אריה (נוני) סנדלר בטורו השבועי והשבוע ... נוני מציין 10 שנות כתיבת טורים במקומון "גל גפן"... ובמבט לאחור הוא מציין היכן טעה והיכן צדק

עשר  שנים, למעלה מארבע מאות טורים
בקרוב ימלאו לטור הזה עשר שנים. שלא כמו בתקשורת העכשווית, השתדלתי לכתוב בלשון מתונה, לא מתלהמת. הצפתי נושאים  הקשורים לרחובות ולאזרחיה. הזכרתי אנשים שתרמו לעיר ואשר הלכו לעולמם, ציינתי עובדים מצטיינים בשירות הציבורי, הבעתי דעתי על תהליכים ומאורעות והתייחסתי לעתים קרובות לפוליטיקה המקומית.
מלבד נושאים הראויים לתיקון לדוגמה, החניות בעיר, שכמו מזג האוויר, כולם מדברים ואף אחד לא שינה עדיין מאומה, הזכרתי שוב ושוב את הנושא הכאוב של הספורט בעיר, ואת שילוב מוסדות המדע בחיי התרבות של רחובות. דומה שמכל המוסדות האקדמיים המפוארים שיש בעיר, דווקא מכללת פרס ונציגיה מעורבים בחיי התרבות שלנו יותר מאחרים, למרות ההתקדמות כמו "בירה מדע ומצב רוח", שיזמו במכון ויצמן (וייצאו את ההצלחה גם לתל אביב).
עברתי על הטורים הרבים. אציין טעות אחת והצלחה אחת.
 
טעות בתחזית: מסוף הנוסעים בקניון  - הצלחה גדולה
כחלק מההחלטה להרחיב את הקניון בעיר, הוחלט לבטל את התחנה המרכזית ובמקומה להקים מסוף נוסעים בצד הדרומי של הקניון. נהגי אגד ברובם לא אהבו את ההחלטה הזו וגם אני השתכנעתי כי היא מוטעית.
הפעלת המסוף הוכחה כצעד מוצלח ביותר. לא עוד אוטובוסים מעשנים בתוך מתחם סגור, אלא מסוף דינאמי ויעיל. טעות.
 
הצלחה בתחזית. לא הייתי תחת השפעת סמים או אלכוהול!
היום זה נראה טבעי, אך כאשר כתבתי את הטור  ב-15 במארס 2007, התחזית שלי נראתה הזויה. אלה היו ימים שנראה כאילו עומדים להחליט האם יושת קלון על ראש העיר המכהן (דבר אשר אירע רק כשנתיים מאוחר יותר). שאלתי האם יש מצב בו יוכל מועמד חרדי להיות ראש עיריית רחובות? השבתי שלדעתי יש מצב כזה, דווקא בגלל סגולות האיש ופחות מה הוא מייצג.  "רחמים מלול, סגן יו"ר הכנסת לשעבר, אדם בעל ניסיון רב, חריף שכל, נעים הליכות, יודע לנהל ולנווט אנשים...". ידיד צלצל למקרא הטור ושאל "איזה חומר לקחת"? גם ידידי פרופ איציק כ"ץ מ"מאגר מוחות" אמר שלדעתו מהלך כזה ברחובות אינו אפשרי.
ב-21 במאי 2008 כתבתי: "לא ירחק היום שבו מועמד דתי יהיה ראש העיר", זאת דווקא בגלל אדישות הציבור החילוני. באותה שנה מלול היה ראש סיעת הליכוד ושוקי פורר ניצח את עוזי סלנט בסיבוב השני.
ב-20 במארס 2009, בימים בהם המתינו להחלטת השופט בעניינו של פורר, כתבתי "זו הפעם הראשונה שיש סיכוי למהפך כפול, לא אשכנזי ולא חילוני יוכל להיבחר לראשות העיר. זו בחירה אישית . סיכוייו של רחמים מלול יותר מסבירים". היום זה נראה טבעי. אז, בשנת 2009, אנשי הליכוד  החליטו להציב את מלול כמועמד בטעמם רק לאחר ששלושה מועמדים אחרים סרבו!
מה קרה במערכת הפוליטית העירונית בעשר השנים האחרונות? סיפור מרתק ועצוב.
 
הטור מתפרסם גם בגל גפן
 
 
 

להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה