הוגש בג"צ נגד העירייה לשנות את השם של שכונת מרמורק לכפר מרמורק

דן כוכבי מרחובות הגיש עתירה לבג"צ בדרישה להורות לעיריית רחובות , למשרד הפנים ולשר התחבורה לשנות באופן רשמי את שמה של שכונת מרמורק לכפר מרמורק ובכל השלטים שהותקנו על ידי העירייה לשנות שבמקום המילה "שכונה" ייכתב "כפר" ויתווסף כיתוב הסבר על הכפר, וכן יותקנו שלטים מתוקנים דומים בכניסות האחרות לכפר מרמורק, והן על דרך 411 (הכביש החדש מכפר גבירול לכיוון צומת בילו) המובילה אל העיר רחובות.
דן כוכבי פירט בעתירה את ההיסטוריה התיישבותית של כפר מרמורק, וטען כי בני העדה התימנים מופלים לרעה על ידי העירייה והשלטים במתכונתם הנוכחית מפקיעים את ההיסטוריה של כפר מרמורק, וזאת לעומת יישובים של בני עדות אשכנז, בהם העירייה  אינה מפקיעה את שמם וההיסטוריה שלהם.
 
תגובת העירייה לבג"צ
העירייה, השיבה כי יש לדחות את העתירה, ממספר טעמים. ראשית, לדן כוכבי עומדת הזכות  לסעד חלופי בדמות הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים. שנית, הצבת שילוט בדרך 411, היא באחריות החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ.  ושלישית העירייה הביאה את  עמדתה של האקדמיה ללשון עברית, לעניין ההבחנה בין "כפר" ל"שכונה", ולשיטתה, ההגדרה "שכונה" היא ההגדרה הנכונה והמתאימה ביותר למקום. (גם משרדי הפנים והתחבורה צרפו נימוקים לדחיית העתירה)
 
החלטת שופטי בג"צ – 3 השופטים דחו את העתירה של דן כוכבי ולהלן דבריו של השופט אליקים רובינשטיין

בג"צ החליט (הדיון התקיים השבוע יום ראשון 21/12) לדחות את העתירה ולהלן הנימוק של אחד משופטי ההרכב השופט אליקים רובינשטיין
מסכים אני לפסק דינו של חברי השופט ג'ובראן (אשר קבע כי העתירה נדחית ולא מתקבלת). אוסיף במישור ההיסטורי-ציבורי ומבלי להסכים ללשונו הבוטה מאוד של העותר בעתירתו, כי מנהג יפה הוא ככלל להנציח היסטוריה של מקום על-ידי שילוט מתאים, המחבר את ההווה והעתיד לעבר. יש בכך רכיב חינוכי של מידע וכבוד להיסטוריה ולראשונים. במדינות רבות מונצחים בשלטים על קירות חיצוניים של בניינים אנשי שם שגרו בהם (הדבר קיים בארצנו אך במידה מועטה מדי, דומני). ועוד, בירושלים – למשל – מונצחות בשלטי רחוב בשכונת קטמון תולדות מלחמת הקוממיות באיזור, וכל אלה כמובן מעבר לשמות רחובות. במובן זה אין כמובן דופי בשילוט מתאים, ככל שאיננו עדיין, המספר את תולדות שכונת מרמורק, שאכן היתה בעבר כפר מרמורק; קראתי גם תשובת האקדמיה ללשון העברית המבחינה בין כפר "עצמאי" לשכונה בתוך ישוב, אך היו וישנם מקרים שהשם "כפר" נותר, אם בשילוט ואם בפי העם, הגם שהמקום הוא עתה חלק מיישוב גדול, ולא אכביר דוגמאות. ולבסוף, כמובן ראויים מאוד מייסדי מרמורק עולי תימן שאת זכותם וזכרם מעלה העותר, להנצחה; אך ראוי להנצחה גם אלכסנדר מרמורק עצמו, איש מדע ומראשוני התנועה הציונית ומקורבי הרצל, שעל שמו נקראו הכפר והשכונה, אם אין הנצחה כזאת כבר עתה. 
 
לסיכום העתירה נדחתה ואין צו להוצאות
 
 

להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה