אריה (נוני) סנדלר בטורו השבועי והשבוע... על אי הסדרים שהיו בבחירות לעירייה ומכנה את הברדק..."חרטא" של דמוקרטיה ולאף אחד לא אכפת

חנניה ויינגברגר, חבר המועצה לשעבר -  אם הוא לא היה, היו צריך להמציא אותו. חנניה עסק בנושאים רבים הקשורים לפעילות העירונית.
ויינברגר הגיש ערעור על תוצאות הבחירות למועצת העיר ברחובות. כל מי שמעיין בערעור יכול רק להתעצב שאלו פני הדברים בשנת 2013 בעיר מתקדמת כרחובות.
שתי עובדות מקוממות עולות על התנהלות אלה המופקדים על טוהר הבחירות.
1. בראש ועדת הבחירות של העיר רחובות עמד שופט, תושב המקום. הוא התפטר ושב התפטר ושב.  ועדת הבחירות לא התכנסה כדי לאשר את התוצאות, כמתחייב בחוק. ועדת הבחירות התעלמה ממה שכולם ידעו – "ברדק מכוון" זו לשון עדינה למה שהתרחש בשכונה אחת, קריית משה.
לא נותר אלא להסכים להערכתו של חנניה כפי שהובעה בערעור: "אין מנוס מתחושה קשה, שועדת הבחירות נוהלה על ידי גורמים חיצוניים לה. חברי ועדת הבחירות, והיו"ר - לא הם שניהלו את מהלכי הבחירות". אז מי כן?
2. זלזול מקומם של בעלי תפקידים בחובתם למתן תשובה. ויינגברגר היה חבר בוועדת הבחירות. הוא מציג בערעור שורה של פניות לבעלי התפקידים, שלא נענו אפילו בנימוס. לשם השוואה מתוארת בערעור, פנייה לוועדת הבחירות הארצית בראשות השופט ג'ובראן –  הפנייה זכתה לתשובה בו ביום! כל המוסיף גורע.
אגב, למי ששואל מה עלה בגורל העתירה? הרי היה ברור שבית המשפט לא יכניס את ידיו לסירחון שעלה מהתנהלות בשכונה אחת.
 
מתי יתעוררו סוף-סוף האתיופים בעיר?!
שלא תהיינה אי הבנות. לא מדובר כאן בעניינים פרוצדוראליים. בחירות אחרי בחירות אנו נתקלים במעשים מכוערים ומבישים, שתקופת סלאח שבתי מחווירה לעומתם בכל הקשור בהתנהלות הבחירות בקריית משה.
לא צריך לקרוא את הערעור כדי להבין. די היה להציץ בפרוטוקולים של ועדות הקלפיות בקריית משה כדי להתעצב ולהתעצבן. אתם חושבים שזו פעם ראשונה? לא ולא.
אילנה ירימי הפעילה הבלתי נלאית למען העדה האתיופית מתריעה שוב ושוב על העוולות שנגרמים לעדה, על הכספים המתבזבזים ושאינם מגיעים ליעדם. אלנה סחפה גם אותי לניסיון  להקים קבוצה של מנהיגות מקומית לשכונה. היה מרתק אבל גם עצוב. עצוב לראות אנשים נהדרים חסרי אונים וחוששים מ"מה יגידו". ועצוב להיווכח איך מתעמרים בהם ללא מצמוץ!
 
חנוכה אצל הקרעטשניף

ובצד השני של העיר. מאז המאבק המר על פתיחת העיר בשבת בשנת 1993 התקרבתי מאד לקהילת קרעטשניף ולאדמו"ר.  התפיסה החברתית הבסיסית שלנו דומה: "חיה ותן לחיות".
קהילת קרעטשניף, צנועה ומשמרת את מינהגיה. חלק מהפסיפס החברתי של רחובות. הגעתי, כרגיל בשמחה, להדלקת נר חנוכה. המפגשים האלה תמיד מרתקים אותי, למרות שחסידות אינה חלק מהשורשים שלי. הוריי מליטא ושם הרי התנגדו לחסידות.

ומעט חיוך... כמו בציור של ג'קי בידיעות.... מי מזהה את נוני בחגיגות קרעטשניף בחנוכה???? רמז... היחידי שלבוש אחרת.....

זו הזדמנות לאחל בריאות טובה לאדמו"ר ולברך את בניו אשר משכילים ליצור קשר חיובי עם העולם שמחוץ לקהילה.
 
הטור מופיע גם בגל גפן
 
 
 

להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה