סיפורה של  הדסה, בתו של  הרב דוד נדב (נדאף), מנכבדי שערים. הדסה התאהבה בקלמן בסין – חלוץ מרוסיה. האב אסר על האהבה הבלתי רצויה הזו. אך הדסה המרתה את פיו ונישאה לקלמן. שומו שמיים!
דוד נדאף (נדב) נפגע עד עמקי נשמתו, קרע קריעה, ישב שבעה על בתו ואמר שהיא אינה קיימת עבורו. שלמה טבעוני העלה את הסיפור לספר, "אהבת הדסה", רפאל אהרון המחיז להצגה "אהבה אפשרית". יגאל נדב, נצר למשפחת נדב הידועה, מנהל אגף משאבי אנוש בעירייה מספר שלימים סלח דוד לבתו.
שושנה, אחותה של הדסה שודכה על ידי האב, דוד, נגד רצונה. היא ברחה מהבית למושבה בשרון. מצאו אותה תשושה ורעבה. היא הסכימה לשוב בתנאי שלא יאונה לה כל רע וכי תקבל גט. החתן הנבוך קיבל פיצוי!


הטור פורסם גם בגל גפן

להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה