הקטן
הגדל
היפוך צבעים
עכבר גדול
בהירות
ניגודיות
הדגשת כותרות
גווני אפור
בטל שינויים

עו"ד יניב מרקוביץ' רק בן 37 וכבר חולש על חוויות עם תקציב של 112 מיליון ₪ ו - 1300 עובדים בראיון גלוי על יחסיו עם מלול, החיבור לליכוד, חושף כי בבחירות 2013 חסרו לו 50 קולות למנדט הרביעי והיעד האישי: הקמת משפחה וילדים

ודברים שאולי לא ידעתם על יניב: בגיל 22 הקים את "הבית החם" לחלוקת אוכל לנזקקים. למרות שתקציב חוויות 112 מיליון ₪ הוא 5 שנים עובד בהתנדבות בחוויות ובעירייה, הוא מגיש תוכנית טלוויזיה ברשת, הוא לא דתי אך מניח תפילין, ואם הוא נעלם לכם חפשו אותו בים, בבחירות הוא קבל 6000 קולות, לו קבל עוד 50 קולות היה זכאי ל – 4 מנדטים אך בגלל חוק הסכם העודפים נשאר עם 3 מנדטים. ראיון ארוך אך מסקרן ומעניין!

אבי בר




עו"ד יניב מרקוביץ', המשנה לראש עיריית רחובות ויו"ר דירקטוריון רשת חוויות, יו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה, עו"ד פרטי, מגיש התוכנית המצליחה "פרקליטים עד הבית" ברשת. מאחרי עו"ד מרקוביץ', למרות גילו הצעיר (37) 15 שנים בעשייה הציבורית בעיר. אלא שאיחוד של סיעתו "עבודה עם לב" עם צעירי הליכוד גררה לא מעט ביקורות. התומכים הקנאים של העבודה התנגדו לחיבור עם הליכוד וכתמונת מראה אותו מצב היה גם בליכוד. ובאמצע התושבים – לא הבינו בהתחלה את משמעות המהלך. הופעת הסיעה המאחדת את העבודה עם צעירי הליכוד הביאה להתחממות מערכת הבחירות ברחובות.

עו"ד מרקוביץ', כאמור, מגיש את תכנית הטלוויזיה 'פרקליטים עד הבית' המשודרת ברשת 4 פעמים בשבוע. למרות היכולות הוורבליות והניסיון התקשורתי הגדול, הוא לא מרבה להתראיין. אינו מחפש את אור הזרקורים המקומי. כעת, כשהבחירות המקומיות ברקע וכשהרבה רפש נזרק לאוויר, הוא שובר שתיקה ומדבר על הכל.


איך זה שבגיל 37 – יש אחריך 15 שנים של פעילות פוליטית?

"נכנסתי לפוליטיקה כשהייתי בגיל 22, בהחלטה של רגע. בתור ילד ונער תמיד הייתי מאוד מעורב בבית הספר. הייתי במועצת התלמידים ואחר כך שימשתי כיו"ר מועצת התלמידים בסמילנסקי ובתיכון דה שליט. כשסיימתי צבא התלבטתי מה לעשות. כמה חברים ואני אמרנו בואו נתנדב, נחלק אוכל למשפחות נזקקות. כך התארגנו קבוצה של כ-15 חברים והיינו מחלקים אוכל לנזקקים פעם בשבוע. לימים הפך 'הבית החם'. ראש העיר דאז הזמין אותנו ללשכתו להבעת הערכה לפועלינו. במעלית, בדרך חזרה מהלשכה, פגשתי את זהר בלום והוא הציע לי להצטרף אליו לסיעה. באותו הרגע קיבלתי החלטה, ומאז אני בפעילות ציבורית פוליטית.

"התמודדתי בפעם הראשונה במסגרת הרשימה של זהר כשהייתי בן 24. לא נכנסתי למועצה אבל הפכתי לדירקטור ברשת חוויות. לאחר מכן כבר התמודדתי במסגרת רשימת 'לב'. בזמנו אף אחד לא האמין שאצליח להיכנס למועצה, אמרו לי 'אתה חי בסרט', 'זו עיר שהכל בה פוליטיקה של תימנים משעריים', 'אין לך סיכוי'. למרות הכל נבחרתי והקמתי את תיק הנוער והצעירים, שעד אז לא היה קיים. עכשיו הוא הפך להיות תיק מבוקש. בחוויות, אגב, שימשתי כיו"ר ועדת כוח אדם, לאחר מכן כיו"ר ועדת הכספים ובחמש השנים האחרונות אני יו"ר הדירקטוריון. חוויות הוא אחד המפעלים שבתוצאות שלו אני יותר גאה".



רשת חוויות – נושא לא פשוט שלקחת על עצמך

"כשנכנסתי לתפקיד, התקציב של הרשת עמד על קצת פחות מ-60 מיליון שקלים בשנה, עם היקפי פעילות מאוד מוגדרים. היום, בשנת 2018, התקציב עומד על כמעט 112 מיליון שקלים בשנה. החברה מעסיקה למעלה מ-1,300 עובדים. חוויות הכפילה את פעילותה. כל יום אנו מארחים במסגרות שלנו קרוב ל-4,000 ילדים: כ-3,500 ילדים בצהרונים וכ-500 ילדים במעונות היום, לא כולל הילדים שמגיעים לחוגים. התחלנו עם עשרה מרכזים קהילתיים וכעת יש לנו 20 מרכזים. בחודש הבא אנו פותחים עוד שלושה מרכזים חדשים במזרח העיר: מתנ"ס 'תנופה' עבור ציבור הכיפות הסרוגות, מתנ"ס 'מהות' עבור הקהילה החרדית ו'מתנ"ס' פסגות. אין לכך כמעט תקדימים במונחים ארציים. אנו מוגדרים בתור החברה הכי גדולה בארץ שמספקת שרותי פנאי ותרבות לקהילה".


מכל התחומים שבהם עוסקת העירייה, מה מושך אותך לתחום הפנאי והתרבות לקהילה ולילדים?

"ילדים והחינוך שלהם - זה העתיד. במערכת החינוך בישראל יש איזשהו ליקוי מובנה. בבוקר הילד נמצא בבית הספר במסגרת עם מורה ומנהל, הכול תחת פיקוח. בשעה אחת וחצי בצהריים מסתיים יום הלימודים ואותו הילד, מאותה המסגרת של הבוקר, יוצא בבת אחת מכל מסגרת וכל הגופים הממשלתיים מתנערים מאחריות כלפיו. אמנם, כיום המצב טוב יותר מאז שנכנסה תכנית 'ניצנים' ויש התחלה של פיקוח של משרד החינוך והתחלה של הסדרת הנושא, אבל עד לפני שנה לא היה כל פיקוח. כל אחד היה יכול לפתוח צהרון, בלי שנדרש לעמוד בסטנדרטיים או במבחנים כלשהם. הצורך במסגרת של צהרון והצורך ברצף החינוכי הם ברורים ובעלי חשיבות, בעיקר במציאות בה מרבית ההורים אינם יכולים להיות בבית בשעה אחת וחצי בצהריים. הם עובדים. גיליתי שזו מסגרת שמתעלמים ממנה למרות החשיבות הגדולה שלה לחיי כולם, אתגר אותי לתת לכך מענה, למצוא דרך לצקת תוכן ולמלא את המסגרת של הצהרון באופן ראוי ואופטימלי לילדים".


רשת חוויות מהווה מוקד לביקורת. בשכונת רחובות החדשה, למשל, הורים טענו על צוות לא מיומן, ימי חופשה רבים מדי וכד'.

"בשנה שעברה נמתחה עלינו ביקורת מאוד קשה. הורים הקימו מהומה גדולה שהייתה ברובה מוצדקת. קראתי לכל הצוות שעובד איתי ואמרתי 'בטלו את התכניות שלכם להערב, נוסעים לרחובות החדשה'. כולם אמרו לי 'זה טירוף מוחלט, אל תיסע לשם', אבל נסעתי. מצד אחד באמת זה היה ערב מאוד קשה, כי הטענות היו קשות וההתבטאויות היו מתלהמות. הורים דיברו על חינוך 'נכון' ובו בזמן התנהגו בצורה הכי לא חינוכית. בסיכום, היה ערב מוצלח מבחינתי. הזדמנות להכיר בטעויות שעשינו. השנה נפתחה עם צוות מתאים ומיומן, עם שני חוגים לתלמיד ועם פחות ימי חופשה. אני מעדיף לנכס לעצמי לא רק את הדברים הנפלאים שכן קרו בחוויות, אלא גם את הדברים הלא טובים כדי ללמוד מהם איך לשפר".


אבל, עדיין מתרעמים על השירות ברשת. על כך שקשה להשיג אתכם.

"האתגר הגדול שעלינו להתמודד עמו השנה, המהווה את עיקר הביקורת כלפינו, הנו בעיית השירות. החברה הכפילה את פעילותה. לא הדבקנו בזמן את הפער בין הגדילה לבין היקפי השירות הנדרשים בגדילה שכזאת. השנה נהיה יותר נגישים, יותר זמינים ויותר מהירים בתגובות ובהתנהלות מול ההורים."

"אני אדם מאוד טוטאלי. אם אני לוקח על עצמי משהו אני רוצה לעשות אותו הכי טוב שאפשר ולכן הפכתי להיות מרצון הכתובת לתלונות ולטענות, גם על מה שהוא לא תחום אחריותי. ראיתי על קיר מאחרי הכיסא של אחד מראשי העיר הקודמים של רחובות: "כל מעשה טוב יבוא על עונשו". אכן, נחשפתי לביקורת ומתקפות אישיות מתלהמות, שלא היו במקום, אבל גם הרווחתי בזכות זה הרבה מאוד הישגים".

"אנו מתקדמים מגשימים יעדים נוספים וצוברים עוד ועוד הישגים. אנחנו מנסים לאתר נקודות תורפה, להציב עוד מטרות ולהשיג עוד יעדים. הרבה מסוד ההצלחה של הרשת טמון בשותפים שלי לדרך בחוויות, ועוד יותר בזכות הגיבוי מרחמים מלול שנותן לי יד חופשית לעשות, לקדם ולממש את החזון".


תן דוגמה,

"לפני חמש שנים ראש העיר ואני קיבלנו החלטה אסטרטגית להחזיר את חיי הקהילה ללב העשייה הציבורית. דווקא בתקופה שבה אנשים חושבים שזה כבר לא רלוונטי ועבר מן העולם. ישנה תחושה שכולם מחוברים כל הזמן רק למסכי מחשב, לסלולאריים ולפלייסטיישן. לא ויתרנו ובכל שכונה חדשה בעיר פתחנו מרכז בהתאם לגודל השכונה. עשינו כל מה שנחנו יכולים להפוך אותו לשוקק חיים. ההשקעה שלנו הוכיחה את עצמה. אני סמוך ובטוח שחוויות תמשיך להתרחב ולהעניק חיי קהילה".



עיינתי בעיסוקיך הרבים. איך אתה מצליח לשלב ביניהם?

"הרבה אנשים נוטים להתבלבל ולחשוב שבחוויות אני מרוויח משכורת, אבל הכול בהתנדבות מלאה. כל שני וחמישי עולה לכותרות השוואה ביני לבין זהר בלום או ביני לבין מתן דיל ואני אומר חברים אל תטעו, מתן וזהר הם עובדי עירייה לכל דבר ועניין, שמרווחים 30-35 אלף שקלים בחודש. כשאתם משווים את היקף העשייה, או הזמינות שלי להיקף העשייה והזמינות שלהם, קחו בחשבון שאתם משווים בין אדם שפועל בהתנדבות ושצריך עוד להתפרנס במקביל למחייתו, לבין אדם שזו פרנסתו".


לאור תוצאות הבחירות ב-2013, למרות שלכאורה הגיע לך להיות סגן ראש העיר בשכר – זה לא נעשה

"לפני חמש שנים הסיעה שעמדתי בראשה, 'עבודה עם לב', הביאה את מספר הקולות הגדול ביותר אחרי הסיעה של רחמים מלול. הבאנו למעלה מ-6,000 ומשהו קולות. אם לא היה לנו הסכם עודפים עם מרצ היינו מקבלים 4 מנדטים במועצה ועם עוד כ-50 קולות היינו מגיעים גם למנדט הרביעי. זה מדהים. אחרינו בכמות הקולות היו הסיעה של זהר בלום ואחריה הסיעה של מתן דיל. מתן דיל קיבל את המנדט השלישי שלו בזכות הסכם עודפים עם זוהר בלום וכך, המנדט הזה היה האחרון שחולק "תמורת" כ-800 קולות בלבד. עם התמיכה שהייתה לי בעיר, שבאה לידי ביטוי בכמות הקולות, היה ריאלי לצפות שאני אקבל את תפקיד סגן ראש העיר עם סמכויות של סגן וכל המשתמע מכך. ראש העיר העדיף לתת את התפקיד לבן טיפוחיו (באותה עת), מתן דיל. הרגשתי שזה לא צודק, נפגעתי וכעסתי.

"במטה שלי אמרו לי 'אתה ניצחת בבחירות בגדול, אבל הפסדת בענק'. הניצחון היה בקולות ובדומיננטיות ברחוב, אבל הכישלון היה שלא הצלחנו לתרגם את זה לתפקידים ולמעמד שחשבתי שיהיה לי בתוך העירייה. החלטתי לא לעסוק בעבר ולהתמקד בהווה. היו הרבה מאוד אנשים שכעסו עלי ואפילו עזבו אותי ברמה הפוליטית. הם לא הצליחו להבין איך אני נכנס לקואליציה, איך אני לא 'מעניש' את רחמים ויושב באופוזיציה כמו שהוא 'העניש' אותי".


למה באמת נכנסת לקואליציה למרות הפגיעה בך?

"עברתי תקופה ארוכה של לבטים. בחרתי להגיד שבאתי לפוליטיקה לא כדי למצוא לעצמי פרנסה ולא כדי לארגן לעצמי ג'וב. החלטתי להמשיך ולעשות את המיטב למען הציבור שבחר בי. אכן, בחמש השנים, כלומר בקדנציה הנוכחית, עשיתי את פעולתי לפי מיטב ההכרה שלי למרות, שהיה מכשול ההכרח למצוא לעצמי מקור פרנסה, נתתי את מה שיכולתי. ואני מסתכל על הפעילות שלי בתקופה זו בגאווה גדולה".


מהם יחסיך היום עם ראש העיר?

"כשרחמים לא מינה אותי בזמנו לסגן נפגעתי ממנו חד משמעית ואמרתי לו את זה. כשנכנסתי לקואליציה קיבלתי החלטה להניח בצד את העלבון, הפגיעה והאגו. שמתי הכל מאחור. אין אצלי חצי חצי. לשמחתי הייתה לי קדנציה מעולה עם ראש העיר, למדנו להכיר אחד את השני יותר טוב, למדנו לעבוד אחד עם השני בשיתוף פעולה מלא וקיבלתי ממנו גיבוי בכל מה שרציתי להעביר ולעשות במועצה הזאת. במובנים מסוימים הקדנציה הזאת הייתה רווח לשנינו, כי היום היחסים שלנו מאוד טובים, יש אמון הדדי ויש שיתוף פעולה".


איך הסתדרת, כשאתה משקיע זמן רב בהתנדבות בפעילות הציבורית?

"לשמחתי בניתי את עצמי בערוצים אחרים, שאני מאוד נהנה מהם. הצלחתי למצוא את המודל שמשלב בין עשייה ציבורית בהתנדבות לבין הצרכים הבסיסים של אדם – להתפרנס ולדאוג לביתו".


מרקוביץ' הוא עורך דין, שמתמחה בתחום המשפט המסחרי והציבורי ומעניק ייעוץ משפטי לחברות וגופים גדולים. לאחר שסיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, עבד במשרד עורכי הדין יצחק בכר ושות' בתל אביב, שימש כעוזר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, מנחה תכנית בענייני משפט, 'פרקליטים עד הבית', שמשודרת ארבע פעמים בשבוע בערוץ רשת.


אחת המאפיינים את "עבודה עם לב", שהמשכתם להיות מאוחדים במשך כל הקדנציה.

"במציאות פוליטית מורכבת הצלחנו חבריי לסיעה ואני לשמור על אחדות. כמעט כל הסיעות במועצה התפרקו וחלק עזבו ופרשו. יחד עם חבריי לסיעה רוני באום ואמיר ירון, שפרש כעת, נאבקנו כסיעה אחת על כל מה שהיה חשוב לנו. נאבקנו בבחירת רב נוסף לעיר, התנגדנו להעלאת הארנונה מעבר לתעריף הנדרש בחוק והתנגדנו להקמת תאגיד המים. למי שנמצא מחוץ לחיים הפוליטיים קשה לדמיין באילו לחצים סיעה צריכה לעמוד ועם אילו מורכבויות ואילוצים סיעה צריכה להתמודד בשביל להישאר מאוחדת במאבקים. אנחנו הצלחנו ללכת עם האני מאמין שלנו עד הסוף".


מה התגובה שלך לביקורת על האיחוד עם צעירי הליכוד?

"אני קורא את התגובות המשמיצות האלו, וההתעסקות האין סופית ברשימה שלנו ובאיחוד. זה אומר שכנראה מישהו באמת חושש, כי אם מצבינו היה כל כך רע ואנחנו כל כך לא מתרוממים, היו מתעלמים מאתנו ומתעסקים באחרים.

לשאלה למה איחוד אני משיב שאני מאמין בשילוב כוחות ואני מאמין שרק בשילוב כוחות אפשר לנצח בחירות. אני שייך למפלגת העבודה, מזוהה עם מפלגת העבודה ואני איש מפלגת העבודה. אני לא חושב שיש ברמה המוניציפאלית חשיבות לשיוך הפוליטי. הרי אין כאן שאלה של שטחים או שלום וביטחון. בשירות הציבורי שלי המחויבות שלי היא לכלל התושבים. אני דואג לציבור החילוני כמו שאני דואג לציבור החרדי שאליו אני לא משתייך, או לכיפות סרוגות או ליוצאי אתיופיה. מבחינתי האיחוד מתבקש".

היכן אתה רואה יתרון בשילוב המקורי הזה בין העבודה לבין צעירי הליכוד?

"אני לא משמיץ אף אחד. ולא עונה גם לאלה המשמיצים אותי על בסיס אישי. לי יש עמוד שדרה פוליטי והוכחתי אותו שוב ושוב. תראה לי עוד סיעה אחת שמייצגת את הציבור ועמדה על הרגליים האחוריות בכל ההחלטות העקרוניות שהובאו למועצת העיר. לא סידרנו לעצמנו טיסות לחו"ל כדי לא להיות נוכח בהצבעה, לא נעדרנו, לא נמנענו. הסיעה דיברה בקול ברור בכל הנושאים החמים, בין אם זה רב נוסף לעיר, חוק המרכולים או תוספת לארנונה".


מה תרצו לשנות בקדנציה הבאה?

"תמיד ניתן לשפר, למרות שסקרי שביעות הרצון של האזרחים מציבים את העיר במקומות גבוהים. כל מיני אנשים זורקים לאוויר הצהרות חלולות בנושא המעסיק רבים והוא הניקיון. יש לנו תוכנית סדורה. לא פופוליסטית. בעיית הניקיון היא בעיה ניהולית, לא מכה משמיים. ניתן לפתור אותה . הקדשנו לכך שעות. יש לנו תוכנית, כאמור.

אבל, הנושא הכי משמעותי שעומד היום על הפרק הוא לאן העיר הולכת להתפתח. רחובות גדלה והפכה לעיר שמונה מעל 150 אלף תושבים, הרבה מעבר למוזכר בתוכנית המתאר של העיר. קצב הגדילה מהיר יותר מלוחות הזמנים שהוקצבו. כשלעצמו אין עם זה בעיה, זה מבורך, אבל נשאלות השאלות מה קורה מבחינת העומסים התחבורתיים? מה קורה לגבי כניסות ויציאות מהעיר שהופכות יותר ויותר פקוקות? תכנית 'לב העיר' מדברת על הוספת 8,000 יחידות דיור במרכז, בחלק הישן של העיר. האם מרכז העיר מסוגל לקלוט את אותם 8,000 בתים? עוד נושא מאוד מרכזי שקשור להתרחבות העירונית, לצרכים ולעלויות של עיר גדולה יותר, הוא אזורי תעסוקה ומסחר. כולם מתפלאים איך לנס ציונה שהיא עיר כל כך קטנה יש כל כך הרבה כסף. התשובה טמונה ביחס שיש בנס ציונה בין עסקים לבתי מגורים. היחס הזה הוא לטובת העסקים והוא שהופך את הרשות של נס ציונה למאוד עשירה. עסקים הם רווחיים לעיר דרך הארנונה שהם משלמים, בזמן שכל בית אב עולה לעירייה מעבר לשיעור הארנונה שהוא משלם בערך 20 אלף שקלים".


האם תתמודד בבוא העת על ראשות העיר?

"בבוא הזמן אני ארצה להיות ראש עיר. אני מביא איתי ידע וניסיון ניהולי שצברתי בחוויות ובפעילויותיה שציבוריות השונות וגם בתחום הפרטי. לדעתי, אני נמצא היום בנקודת פתיחה טובה יותר מבין כל המועמדים הפוטנציאלים שידועים כיום. התקציב של עירית רחובות הוא כמעט מיליארד שקלים. מנגנון ענק, שנותן מענה לבעיות ואתגרים. חוויות לצורך העניין היא כמו עירייה קטנה. התקציב של חוויות גדול יותר מזה של מזכרת בתיה, או קריית עקרון, כך שמבחינות רבות יש לי ניסיון בניהול גוף שהוא בהיקפים של עירייה".


למה אינך מתמודד עכשיו לראשות העיר?

"אני מאמין שכל דבר בא בעתו אני מעדיף להשתפשף עוד קדנציה ולמלא את ארגז הכלים שלי. לא אצה לי הדרך. אני בסך הכול בן 37 והחיים הפוליטיים שלי ככל שאני אבחר הם עוד לפניי והם ארוכים".


אתה יכול לציין לטובה שלושה פוליטיקאים שאינם מסיעתך?

"אני רוצה לפרגן קודם כל לד"ר מרה קנבל שהודיעה על פרישתה. מרה תרמה שנים רבות מחייה לעשיה הציבורית ולאורך כל השנים היא פעלה ללא שכר. היא עשתה עבודה מדהימה בכל מה שקשור לקידום מעמד האישה בעיר וידעה לגשר בין רבדים שונים של האוכלוסייה".

"האישה השנייה שאני רוצה לפרגן לה היא יערה ספיר, שגם היא הודיעה על פרישה. יערה לקחה את הנושאים שקרובים לליבה: נגישות, איכות סביבה וקיימות, ושמרה על האני המאמין שלה במשך חמש שנים. היא עשתה עבודה מדהימה, גם כן בהתנדבות. אנשים לפעמים לא מבינים כמה שעות ומסירות עבודה ציבורית דורשת. אני מאוד מעריך את יערה ואת מה שהיא עשתה.

"האדם השלישי שאני רוצה לפרגן לו הוא ראש העיר. בניהול מערכת כל כך גדולה יש הרבה אגואים, אינטריגות ומלחמות. ראש העיר יודע לגעת באנשים, לגרום לאנשים לשבת סביב שולחן אחד ברגע נתון ולהניח בצד את כול האגו והמלחמות ולהתרכז בהחלטה שהיא טובה למען כולם. אין ספק שלרחמים יש את זה ובגדול".


ספר לנו קצת על יניב הפרטי, האדם שמאחורי הפוליטיקאי.

"אני חולה על מוזיקה. אני מתעורר עם מוזיקה ונרדם עם מוזיקה מכל הסגנונות – מהכי שכונה ועד קלאסית. אני חולה על הים ובכל פעם שיש לי הזדמנות ללכת אני הולך. הטבע והמרחבים של הים מדהימים אותי. אני לא דתי ולא מתחזק, אבל אני אדם מאמין. אני מניח תפילין. אני עושה את זה בשביל עצמי. זה נותן לי המון. אנו חיים במציאות כל כך לא מובנת, שלעיתים כאדם קשה לי לקבל אותה. אני לא יודע איך הייתי מצליח להתמודד עם הדברים הנוראיים שאנחנו רואים שקורים לפעמים בעולם, אילולא הייתה לי אמונה. כל זה אינו גורע כהוא זה מתפיסתי בדבר הזכות של כל אדם לחיות באמונתו. חופש דת וחופש מדת הזכות להכיל את כל האוכלוסיות הוא אחד הדגלים החשובים של סיעת לב."


איך אתה רואה את רחובות בעתיד?

"אני מאחל שרחובות תמשיך לשמור על האופי שלה כעיר עם לב של מושבה, ומצד שני שתמשיך לצמוח ולהתרחב. לרחובות יש אופי ייחודי. הילדים והמבוגרים חשים זאת. בין אם זה אוצר המילים כמו המילה 'דופיה' שרק רחובותי מכיר את הפירוש שלה, ובין אם זו המכולת השכונתית. רחובות היא קיבוץ גלויות, שמשקף את החברה הישראלית ואני מאחל שנמשיך לשמור על אחדות בין דתיים לחילוניים, בין עולים חדשים לוותיקים, בין אנשים ממוצאים שונים, ושנמשיך לחיות בשלום אלו עם אלו ושתרבות השיח תשתפר".


ומה תאחל לעצמך?

"אני רוצה להקים משפחה ולהביא ילדים. אחד היעדים שהצבתי לעצמי לשנה הקרובה הוא לנסות להצליח לשים בצד את הקריירה, את הפוליטיקה ופעם אחת לשים את עצמי במרכז. המרדף אחרי קריירה ואחרי הישגים והרצון להיות הכי טוב והכי מקצועי בא על חשבון דברים אחרים. עכשיו מגיע גם לי קצת".





להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!


באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה