רחובות נחשבת לעיר שמשקפת את תוצאות הבחירות הארציות: יגאל סרנה כתב ידיעות אחרונות במסע מרגש ברחובות ושיחות עם נציגי הימין, השמאל, הליכוד, העבודה והחרדים

יגאל סרנה במסעדת בדרה עם עודד פורר מישראל ביתנו, עם פרופ' ידין דודאי מהמרכז שמאל, עם יוכב יוגב מהליכוד, עם צבי החרדי ושרה קרונלנד המתלבטת, ובני הזוג לוסטרניק שיצביעו רק ליכוד ולסיום איציק זרקו מאוכזב הליכוד המתלבט ציפי או שלי

 

רחובות הקלפי, קהל שבוי 

"מה שחשוב באמת, נסתר מן העין".
(על קיר החומוסיה "בדרה", רחובות. השועל מלמד את הנסיך הקטן.)
אין לי כבר שנים טלויזיה. לשלם אגרה בשביל לראות את שרית חדד מזמרת בתשלום: "אתה תותח" לראש ממשלה, נראה לי מיותר. רדיו אני שומע רק ברכב. חדשות רק בטעות. יש להעניק לאזרחים ותיקים פטור מחדשות. ברגע מסוים הכל חוזר על עצמו, רק מהר יותר ומכוער יותר. מירי רגב מגוחכת מגוסטב בדיאן, חטאי השר אברהם עופר מחוירים מול חשדות של שרים עכשווים. נשאר העיתון, נשארו הרשת וגם הרחוב כאתר של חיים בשר ודם.

אין יותר רחוב מהרצל של רחובות.

יומיים הסתובבתי בעיר שהצבעתה התבררה כמיצגת הכי קרוב את הצבעת כל הארץ: אוהיו הישראלית, ידעונית- קלפי עם הטיה קלה לטובת הליכוד. אתחיל מהסוף: חוץ משתי כרזות: אחת "ביבי טוב לעשירים" והשניה של הרב אמנון יצחק שיוריד את מחיר הלחם לשקל, רחובות, ככל הארץ, שרויה במוות מוחי אלקטורלי. עיר בהרדמה כללית. יתכן כי ב-23 לחודש נתעורר מהניתוח ונגלה שהמחלה נשארה, רק הפכה כרונית.

כשאני מציץ בחורף 2012 אל לב ההרדמה, אני נזכר במסע שלי לאזרביגאן. רפובליקה אסיאתית של מנהיג יחיד שדיוקנו הזחוח הופיע בכל מקום. מבלי שנשים לב, חלחל גם דיוקנו של המנהיג הישראלי הכי חלש שהיה פה אי פעם, לכל אתר, לכל דף ומסך. לא פסלי אבן וכרזות ענק, אלא בבואת ביבי וירטואלית כפייתית, פולחן אישיות גרוטסקי של איש שמעולם לא חש נוכח או חזק ולכן אינו חדל להופיע בכל שעה תחת הכותרת: חזק. אין מילה חלשה מ"חזק".

לחמוק מהמאפיה

רחובות היא מושבה עתיקה שצמחה ל120 אלף איש. מקום של ציוניים כלליים שנבלעו בליכוד. קלידוסקופ ישראלי של ישן וחדש, עני ועשיר, צבר, רוסית ותימני. ראש עיר ש"סניק שעבר לליכוד. עיר שאדמתה נרכשה לפני 122 שנים עי יזם הנדל"ן חנקין, שבגיל 26, לווה קצת כסף ורכש עשרת אלפים דונם מטייקון בירותי בשם סורסוק, שלשם חשאיות כונה "מיסטר s". בין הראשונים שהגיעו אליה ב1890 היה סבא רבא של עודד פורר שהוא עתה מספר 43 ברשימת הליכוד- ביתנו. פרקליט אסטרטגי יליד מהפך 77, שמתעסק עתה עם אחיו בהפרטות ובפרויקטי ענק כמו עיר הבה"דים.
פורר הוא בן של ראש העיר לשעבר, שוקי, ועומד בראש תנועת צעירי ישראל- ביתנו. הוא ליכודניק שעקר לליברמן: "כי הכל אצלו מסודר ועם יעדים". אביו עבר מהליכוד לקדימה עם שרון, "התחרט ובא איתי לישראל ביתנו". בתום הנדודים שניהם שוב עם ביבי. פורר הצעיר מצטט לי בחיוך שורה מ"הסנדק" על מישהו שחשב שהצליח לחמוק מהמאפיה.

אנו יושבים בחומוס "בדרה" מול תחנת המשטרה אליה, לפני כשבוע הגיע עם הזמנה, גבר כבן גילו של פורר, אך מהקצה האחר של המפה. הקצה הרדוף עתה. בזמן שפורר מתעסק בפרטי חוזה המיליארדים של עיר הבה"דים, ד"ר קובי סניץ, מתמתיקאי ממכון ויצמן, מוזמן לתשאול אצל "מתי" ו"רונה" מהשב"כ. עיסוקם המוצהר הוא "טיפול בדה לגיטימציה של המדינה", נישה חדשה בשב"כ. לסניץ, מדען מסודר ואנרכיסט פרוע שנאבק נגד הגדר מגיל 22, הבטיח החוקר מתי כי "בפעם הבאה תטופל בדרך פחות נעימה". סניץ אומר כי כדי שהשב"כ ימשטר דמוקרטיה, לא צריך מרתפי עינוים, מספיק טלפון ושיחה.
מי שמנהל את המחלקה המדעית בה פעיל גם ד"ר סניץ, הוא פרופ ידין דודאי, מומחה עולמי לחקר המוח שעדיין מתלבט מה יצביע בתוך המרכז- שמאל. כשאני מצטט לו את האזהרה: "זכרון לטווח קצר עלול לגרום לביבי לטווח ארוך", הוא מחייך: "הדיבור על הזכרון הפוליטי הקצר של הישראלים הוא רק מטאפורה, לא מדע".

בדקתם מה במוח מניע את היד בקלפי?

לא. אי אפשר לבדוק טכנית וממילא זה גם כמו בבחירת קרמבו או בת זוג. יותר ענין לפסיכולוג חברתי מאשר לחוקר מוח".

נוצות הנשר

ממכון ויצמן אני נודד אל חוג נחמד לציור למבוגרים ושם הציירת החובבת יוכבד יוגב, בת 72 שסבה וסבתה נדדו לפה מתימן, נטולת התלבטות. יש לה זכרון ארוך: היא דור שלישי ליכוד. "גם אם תחרב המפלגה או תחזיר חלקי א"י, אצביע ליכוד כי זה הלב". היא סומכת על המוכר, המשפחתי, המסורתי וביבי הוא הדמות בה היא נאחזת. אין אחרת. מצביעים חרדיים או מצביעי ליכוד כמוה, הם גרעין קשה שיצביע לאותה מפלגה גם אם יתפסו אותה פיזית, וידה בכיסם.

כך גם הזגג החרדי, צבי, שמנעוריו יושב בין הזכוכיות בבנין בן 120 שנים. בנעם הוא סח לי כי "כחרדים אשכנזים אין לי שום התלבטות. לי ולששת ילדי יש רק את יהדות התורה". אנשים כמוהו, רכי דיבור ועדינים ככל שיהיו, חרדיים, מפחידים עד מוות את שכנתו בחנות הפשפשיק, שרה קרונלנד שמרגישה כמי שהולכת לאיבוד בלימבו. "החרדים הם מיעוט מכריע שלמד להשתמש בדמוקרטיה וישים קץ לארץ של "חייה ותן לחיות"". קרונלנד שפעם צעדה בגאווה כל אחד במאי, טרם החליטה למי תצביע ומרגישה כי איבדה את האמון בדמוקרטיה שמוסרת אותה לידי אויביה הדתיים. "הנשר אומר: בנוצותי שלי – אני נורה", היא מסכמת את פחדיה בפתגם אינדיאני.

אף שליבו נחמץ למראה סניף המפלגה שנבלע בלוע ליכודניקים מזן שמעורר בו רתיעה, יצביע גם דוביק לוסטרניק ליכוד כהרגלו, כי "בגילי כבר לא אשנה הצבעה". הוא ואשתו אורה הם מותיקי העיר, יודעי כל ועשירים מופלגים, שמגגם הגבוה צופים בכל הארץ, רואים הכל ומצביעים ליכוד, גם מתוך תיעוב לאופציות אחרות. כמו פורר, בא לוסטרניק ממשפחת מיסדים שהיו לציונים כלליים ככל שליטי העיר, עד שנבלעו בליכוד.

רק מעבר לכביש, בלב אמפרית קפה השיקמה היפה שיש בה מחביתת תבלינים ועד פירסינג, יושב ליכודניק שעזב. איציק זרקו החליט כי לעולם לא יצביע עוד ליכוד. ליבו שייך עתה לנשים: "או שלי או ציפי. אשה שתעשה פה סדר בבלגן". כל יום שישי יושב אצלו פרלמנט הקבלנים ומדבר. "וכולם ליכוד. כי ביבי טוב לעשירים," מצטט זרקו המתלבט.

נדמה כי המחאה נקלטה. חלחלה לנפש המודעות לביזה הגדולה, ועדיין ביבי שאומר בלי בושה: "יש רק פתק אחד", מתקים כשליט יחיד כמעט בארץ שנפשה הדמוקרטית דועכת. לרבים נדמה כי המשחק מכור והבחירות הוכרעו. נבוכים, ניצבים מצביעי המרכז – שמאל, מול ההצעה של שלי או של ציפי או לפיד, כמול אופציה של אם חד הורית, נשית וחברתית, אך לא מגוננת בטחונית, בעת הזאת שבה ישראלים רבים אחרים, יצביעו בלי התלבטות אך גם בלי שמחה, לדמות אב, גם אם הוא אב חלש ומכה. רק ליכוד.

כמה מילים על יגאל סרנה
יגאל סַרְנָה (נולד ב-15 במאי 1952 בתל אביב) הוא סופר, עיתונאי ופובליציסט ישראלי. כותב כיום במוספי ידיעות אחרונות. נודע בכתיבתו הדוקומנטרית, המסקרת את היום-יום הישראלי מנקודת המבט של הפריפריה, וחושפת נקודות רגישות בחברה הישראלית באמצעות התבוננות במקומות ואנשים הנמצאים בשוליים. בשנת 1984 הוא חשף את פרשת הנוסע הסמוי.
זוכה פרס סוקולוב לעיתונות הכתובה לשנת 2011.‏[1]

תודה ליגאל סרנה שנענה לבקשה לפרסם את רשימתו
http://igalsarna.wordpress.com/category/%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C-%D7%A1%D7%A8%D7%A0%D7%94/

להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה