"רחובות שלי" סיפורי נוסטלגיה רחובותיים עם הסופרת הרחובותית יונה דורון והשבוע "פורים בפתח"

בבתים רבים גוברת התכונה לקראת פורים המתקרב ואני נזכרת תחפושות של ילדותי ובפורים שלי כמורה ומחנכת.
בבית הספר העממי (הלא הוא סמילנסקי) היה פורים חג חשוב ומרכזי !
בכיתה ג` התחפשתי ליפנית. היה לי קימונו אמיתי שנקנה בפריז ע"י אמי עוד לפני המלחמה. צבעו היה שחור ועליו רקומים פרחים באדום-צהוב-ירוק. שרווליו היו ארוכים ומתנפנפים כנדרש והייתה גם חגורת משי ירוקה ורחבה. אמי אספה את שערי למעין פקעת שבה תקעה מספר דוקים. להשלמת התחפושת קנתה לי שמשית נייר פרחונית.
בכיתה ד` התחפשתי לצוענייה: חולצה לבנה תפוחת שרוולים, חצאית ארוכה וצבעונית, מחרוזות רבות לצווארי ומטפחת אדומה קשורה לראשי, השלימן את המראה.
בכיתה ה` הפכתי לסטודנטית בטקס קבלת התואר. הלבוש כלל חולצת כפתורים לבנה, חצאית שחורה, גלימה שחורה קצרה וכובע קרטון שחור על ראשי. לחיזוק המראה ה"מלומד" הרכבתי משקפיים גדולים חסרי עדשות על אפי והחזקתי בידי תעודה מגולגלת.
בכיתה ו` חזרתי לתחפושות העמים והפעם - טורקיה. אמי השיגה עבורי שרוול טורקי אמיתי המורכב ממכנסיים ועליונית דקים ושקופים (שתחתיהם לבשתי בגד חלק). היה לי גם כובע דמוי תרבוש אשר ממנו ירדה השתלשלה רעלה שהסתירה את אפי ושפתי.
בשנים שבאו לאחר מכן הקדשתי פחות לנושא והסתפקתי באביזר פורימי אחד או שניים בלבד.
בשנות עבודתי בהוראה אהבתי מאוד את בוקר הפורים. בבית ספרי , שזר, נהוג היה לאחר את הצלצול הראשון בבוקר זה לשעה תשע כדי שהתלמידים יגיעו לבית הספר ללא לחץ. אם מזג האוויר אפשר זאת היינו מרשים להם להסתובב בחצר עד הצלצול, לראות ולהראות.
אהבתי להתבונן בילדים היפים והמטופחים, בתחפושות המושקעות ובשינויים שהן גרמו בילדים שהכרתי. ילדות רבות אשר בדרך כלל נראו חיוורות וביישניות, הפכו בעזרת האיפור ליפהפיות צבעוניות ומרשימות. בחירת התחפושת, אצל ילדים מסוימים, העידה משהו על אופיים.
לא אחת ריחמתי בלבי על ילדים שהגיעו כלואים בתחפושת מקורית אולם מאוד לא נוחה שמנעה מהם ליהות מן היום הזה.
שני מקרים זכורים לי במיוחד : ילד שהתחפש לג`ירפה והיה כלוא בתוך צוואר קרטון ארוך שכמעט ולא אפשר לו לזוז. בשלב מסוים התחנן המסכן שאעזור לו להוריד התחפושת ואנחת הרווחה שלו, כאשר עשיתי כבקשתו, העידה על הסבל שנגרם לו...
המקרה השני היה ילד (בן של חבר אגד...) שהתחפש ל - אוטובוס ! הוא נשא על כתפיו מבנה ירוק וגדול שהכביד עליו מאוד. בבוקר היה גאה בתחפושתו המקורית וחבריו התפעלו ממנה אך בהמשך היום הצטער על שאינו יכול לרוץ ולהשתולל כשאר הילדים. בסופו של דבר בקש גם הוא את עזרתי בהסרת התחפושת...
ילדי שלי מעולם לא רצו תחפושות כאלה וגם אני העדפתי תמיד את הנוחות על המקוריות...
בסוף יום הלימודים היה מראה הילדים שונה לחלוטין. האיפור בחלקו נמחק או נזל, אביזרים רבים נקרעו,
זקנים, שפמים ופאות אבדו מצורתם ועוד כהנה וכהנה, אולם התמונות שצולמו בתחילת היום תשמרנה לנצח את התחפושת בשיאה.
להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!
באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה
-
אורחיונה, תודה על עוד סיפור \"בטעם של פעם\", ובתקווה שסיפורך המבטא גם את הצניעות של אז, יחלחל לחלק מההורים הצעירים בחברתנו , המתבטאים ביצירתיות שלהם, בהלבשת ילדיהם בתחפושות יוקרתיות ומגושמות מידיי :-), בברכת חג פורים שמח ועליז לכולנו ! . בהוקרה, אשר וינשטיין, משורר לילדים, יזם חברתי ועסקי24.02.14 11:06 תגובה
-
אורחתודה רבה לך אשר :-)24.02.14 13:11 תגובה

מנסה לטעון שוב
הצטרפו אלינו!
הצטרפו לקבוצות הוואטסאפ שלנו:
אפליקציה בחנות האפליקציות: