אריה (נוני) סנדלר בטורו השבועי והשבוע... מדוע על רחובות לקחת דוגמא מאשדוד ולהקים מחדש בעירייה את היחידה לתכנון אסטרטגי
אריה נוני סנדלר
13.01.14 21:14

אריה נוני סנדלר
רחובות לאן?
מבחינת כמות התושבים רחובות נמצאת בשליש האחרון של חמש עשרה הערים הגדולות. הבעיה הכלכלית העיקרית של עיריית רחובות היא יחס נמוך בין אזורי מסחר ותעשייה לבין מגורים. למה זה כל כך חשוב?
משלמים לפי מטר ומקבלים שירותים לפי "ראש"
ההכנסה מארנונה של כל עירייה היא לפי מטרים רבועים, אך ההוצאה היא לפי "ראש". כלומר, שירותי חינוך, רווחה, תרבות הם תלויים בכמות התושבים ואילו ההכנסות מארנונה מתייחסת לכמות המטרים הרבועים של הדירות, שטחי המסחר ושטחי התעשייה. שטחי המסחר והתעשייה מקבלים מהעירייה שירותי ניקיון ותאורה בלבד. כן, העירייה "מרוויחה" ככל ששירותי המסחר והתעשייה נרחבים יותר. חישוב שנעשה באותה תקופה ביחידה לתכנון אסטרטגי בעירייה: העירייה מוציאה בממוצע על כל בית אב כ-2,300 ₪ יותר מכפי שמקבלת.
בנוסף, הנחתות האוצר, מעיקות עוד יותר על תקציב הרשות. הנחות ופטורים מארנונה לקבוצות מסוימות. בשנים האחרונות החליטו לקחת מהעיריות עוד מקור הכנסה – מכירת המים. רחמים מלול נשאר כמעט המוהיקני האחרון המתנגד בכל תוקף לגזילה חסרת ההיגיון הזו.
עד שנות השמונים השטחים העיקריים של רחובות היו חקלאיים (פרדסים), חמישה בתי אריזה לתפוזים ועוד מספר מצומצם של מפעלים קטנים (יפאורה, "שרפון", גלידות פלדמן). כשנעקרו הפרדסים ונסגרו בתי האריזה, גם ההכנסות מהארנונה צנחו. נוסיף לכל את חוק המדינה, אשר פטר את מכון ויצמן מתשלום ארנונה (השטח היקר ברחובות) והנה ההסבר העיקרי למשבר הכלכלי העצום של עיריית רחובות בשנות השמונים והתשעים.
להחזיר את היחידה לתכנון אסטרטגי לעירייה
זכורות השביתות והעיצומים אחת לחודשיים בשנות התשעים עקב העובדה שהמשכורות לא שולמו בזמן. למה אחת לחודשיים? כי הוראות הקבע של הארנונה מתבצעות אחת לחודשיים. בחודש בין תשלום לתשלום לא היה כסף לשלם את המשכורות.
באותן שנים כיהנו בראשות העיר מיש לפידות ויעקב סנדלר אשר המצוקה הכלכלית שאבה את מרב האנרגיות שלהם. לא פלא ששניהם כיהנו רק קדנציה אחת. אך, הם אשר החלו את השינוי במאזן ההכנסות של העירייה. בהקמת פארק המדע, בהקמת הקניון והמאבק של יעקב סנדלר נגד החוק הפוטר את מכון ויצמן מתשלום ארנונה (בחישוב שנתי העירייה הפסידה רק כתוצאה מחוק זה כעשרים מליון ₪ באותן שנים, סכום עתק).
היחס בין שטחי המסחר והתעשייה לבין המגורים עדיין לא מאפשר לעירייה "בימים רגילים" לספק את מלוא השירותים לאזרחים. אלא, שהיום נהנית העירייה מהכנסות גבוהות, זמניות - תוצאה ישירה של הבנייה. העיר מתקרבת למיצוי הבנייה בקרקעותיה – מה יהיה אז?
היחידה לתכנון אסטרטגי שפעלה בעירייה ספקה נתוני יקרי ערך שנגעו לעתיד העיר. אלא, שהמפוטר הראשון בימי פורר היה מנהל היחידה הזו...
מן הראוי שהיחידה לתכנון אסטרטגי תוקם מחדש – כדי שתספק למקבלי ההחלטות, וגם לנו – התושבים, נתונים עדכניים על תהליכים ותחזיות לשנים קדימה. אשדוד לדוגמה.
הטור מופיע גם בגל גפן
מבחינת כמות התושבים רחובות נמצאת בשליש האחרון של חמש עשרה הערים הגדולות. הבעיה הכלכלית העיקרית של עיריית רחובות היא יחס נמוך בין אזורי מסחר ותעשייה לבין מגורים. למה זה כל כך חשוב?
