הקטן
הגדל
היפוך צבעים
עכבר גדול
בהירות
ניגודיות
הדגשת כותרות
גווני אפור
בטל שינויים

משתתפים בצערו של עדי דויטש במות אימו ניצולת השואה לילי ז"ל... ביום השואה האחרון סיפרה לילי באתר be106 את יום שחרורה ממחנה הזוועה וההשמדה ברגן בלזן . כמחווה הכתבה מובאת שנית

יושבים שבעה ברחוב אוסישקין 15 ברחובות בין השעות 10.00-19.00.

אבי בר

לילי דויטש בת 93 ניצולת מחנה ההשמדה ברגן בלגזן הלכה היום לעולמה.

לילי היא אימו של עדי דויטש מנכ"ל רשת חוויות לשעבר.

ביום השואה האחרון 19/4/20 פרסמנו את סיפורה באתר be106 ולאות מחווה לניצולת השואה אנו מביאים את הכתבה שנית

יושבים שבעה ברחוב אוסישקין 15 ברחובות בין השעות 10.00-19.00.


להלן הכתבה מתאריך 19/4/2020

בשביל לילי דויטש בת ה 93 (אמו של עדי דויטש, לשעבר מנכ"ל רשת חוויות) , התאריך 15.4.45 הוא יום מיוחד בו נצלו חייה בזמן מלחמת העולם השנייה. ביום זה מצוין יום השחרור של מחנה הריכוז ברגן בלזן, על ידי הצבא הבריטי לאחר הסכם הפסקת אש בין הגרמנים לאנגליה. לאור משבר הקורונה התאריך לא צוין השנה באמצעי התקשורת ולכן לילי בקשה מבנה, עדי, לתת ביטוי לתאריך החשוב עבורה. בהיותה בת 18 שוחררה מהמחנה 75 שנים עברו מאז אותו יום .


וכך כתבה לילי לבנה:

בימים אלו של פסח,קריאת ההגדה וחגי ישראל שבפתח נזכור את "שעשה לנו עמלק...ואת "והגדת לבנך .. ובכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו יצא ממצרים "

" מחנה נוראי בו שוחררתי ע"י הוד מלכותה האנגלים.
חג אביבי היה שמש זרחה ואני זוכרת שכולם שמחו ,המון חיילים אנגליים הסתובבו במחנה ואני רבצתי על סחבה מטונפת על הרצפה. בנות על בנות – גופות של בנות היו סביבי , אני לא יכולתי לזוז , להרים יד. הבנות אשרו לי שאנחנו משוחררים האנגלים פה והגרמנים ברחו מפניהם . סוף למחנה . אני רובצת בלי יכולת לזוז לא בדיוק הבנתי את אלה שאמור לי שאנחנו חופשיים .
הביאו לי אוכל נוזל לבן כמו מרק לא זוכרת ריח ולא טעם כנראה שלא יכולתי לאכול , לא הייתי מסוגלת להרים את הכף לאכול את המרק שכבר האנגלים בישלו .
כך אני זוכרת את יום השחרור 15.4.1945 "





להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!


באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה