"רחובות שלי" סיפורי נוסטלגיה רחובותיים עם הסופרת הרחובותית יונה דורון והשבוע "לוח שנה"

בשבוע האחרון של אלול נערמים על שולחני לוחות שנה חדשים. האחד נושא את שמו וכתובתו של סוכן הביטוח, השני – את הלוגו של מרפאת השיניים המובילה, השלישי – מאת אגודת "אור לעיוור" וכן הלאה. מביטה אני בהם ונזכרת במקרה שקרה לי עם אמי.
 
בפינת האוכל של הורי תלויים היו שני מכשירים למדידת הזמן: שעון קיר עגול ולוח שנה גדול. גם לאחר מות אבי, הקפידה אמי על כך שלוח השנה יהיה תמיד מעודכן. גיסתי, העובדת בסוכנות ביטוח, דאגה מדי שנה להביא לי לוח חדש עבורה.
לימים חלתה אמי והפכה לסיעודית עם מטפלת בביתה. שרשרת של אירועים מוחיים ונפילות גרמו לכך שדיבורה היה משובש וקשה ביותר להבנה.
באחד הימים באתי לבקרה וישבנו שלושתנו, אמי, המטפלת ואנכי, על המרפסת. מבטה של אמי בהה בחלל ולפתע פנתה אלי ושאלה: "הבאת לי את הק..קל..ק..."
לא הצלחתי להבין למה היא מתכוונת. ניסיתי אפשרויות שונות "כרטיס?", "כרית?", אולם היא הנידה בראשה בכעס לשלילה וחזרה שוב ושוב על המילה המשובשת אותה בשום פנים ואופן לא הצלחתי לפענח.
שתינו היינו כבר עצבניות ומתוסכלות ואז אמרה לפתע המטפלת "קָלֶנְדָר?" (לוח שנה בשפות רבות). עיניה של אמי אורו והיא קראה בשמחה "כן!" חיוך של סיפוק עלה על שפתיה של המטפלת. התגובה שלי הייתה מעורבת: מצד אחד שמחתי שנפתרה הבעיה אולם מצד שני כאב לי שדווקא האישה הזרה היא שמצאה את הפתרון ולא אני.
 
מזה שנים אחדות נוהגת בתי להעניק לנו מדי שנה לוח שנה אישי ומהודר. לכל דף חודשי מתלווה תמונה יפה וצבעונית של אחד מילדי או נכדי, בדרך כלל מי שחוגג אירוע כלשהו בחודש זה.
אני תולה את הלוח במטבח ובכל בוקר, בעת שתיית הקפה, אני מרימה את מבטי, מתבוננת בהנאה בתמונה התורנית ומתמלאת אנרגיה טובה להתחלת היום.
 
 

להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה