אריה (נוני) סנדלר בטורו השבועי והשבוע נוסטלגיה נעימה... מי ולמה סרב שהמשורר טשרניחובסקי יגור ברחובות?.. מי הלשין על צעירי רחובות אצל הטורקים?... ומי אחראי למהפך הבחירות הראשון בארץ ישראל?
אריה נוני סנדלר
17.05.13 14:22

אריה נוני סנדלר
הקשר של טשרניחובסקי לרחובות
בפרוס חג הביכורים, אני לא מכיר ילד מבני דורי שאין לו תמונה של בדגלים לבנים עם זר על ראשו ובידו סלסלת הביכורים.
תלמיד בתי הספר בעיר היו מתאספים פעם במגרש "מכבי" (עליו נמצא "גן המייסדים") ופעם במגרש "הפועל", שגם הוא עוד מעט ייהרס. הרבה מאות ילדים, לבושים לבן עם זרים על ראשיהם ובידיהם הטנא. חגיגה מרהיבה זכורה לטוב.
למה טשרניחובסקי לא התאים?
שאול טשרניחובסקי היה מגדולי המשוררים ביישוב. הוא למד רפואה בלוזאן שבשווייץ. הוא רצה לעלות לישראל ולעבוד בה כרופא. . בשנת 1909 רופא המושבה עזב ושאול טשרניחובסקי הוצע כרופא המושבה, אך נפסל כיוון שאשתו הייתה נוכריה, בת אצולה מגרמניה.
ד"ר טשרניחובסקי לא הצליח למצוא עבודה בישראל, המשיך לעסוק ברפואה במדינות אירופה. אך גם המשיך לעסוק בעבודתו הספרותית המבורכת. לישראל עלה רק לאחר 22 שנה. הוא השתקע בתל אביב. אך רחובות, כמו ערים רבות אחרות הנציחה אותו ברחוב...
אגב, כרופא של רחובות התמנה אז ד"ר מוסקוביץ', רחוב אחר.
ההצגה שהרגיזה
בית העם הולך ומוקם. בתחילת המאה הקודמת הייתה מתיחות בין צעירי המושבה היותר חילוניים לבין זקניה. הייתה מתיחות בדבר המבטא של השפה העברית. ברחובות, בעקבות לחץ הצעירים, הונהגו הלימודים במבטא הספרדי. זקני היישוב התנגדו. אבל הצעירים הצליחו.
הצעירים, מעודדים מהצלחתם רצו להפתיע את התושבים בהעלאת הצגה רחמנא ליצלן. שם ההצגה "זרובבל" מאת דוד ילין.
מהומת ענקית הייתה בארץ כולה. מנתורי קרטא ועד האליטה של תל אביב. מה עשו? השלינו למושל התורכי ואמרו שמתכננים חזיון אשר יעורר מרד. הפחה הוציא צו לאסור את העלאת ההצגה. תושבי המושבה ואורחים רבים שהגיעו במיוחד היו נבוכים. אבל צעירי רחובות לא הרימו ידיים, השפיעו על האורחים להישאר במושבה עד להחלטה אחרת.
הצעירים אספו כסף, כחמש מאות פרנקים. נסעו ליפו מקום מושבו של הפחה, הפעילו קשרים "וגם חמש מאות הפראנקים הועילו" כותב סמילנסקי והאיסור בוטל.
"המהפך" הראשון
בינתיים מהצגה אחת עברו לחגיגה של מספר ימים בעיר. הצעירים מעודדים מהצלחתם השלימו את המהפך והצליחו להכניס את אנשיהם לוועד המושבה. על ראש סדר היום הייתה מערכת החינוך. התקבלה החלטה כי בכל יום אחד מחברי הוועד חייב להיות בבית הספר כדי להתרשם מרמת הלימוד.
מטבע הדברים, לצעירים אין סבלנות מנסים לדחוק את "הזקנים". ומי שזוכר את התקופה ששמעון פרס היה מצעירי מפא"י, אשר בשנות השישים התעמתו עם ההנהגה הקיימת. ואת הצעירים הנהיג דווקא "הזק", כך נקראה אז, דוד בן גוריון.
בעוד חודשים ספורים ייערכו בחירות למועצת העיר. הפעם, אף צעיר לא יכבוש את ראשות העיר, אך רבים ינסו לשפר עמדות לקראת הבחירות של 2018. מעניין כמה מבין הצעירים אשר הודיעו על התמודדות אכן יעברו את הסף.
הטור פורסם גם בגל גפן
בפרוס חג הביכורים, אני לא מכיר ילד מבני דורי שאין לו תמונה של בדגלים לבנים עם זר על ראשו ובידו סלסלת הביכורים.
תלמיד בתי הספר בעיר היו מתאספים פעם במגרש "מכבי" (עליו נמצא "גן המייסדים") ופעם במגרש "הפועל", שגם הוא עוד מעט ייהרס. הרבה מאות ילדים, לבושים לבן עם זרים על ראשיהם ובידיהם הטנא. חגיגה מרהיבה זכורה לטוב.
למה טשרניחובסקי לא התאים?
שאול טשרניחובסקי היה מגדולי המשוררים ביישוב. הוא למד רפואה בלוזאן שבשווייץ. הוא רצה לעלות לישראל ולעבוד בה כרופא. . בשנת 1909 רופא המושבה עזב ושאול טשרניחובסקי הוצע כרופא המושבה, אך נפסל כיוון שאשתו הייתה נוכריה, בת אצולה מגרמניה.
ד"ר טשרניחובסקי לא הצליח למצוא עבודה בישראל, המשיך לעסוק ברפואה במדינות אירופה. אך גם המשיך לעסוק בעבודתו הספרותית המבורכת. לישראל עלה רק לאחר 22 שנה. הוא השתקע בתל אביב. אך רחובות, כמו ערים רבות אחרות הנציחה אותו ברחוב...
אגב, כרופא של רחובות התמנה אז ד"ר מוסקוביץ', רחוב אחר.
ההצגה שהרגיזה
בית העם הולך ומוקם. בתחילת המאה הקודמת הייתה מתיחות בין צעירי המושבה היותר חילוניים לבין זקניה. הייתה מתיחות בדבר המבטא של השפה העברית. ברחובות, בעקבות לחץ הצעירים, הונהגו הלימודים במבטא הספרדי. זקני היישוב התנגדו. אבל הצעירים הצליחו.
הצעירים, מעודדים מהצלחתם רצו להפתיע את התושבים בהעלאת הצגה רחמנא ליצלן. שם ההצגה "זרובבל" מאת דוד ילין.
מהומת ענקית הייתה בארץ כולה. מנתורי קרטא ועד האליטה של תל אביב. מה עשו? השלינו למושל התורכי ואמרו שמתכננים חזיון אשר יעורר מרד. הפחה הוציא צו לאסור את העלאת ההצגה. תושבי המושבה ואורחים רבים שהגיעו במיוחד היו נבוכים. אבל צעירי רחובות לא הרימו ידיים, השפיעו על האורחים להישאר במושבה עד להחלטה אחרת.
הצעירים אספו כסף, כחמש מאות פרנקים. נסעו ליפו מקום מושבו של הפחה, הפעילו קשרים "וגם חמש מאות הפראנקים הועילו" כותב סמילנסקי והאיסור בוטל.
"המהפך" הראשון
בינתיים מהצגה אחת עברו לחגיגה של מספר ימים בעיר. הצעירים מעודדים מהצלחתם השלימו את המהפך והצליחו להכניס את אנשיהם לוועד המושבה. על ראש סדר היום הייתה מערכת החינוך. התקבלה החלטה כי בכל יום אחד מחברי הוועד חייב להיות בבית הספר כדי להתרשם מרמת הלימוד.
מטבע הדברים, לצעירים אין סבלנות מנסים לדחוק את "הזקנים". ומי שזוכר את התקופה ששמעון פרס היה מצעירי מפא"י, אשר בשנות השישים התעמתו עם ההנהגה הקיימת. ואת הצעירים הנהיג דווקא "הזק", כך נקראה אז, דוד בן גוריון.
בעוד חודשים ספורים ייערכו בחירות למועצת העיר. הפעם, אף צעיר לא יכבוש את ראשות העיר, אך רבים ינסו לשפר עמדות לקראת הבחירות של 2018. מעניין כמה מבין הצעירים אשר הודיעו על התמודדות אכן יעברו את הסף.
הטור פורסם גם בגל גפן
להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!
באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה
-
אורחמר נוני סנדלר, אני גרתי בעבר בקרית מוסקבבבב.. אאא משה. לפני 25 שנה. המקום היה אחד מהיפים בישראל. האם אתה נתת יד לגטו שנוצר שם?20.05.13 14:05 תגובה
מגיב
לכתבה
מגיב
לתגובה:
בטל\י

טוען כתבות נוספות...
אירעה שגיאה בטעינת הכתבות
מנסה לטעון שוב
מנסה לטעון שוב
אין עוד פוסטים
שיתוף
הצטרפו לקבלת החדשות
הצטרפו אלינו!
הצטרפו לקבוצות הוואטסאפ שלנו:
חדשות רחובות בוואטסאפ
דילים קופונים ומבצעים בוואטסאפ
נדל"ן למכירה ברחובות בוואטסאפ
חדשות רחובות בפייסבוק
אפליקציה בחנות האפליקציות:
גלריית תמונות