הקטן
הגדל
היפוך צבעים
עכבר גדול
בהירות
ניגודיות
הדגשת כותרות
גווני אפור
בטל שינויים

בזוית אישית עם אריה (נוני) סנדלר והשבוע.... מתלבט אם לשים "ז" בקלפי?

אריה נוני סנדלר
מיומנו של מתלבט
עוד מעט בחירות. קולות של אנשים כמוני לא ישנו את "המאזן הבין-גושי". עצוב בשמאל-מרכז. מזכיר את אריק איינשטיין: "ואני חושב, הפועל שוב הפסידה ואיזה מסכנים האוהדים – שאוכלים להם ת'לב". אלא, שעבורי "הפועל" זו לא המפלגה – זו המדינה. מסכנים האזרחים.
 
מפלגה אוכלת ראשיה
למפלגת העבודה, על גלגוליה השונים יש מנגנון השמדה מובנה ליושבי הראש. עד שלי יחימוביץ' היו עשרה יו"רים (בן גוריון, שרת, אשכול, גולדה, רבין, פרס, ברק, בן אליעזר, פרץ, מצנע), חצי מהם עזבו את המפלגה (בן גוריון, פרס, ברק, פרץ, מצנע), אחד מהם, המייסד (בן גוריון) סולק! זו הסיבה העיקרית שבעטייה לא ניתן לעשות הקבלה בין מפלגה לקבוצת כדורגל אהובה. קבוצה לא עוזבים.
 
בבחירות האחרונות, ב-2009, ממש בכניסה לקלפי, שיניתי את כוונת הצבעתי. ברק הכיל הרבה מאד אגו ומעט מאד אנושיות ("אני לא סחבק" – פרסם בשלטי החוצות). ידעתי שלא ניתן לסמוך עליו. הצבעתי מרצ, לראשונה בחיי.
 
והנה הגיעה שלי
שלי החזירה למפלגה את ערכיה. אך אופס, החלו התקלות. פתאום נפלה רגל אחת ממורשת רבין (הנושא המדיני), התווסף ראיון אומלל עם גידי וייץ ("הארץ") בנושא השטחים. היא קורצת למתנחלים וזונחת את התומכים. השמטת הנושא המדיני וטיוח בעיית השטחים, בנוסף לעמימות בקשר לביבי – הבהירו שהיא בעצם תעשה מעשה ברק. תמצא את מקומה ליד שולחן הממשלה. שוב התרחקתי.
 
שלי הסיקה שרבים מהתומכים – כמוני –עוזבים והמתנחלים אינם מצטרפים. לכן הודיעה בדרמטיות: "בכל מקרה לא אשב בממשלת ביבי". צעד אשר החזיר את הצבע לחיי הפעילים. ורבים, כמוני, חזרו. והנה לא עבר שבוע ושוב כישלון במבחן מנהיגות. שלי דחתה בבוז את היוזמה של לבני לגיבוש מרכז-שמאל.
 
נניח שלבני עשתה ספין. נניח שהיא קיוותה לקצור פירות מהמהלך. אבל זה היה מהלך שסופו הכתרת שלי כראש הגוש! כמנהיגתו! מה המסקנה העצובה? בשדה שלנו ("הגוש" הווירטואלי) מתרוצצים הרבה אגואים נפוחים ומנהיגים אין. שוב עברתי למתלבטים.
 
האם אשים "ז"?
נשארו  מספר ימים. עקבתי אחר הקמפיין האינטרנטי של אלדד יניב ("ארץ חדשה"). האשמות מסמרות שיער נגד המנהיגות שלנו. הוא יודע על מה הוא מדבר. הוא היה שם. אף לא תביעה אחת הוגשה נגדו בעקבות סרטיו.
 
אלדד יניב היה המניפולאטור הגדול בפוליטיקה הישראלית. אחד ה"ספינרים" המובילים. הוא חזר ל"מוטב" (לטענתן). אין ספק שאלדד יניב שרף את כל קשריו "בחייו הקודמים", שהרי הוא עשה דברים שפוליטיקאים לא עושים: את הסודות הכמוסים, למרות היריבויות – לא מגלים. משרד עורכי הדין המשגשג שלו כבר לא פועל. הוא משכן את רכושו רק למען הרצון שלו להשתתף בפוליטיקה אחרת.
 
אם אסיק שיש ל"ארץ חדשה" סיכוי לעבור את אחוז החסימה – אשים "ז" בקלפי.
 
 
הטור פורסם גם בגל גפן



להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!


באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה