הקטן
הגדל
היפוך צבעים
עכבר גדול
בהירות
ניגודיות
הדגשת כותרות
גווני אפור
בטל שינויים

"צדק לבן" טור אורח עם אביבה אלמי סטודנטית תושבת רחובות הלומדת עבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן

אביבה אלמי
אביבה אלמי
אביבה אלמי
לאחרונה אנו חשופים למספר רב של מקרים שבהם מעורבים רשויות החוק והאכיפה מול אזרחים שצבע עורם "שחור".
האם ישנו סיכוי ולו הסיכוי הקלוש ביותר, שמערכת שאחד משלל תפקידה הרבים הוא להגן על אזרחיה מכל משמר ללא הבדלי דת, מין וגזע . היא מערכת ששופטת אותנו על פי צבע עורנו, גם אם אנו אשמים במיוחס לנו או לא?

במהלך השנה האחרונה נטענו כלפי המשטרה ומערכת המשפט בעולם כולו טענות קשות. טענות שמציגות את המשטרה ומערכת המשפט כמערכות שמפלות אזרחים על פי צבע עורם.

אחד הסיפורים שהכי נמצאים כרגע בתודעה הציבורית בכלל העולם הוא סיפורו של מייקל בראון. מייקל בראון נורה למוות  על ידי שוטר בפרגוסון, פרבר של סנט לואיס, ב-9 באוגוסט. לטענת השוטר מייקל וחברו שדדו חנות וכשהשוטר הגיע למקום חל עימות בניידת בין השוטר למייקל במהלכו לפי טענת השוטר תקף אותו מייקל מה שגרם לו להגיב כהגנה עצמית בירי.  לאחר שהעימות המשיך מחוץ לניידת המשטרה המשיך השוטר לירות לעברו של מייקל  6 יריות בסך הכל מה שגרם בסופו של דבר למותו.
לפי עדי ראיה, בשלב מסוים לאחר שמייקל נורה  בפעם הראשונה הוא הרים את ידו כאות כניעה לשוטר, אך השוטר המשיך לירות ללא כל סיבה ובכך גרם למותו של מייקל. בניגוד לכך טען השוטר שמייקל המשיך לתקוף אותו וכלל לא נכנע לכן ירה בו כמה פעמיים נוספות.

אזרחים ואירגוניים רבים  טענו שהמעשה של השוטר כלל לא היה לצורך הגנה עצמית, אלא מתוך מעשה גזעני. אזור מגורו של מייקל היה מאופיין כמקום שבו השוטרים נוהגים לעצור אנשים לפי צבע עורם או לפי הקבוצה האתנית אליה הם משתייכים. לפעמיים ללא כל סיבה. למעשה זה יש שם, והוא אפיון גזעי-שהיא טקטיקה שנויה במחלוקת בה גורמי אכיפת חוק משתמשים בגזעו של אדם או קבוצה אתנית אליה הוא משתייך בתור קריטריון מהותי בהחלטה לתחקר או לעצור את האדם. (וקפידה ).

נשאלת שאלה שיכולה להציג את מערכת המשפט והמשטרה האמריקנית באור שלילי מאוד.
האם המערכות האלה פעלו על פי מניעים של אפליה/גזענות?
כי הרי השוטר היה איש " לבן", וחצי מחבר המושבעים שהיו במשפט היו גברים " לבנים". בנוסף לכך, ידוע שבכל שכונות  ה"מצוקה "  הללו יש אפיון גזעי . גם לפי מחקרים וסקרים שנערכו במקומות רבים. לדוגמה: יש נו סקר שערך "וושינגטון פוסט  יחד עם קרן קייזר ואוניברסיטת  הרווארד, העלה כי יותר ממחצית הגברים השחורים מעידים שהיו קורבנות לאפיון גזעי על ידי המשטרה לפחות פעם אחת בחייהם. 37% מהשחורים אומרים שעוכבו על ידי המשטרה שלא לצורך לפחות פעם אחת בשל היותם שחורים. בין אלו שהשיבו כך היו 52% מהגברים האפרו- אמריקאים  ו25% מהנשים (עיתון הארץ).

דוגמה נוספת מהארץ יכולה להיות סיפרו של יונתן היילו שנידון ל20 שנה בכלא לאחר שרצח את הגבר שאנס אותו פעמיים, איים עליו שיהרוג אותו וסחט אותו כספית ונפשית.
לפי כתב האישום בליל האירוע פגש היילו את המנוח  באופן אקראי. המנוח ביקש מהיילו סכום כספי מסוים ואיים עליו שאם הוא לא יבואו אתו הוא יהרוג אותו ואת שאר משפחתו. המנוח פנה ליונתן לשוחח ביחידות במקום חשוך סמוך ( כמו בפעמיים הקודמות שאנס אותו). וכשהמנוח עמד כשגבו אל יונתן ,תקף אותו יונתן ובכך גרם למותו. כשנשאל יונתן מדוע עשה מעשה זה הוא השיב :"הרגשתי שאם אני לא חונק אותו עכשיו, הוא שוב יתקוף אותי מינית, שוב ירצח לי את הנשמה".
הפרשה הזאת נגעה להמון אנשים וארגונים בלב וגרמה להם לחשוב על הכרעה של בית המשפט בנושא זה באור שמציג את המערכת המשפט כלא הוגנת ומחמירה כשאין צורך בכך. אירגוניים פמיניסטים רבים טענו כי אם סיפור זה היה סיפור של אישה כנראה שלא הייתה נענשת באותה מידה כפי שנענש היילו . כי גבר כן יכול להגן על עצמו. כן יכול להילחם פיזית בגבר אחר.

בנוסף לכך, אם נערוך סקירה של הצגת מקרים בהם גבר נאנס לעומת אישה נמצא כשאישה
עוברת מקרה כזה אז מערכת המשפט תגדיר את כאונס, אבל אם גבר יעבור מעשה כזה זה יוגדר כמעשה סדום ובעוד שמות אחרים מלבד אונס.

מלבד כל הרעשים החברתיים שנגעו לתקיפה המינית. היה רעש אחר שמאוד בלט והוא חוסר השוויון במשפטו של יונתן היילו לבין משפטו של שי דרומי.


לסיכום, אנו כחברה מחויבים לוודא שהמערכות שתפקידם להגן עלינו ולשפוט אותנו בבוא העת יעשו  זאת ללא  כל סוג של אפליה על רקע מין, דת וגזע. שירדפו אחרי צדק ושווין, וישפטו על פי ערכים של צדק ושוויון.




להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!


באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה