"רחובות שלי" פינת הנוסטלגיה עם הסופרת הרחובותית יונה דורון והשבוע "זיכרונות מן התיכון"

לאחר סיום כיתה ח' עליתי לתיכון שנקרא אז ת.מ.ר (תיכון מאוחד רחובות) והלימודים בו נמשכו ארבע שנים. המנהל היה ד"ר אשכנזי שנודע כנוקשה וקפדן גדול ואנו, החמשושים, פחדנו ממנו מאוד. על דמויות המורים המיתולוגיים נמנו סגן המנהל חבזה, שנהג ללבוש חליפות שלושה חלקים ולהוסיף ברילאנטין לשערו כך שהיה מסורק בקפידה ומבריק,המורה למתמטיקה, אפשטיין, שהיה אימת התלמידים, והמורות לביולוגיה וכימיה שנהגו להנחית עלינו בחני פתע חדשים לבקרים.
 
בבית הספר הייתה נהוגה תלבושת אחידה : חולצות כפתורים בצבע תכלת, עם כיס שעליו רקום עץ תמר, מכנסיים כחולים לבנים וחצאיות כחולות לבנות. המורים הקפידו מאוד על התלבושת ותלמיד שבא עם חולצה אחרת נשלח מיד הביתה ונרשמה לו הערה. המורה התורנית בחצר הייתה בולשת בהפסקה אחר התלמידים לגלות את מי שהעז לבא ללא תלבושת.
 
את המורים היינו מקבלים בקימה בתחילת כל שיעור. אם במהלך השיעור היה נכנס מורה אחר, או המנהל, לכיתה, היינו ממהרים לקום שוב.
 
כשהגיע המחזור שלנו לבית הספר, הוא היה צר מלהכיל אותנו והעירייה התחילה בבניית בנין חדש בחצר בית הספר. מכיוון שלא היו מספיק כיתות, כל כיתה קבלה יום חופשי אחד בשבוע עד לסיום הבנייה. זה היה צ'ופר נהדר שלא חלמנו עליו קודם! ביום הזה אהבנו ללכת לבקר בבית הספר העממי ולהוות מושא קנאה לחברינו בכיתה ח'...
 
בסוף כיתה י' נערכה בחינת הבגרות הראשונה שלנו בלשון. הלחץ היה כמובן גדול וזה היה גם פרומו למקבץ בחינות הבגרות בסוף כיתה י"ב. לאחר מכן, בתחילת כיתה י"א,  התפצלנו למגמות הומנית וריאלית. בריאלית היה רב מוחלט לבנים ( והם נחשבו לחכמים של המחזור) ובהומנית – לבנות. בתוך המגמה ההומנית היה פיצול נוסף : לומדי ערבית ולומדי צרפתית.
 
בתקופת בחינות הבגרות, בשעות הלחץ הגדול, היו ההורים נוהגים לומר לנו "עוד תתגעגעו לימים האלה". רק לאחר שנים רבות הבנתי שהם צדקו...
 
במסיבת הסיום של התיכון לבשנו, כולנו, חולצות לבנות, חצאיות שחורות לבנות ומכנסיים שחורים לבנים. על הראש חבשנו כובעי סטודנטים שחורים מקרטון והרגשנו כל כך בוגרים! טקס הסיום נערך באמפיתיאטרון שהוקם אז וגרם התרגשות עצומה לנו ולהורינו.
 
במלאת חמישים שנה לתיכון נערך כנס מחזורים באמפיתיאטרון. הגיעו אנשים מכל קצות הארץ וזה היה מאוד מרגש.
 
 
על יונה דורון ופינת הנוסטלגיה
מידי שבוע נעלה באתר סיפור קצר פרי עטה של הסופרת יונה דורון מרחובות המשלבת בסיפוריה הקצרים הווי מרחובות של אז...
יונה דורון גדלה ובגרה ברחובות ולאחר פרישתה מהוראה וחינוך פתחה בקריירה שנייה של כתיבה. ספרה הראשון היה קובץ סיפורים קצרים ששמו "תחנות בזמן", קובץ סיפורים קצרים עם נוסטלגיה ארצישראלית. וספרה השני הוא רומן עכשווי ששמו "סוד במשפחה", רומן עכשווי המתרחש בישראל ובפריז. ובנוסף כתבה סיפורים קצרים נוספים, כתבות על טיולים, ביקורות על ספרים, הצגות וסרטים
 
 

להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה