רחמים מלול "אעביר החלטה לקרא את בימת הנוער ע"ש המייסדת איה לביא ז"ל"

איה לביא, אחת מאושיות התרבות בעיר המדע והתרבות, הלכה מעימנו.

מתוך ההספד שקראתי היום בהלווייתה של איה ז״ל:

איה היקרה והיקירה,

יקרה לכולנו יקירה של עירנו.

אני מדמיין לעצמי תמונה שהייתה הולמת את רגעי הפרידה העצובה ממך.

תמונה של אלפי הבוגרים והבוגרות של בימת הנוער, אותה ייסדת, לדורותיהם השונים ניצבים כאן, ליד מיטתך ומצדיעים לך לאות כבוד והערצה.

היו ניצבים כאן: שחקנים, בימאים, זמרים, אנשי תרבות, אנשי תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה וכולם, כאיש אחד היו שרים לך במקהלה שיר של תודה, ועוד תודה ורק תודה.

תודה על שבנית את הפלטפורמה שבה גדלנו, למדנו והתחנכנו להיות מה שאנחנו.

תודה על היותך אשת חזון, החזון שהוגשם, תודה על שהאמנת בנו לאורך כל הדרך.

בשנת 2000 הוענק לאיה התואר המכובד "יקירת העיר" ואלה הנימוקים לבחירה בה:

הגברת לביא ביוזמתה הברוכה, הניחה את אבן הפינה לתרבות התיאטרון בעיר. כבמטה קסם הלהיבה במשך עשרות שנים אלפי בני נוער לפעילות תיאטרלית בבימת הנוער העירונית. היא מורת דרך בחינוך הנוער לערכי תרבות ואסתטיקה. עשרות הצגות ומופעים שהעלתה בעיר העניקו לשכונות חוויה תיאטרלית עדנה ושמחה.

איה היקרה, כיון שהכרתי אותך רק בשנים האחרונות ולא הייתי שותף להחלטה דאז, הייתי מעניק לך אישית תעודת יקירה נוספת, כי גיליתי בך מעבר לנאמר קודם– גיליתי אישיות מיוחדת, אצילת נפש וגדלות רוח נדירות. כשנפגשנו באירועים שונים בבית העם המפואר והמחודש שכולל בתוכו את התגשמות החזון שלך בפאר ובהדר בראויים לו, ותמיד הבחנתי בהתרגשות שאפפה אותך למראה ההיכל החדש ובעינייך ניקוו דמעות גיל. ידעת להודות ולהוקיר על האכסנייה הנפלאה להמשך התגשמותו של החזון.

איה היקרה, הותרת לנו מורשת תרבותית נפלאה, נמשיך לדבוק בה ולהנחילה לילדים ולבני הנוער שלנו. אני מבטיח לך כי בע"ה אני מתכוון להעביר החלטה בוועדת השמות שבימת הנוער רחובות תיקרא על שמך כאות הוקרה על מפעל חייך.

היי שלום יקרה ויקירה שלנו, ונוחי בשלום על משכבך.

תהא נשמתה צרורה בצרור החיים