משלמים לפי מטר ומקבלים שירותים לפי "ראש"
ההכנסה מארנונה של כל עירייה היא לפי מטרים רבועים, אך ההוצאה היא לפי "ראש". כלומר, שירותי חינוך, רווחה, תרבות הם תלויים בכמות התושבים ואילו ההכנסות מארנונה מתייחסת לכמות המטרים הרבועים של הדירות, שטחי המסחר ושטחי התעשייה. שטחי המסחר והתעשייה מקבלים מהעירייה שירותי ניקיון ותאורה בלבד. כן, העירייה "מרוויחה" ככל ששירותי המסחר והתעשייה נרחבים יותר. חישוב שנעשה באותה תקופה ביחידה לתכנון אסטרטגי בעירייה: העירייה מוציאה בממוצע על כל בית אב כ-2,300 ₪ יותר מכפי שמקבלת.
בנוסף, הנחתות האוצר, מעיקות עוד יותר על תקציב הרשות. הנחות ופטורים מארנונה לקבוצות מסוימות. בשנים האחרונות החליטו לקחת מהעיריות עוד מקור הכנסה – מכירת המים. רחמים מלול נשאר כמעט המוהיקני האחרון המתנגד בכל תוקף לגזילה חסרת ההיגיון הזו.
עד שנות השמונים השטחים העיקריים של רחובות היו חקלאיים (פרדסים), חמישה בתי אריזה לתפוזים ועוד מספר מצומצם של מפעלים קטנים (יפאורה, "שרפון", גלידות פלדמן). כשנעקרו הפרדסים ונסגרו בתי האריזה, גם ההכנסות מהארנונה צנחו. נוסיף לכל את חוק המדינה, אשר פטר את מכון ויצמן מתשלום ארנונה (השטח היקר ברחובות) והנה ההסבר העיקרי למשבר הכלכלי העצום של עיריית רחובות בשנות השמונים והתשעים.
להחזיר את היחידה לתכנון אסטרטגי לעירייה
זכורות השביתות והעיצומים אחת לחודשיים בשנות התשעים עקב העובדה שהמשכורות לא שולמו בזמן. למה אחת לחודשיים? כי הוראות הקבע של הארנונה מתבצעות אחת לחודשיים. בחודש בין תשלום לתשלום לא היה כסף לשלם את המשכורות.
באותן שנים כיהנו בראשות העיר מיש לפידות ויעקב סנדלר אשר המצוקה הכלכלית שאבה את מרב האנרגיות שלהם. לא פלא ששניהם כיהנו רק קדנציה אחת. אך, הם אשר החלו את השינוי במאזן ההכנסות של העירייה. בהקמת פארק המדע, בהקמת הקניון והמאבק של יעקב סנדלר נגד החוק הפוטר את מכון ויצמן מתשלום ארנונה (בחישוב שנתי העירייה הפסידה רק כתוצאה מחוק זה כעשרים מליון ₪ באותן שנים, סכום עתק).
היחס בין שטחי המסחר והתעשייה לבין המגורים עדיין לא מאפשר לעירייה "בימים רגילים" לספק את מלוא השירותים לאזרחים. אלא, שהיום נהנית העירייה מהכנסות גבוהות, זמניות - תוצאה ישירה של הבנייה. העיר מתקרבת למיצוי הבנייה בקרקעותיה – מה יהיה אז?
היחידה לתכנון אסטרטגי שפעלה בעירייה ספקה נתוני יקרי ערך שנגעו לעתיד העיר. אלא, שהמפוטר הראשון בימי פורר היה מנהל היחידה הזו...
מן הראוי שהיחידה לתכנון אסטרטגי תוקם מחדש – כדי שתספק למקבלי ההחלטות, וגם לנו – התושבים, נתונים עדכניים על תהליכים ותחזיות לשנים קדימה. אשדוד לדוגמה.
הטור מופיע גם בגל גפן
להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!
באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה
טוען כתבות נוספות...
אירעה שגיאה בטעינת הכתבות
מנסה לטעון שוב
מנסה לטעון שוב
אין עוד פוסטים
שיתוף
הצטרפו לקבלת החדשות
הצטרפו אלינו!
הצטרפו לקבוצות הוואטסאפ שלנו:
חדשות רחובות בוואטסאפ
דילים קופונים ומבצעים בוואטסאפ
נדל"ן למכירה ברחובות בוואטסאפ
חדשות רחובות בפייסבוק
אפליקציה בחנות האפליקציות:
גלריית תמונות
אין עדיין תגובות
אפשר להתחיל את הדיון עם תגובה ראשונה.