"רחובות שלי" סיפורי נוסטלגיה רחובותיים עם הסופרת הרחובותית יונה דורון והשבוע "איך דברים משתנים, או לשחוט פרה קדושה"

אבי ז"ל, ד"ר אלעזר פלס, היה עורך דין ונוטריון. תחומי עיסוקו היו, בעיקר, מתן אישורי חיים לניצולי שואה על מנת שיוכלו לקבל את הרנטה החודשית שלהם מן הגרמנים, עריכת צוואות וחוזי שכירות.

כדי לתת אישור חיים, הקפיד לראות את האדם גם אם לשם כך צריך היה לנסוע למושב נידח. מעולם לא נתן אישור פיקטיבי. תמיד הדגיש באזני שעורך דין חייב להיות אדם ישר! לא פלא שכאשר עלה ארצה עברת את שמו ובחר בשם פלס על פי המכשיר, פלס-מים, המשמש את הבנאים לבדוק האם הקיר הוא ישר.

בימים שלפני האינטרנט, אי אפשר היה להוריד חוזים מוכנים. אבי תפר לכל לקוח את החוזה האישי המתאים לו. המשרד שלו היה בבית. ההול שלנו שימש כחדר המתנה. אמי תמיד דאגה למלאי של עיתונים ומגזינים עבור הלקוחות הממתינים.

זכור לי מקרה אחד שבו הבנתי מה פירוש לשחוט פרה קדושה. אחרוני הלקוחות הלכו לביתם ואבי הגיע למטבח לאכול עם אמי ואתי את ארוחת הערב. הוא היה מאוד נסער.

"ראיתם את הזוג שיצא עכשיו?" שאל אותנו בקול נרגש

"כן"

"הם עוברים לגור יחד בדירה שכורה והם לא נשואים!"

"מה אתה אומר?!" קראה אמי "זה לא יכול להיות!"

"כן. גם אני לא האמנתי. הם רוצים לנסות איך זה לגור יחד. אם יצליח אז אולי יתחתנו. ככה הם אמרו לי".

זה קרה לפני למעלה מחמישים שנה. הייתי ילדה צעירה אך מתגובתם הנסערת של הורי הבנתי שיש כאן משהו חדש שקשה להם מאוד להשלים עמו. הבנתי את משמעות המושג "לשחוט פרה קדושה".

להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה