אריה (נוני) סנדלר בטורו השבועי והשבוע.... סיפורם של 2 בני רחובות אשר זכו בצל"ש במלחמת יום הכיפורים

על חטא היוהרה
בימים אלה מציינים ארבעים שנה להתנפצות המנהיגות. מלחמה נוראית שכולה תוצאה של יוהרה, גאווה וזלזול ביריב. מצד אחד הבדיחות שסופרו על חשבונו של אנואר סאדאת ובמציאות הוא לימד אותנו פרק בחוכמה, עורמה ואסטרטגיה – כל מה שמנהיג זקוק לו כדי לנהל מלחמה.
בדיעבד מסתבר שהכל היה מונח לנו מול העיניים. אך כאן חגגו, "מוטב שארם-א-שייח ללא שלום מאשר שלום ללא שארם-א-שייח", עדיין מהדהדת אמרתו האלמותית של דיין.
גם את כל ההצעות שהוצעו לנו טרם המלחמה דחינו ביוהרה.
כולנו יודעים שהמלחמה הבאה תהיה אחרת. כולנו יודעים שהעורף יהיה חזית. אבל בתחושת היוהרה כלום לא השתנה. ורק ניתן לקוות שהאסון לא יתרחש עלינו בקרוב. "אין עם מי לדבר", אותה יוהרה, אלא שהיא יותר חריפה.
גם רחובות שילמה במיטב בניה בעקבות המלחמה הזו. שני שבויים היו מבני רחובות. אחד, יעקובלה, חייל בשירות סדיר, שירת במוצב החרמון – הסכים להחליף חבר ליום כיפור ונשבה בלילה הראשון של המלחמה. השבוי השני היה בני פיינשטיין, מילואימניק, המתגורר ברחובות עד היום.
 
"רב"ט פיינשטיין בנימין  - צל"ש הרמטכ"ל
על גילוי אומץ-לב, כושר מנהיגות, מסירות ויוזמה. 

תיאור המעשה: 
עם פרוץ המלחמה הותקף מוצב "ליטוף" על-ידי כוח מצרי גדול. המצרים ביצעו התקפות-מספר - כל המפקדים נפגעו, ונותרו רק כ-10 חיילים כשירים ללחימה. רב"ט בני פיינשטיין נטל לידו את הפיקוד על המוצב, ארגן מחדש את הכוח ללחימה והצליח להדוף את התקפות האויב במשך 20 שעות נוספות. המצרים קראו להם להיכנע - אולם חיילי המוצב המשיכו להילחם, עד שנותרו 7 אנשים בלבד. הכוח ניסה לחלץ את עצמו רגלית, אך נתקל באויב ונאלץ לחזור למוצב, וכשאפסה כל תקוה, לעמוד מול כוחות עדיפים ביותר שכתרו את המוצב, נשבו. במעשיו אלה גילה רב"ט בנימין פיינשטיין אומץ-לב, כושר מנהיגות, מסירות ויוזמה. 

על מעשה זה הוענק לו : צל"ש הרמטכ"ל   
תשרי תשל"ו ספטמבר 1975, מרדכי גור, רב אלוף, ראש המטה הכלל"
 
מספר בני, השבי היה קשה מנשוא. הלם נפשי, השפלה ומאבק בין האכזריות הבלתי מתפשרת של השובים לרוח והאמונה במשפחה שבעורף ובצה"ל, שאולי עכשיו, לאחר המחדל הנורא וחוסר האונים של המלחמה, ידאג לשחרר אותנו במהרה.
מקדיש את עצמו לחינוך
החלטתי להקדיש את עצמי לחינוך ילדים. לא סתם חינוך - חינוך למדעים, ובהמשך לשילוב המחשב בחינוך. חינכתי דורות של בני נוער, בין אם זה במסגרת עבודתי במשרד החינוך או באמצעות סדנאות וקייטנות מחשבים. כיף ואינטרסקול ישראל, אותה הקמתי ואשר מקיימת כבר כ-24 שנים קייטנות מחשבים, מחנות סטארט-אפ וקורסי מחשבים, לקחה בכך חלק משמעותי. המטרה נותרה בעיניה: לשמור על הרוח הישראלית".
אז הנה קצת אופטימיות.
 
הטור פורסם גם בגל גפן
 
 
 

להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה