אריה (נוני) סנדלר במדורו "אני, רק שאלה" והשבוע נוני שואל איך קרה שבכל זאת עלה בי ניצוץ של שמחה כשמכבי נצחו?

בניגוד לאוהדי ספורט רבים, אני אוהד את קבוצתי ולא שונא קבוצות אחרות. חוסר השנאה מוריד קצת מחוויית הספורט. מכאן עד לשמוח בהצלחת מועדון יריב רחוקה הדרך. אתמול, בכל זאת צץ ניצוץ של שמחה לאור הישגה הספורטיבי המרשים של מכבי תל אביב.
ראשית, הווינריות היא פסגת הספורט. אתמול הויינריות הזו ניצחה. האמונה הגדולה שניתן לעשות זאת אפילו שהכל  נראה אבוד.
שנית, מכבי תל אביב היא קבוצה הגדולה בהרבה מסך מרכיביה. אין כוכבים נוצצים. ואין שחק אחד מרכזי שבלעדיו הקבוצה לא תתפקד. עוד פסגה של ספורט קבוצתי. תוציא את ערן זהבי ממכבי ת"א בכדורגל - והיא קבוצה בינונית. למרות הכסף ולמרות המקצועיות הגבוהה.
שלישית, ומעל לכל, צוות מקצועי איכותי ברמות שלא הכרנו, בראשות דייויד בלאט. דייויד בלאט, השפיץ של הפירמידה הזו, הוא מקצוען ואדם המעורר כבוד והערכה. מתנסח בבהירות ובאנושיות. עבר את כל המכשולים האפשריים השנה, מצד ההנהלה שמינתה אותו ומצד התקשורת – שניהם תקפו אותו לא אחת.  אם קבוצת מכבי היא גדולה מסך מרכיביה, הרי זה בזכות הצוות המקצועי בראשות  דיוויד. דייויד בלאט הוא הרבה יותר גדול מהערכה אליה זוכה.
כן, כאוהד ספורט, בזכות הסיבות הנ"ל עלה בי ניצוץ של שמחה לאור ההישג אתמול.  אלו חלק מהסיבות שהספורט בעיר רחובות כל כך רחוק מהישגיות כזו.
 

להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה