להלן פרסום הדו"ח המלא של מבקר המדינה בנושא עיריית רחובות המתייחס לממצאי הביקורת בוועדת התכנון והבניה של עיריית רחובות

מבקר המדינה מפרסם את ממצאיו לגבי הביקורת שנערכה בעיריית רחובות.  לפני פרסום הממצאים נבהיר כי לא מדובר בביקורת שנערכה בכל הרשויות, שיטת המבקר היא לבחור נושא ואז לבדוק את הנושא לעומק בעירייה אחת או במספר מצומצם של עיריות מתוך מטרה לבחון מצד אחד כי ההתנהלות באותה עירייה תקינה ומנגד לאפשר לכל הרשויות לקרא את דוח הליקויים באותה עירייה ולהפיק מכך לקחים.
מבקר המדינה החליט לערוך ביקורת מקיפה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה ברחובות, כאשר נציגי המבקר ערכו את הביקורת בין החודשים 2013 עד מרץ 2014.

להלן הדו"ח המלא של מבקר המדינה ב – 8 נושאים שבדק המבקר בעיריית רחובות
(מבקר המדינה הציג דו"ח של 46 עמודים,  כאשר לכל אחד מהנושאים המבקר מפרסם דו"ח מתומצת. והמסמך המובא בידיעה הוא הדו"ח המתומצת של כל אחד מ – 8 הנושאים)

היעדר תכנית מתאר מקומית כוללת
למרחב התכנון המקומי רחובות אין תכנית מתאר מקומית כוללת. במשך שנים אישרה הוועדה המקומית בקשות להיתרי בנייה על סמך תכניות מפורטות, שלא בהתאם למדיניות תכנון כוללת ומאושרת המעוגנת בתכנית מתאר מקומית. בשנת 2008 יזמה הוועדה המקומית הכנת תכנית מתאר מקומית כוללת. במועד סיום הביקורת טרם הובאה התכנית לדיון לפני הוועדה המחוזית.

היעדר תכנית לשימור אתרים
הוועדה המקומית לא הכינה תכנית לשימור אתרים, זאת בניגוד להוראות תמ"א (תכנית מתאר ארצית) 35, שסימנה את רחובות "כמכלול עירוני לשימור", ובניגוד לדרישת הוועדה המחוזית, המבוססת על כך שהעיר מאופיינת במבנים ובאתרים בעלי ערך אדריכלי והיסטורי.

תוספת שטחי מסחר ושטחי שירות בתכנית מפורטת
במאי 2013 קיבלה תוקף תכנית המייעדת שטח של כ-39 דונם לתעסוקה, למסחר ולתחנת תדלוק. הוועדה המקומית השתהתה בחלק משלבי הטיפול בתכנית. לאחר שבפברואר 2005 היא המליצה לוועדה המחוזית על הפקדת התכנית, הוספו לה זכויות בנייה למסחר והוגדל היקף שטחי השירות, מבלי שהשינויים נבחנו בוועדה המקומית ומבלי שהיא דנה שנית בתכנית.
אף על פי שמתכנן התכנית הצביע בפניה על טעות שנפלה במסמכיה וביקש לצמצם את היקף שטחי השירות ולהתאימם למצב הרצוי מבחינה תכנונית, המליצה הוועדה המקומית לוועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית לא לתקן את הטעות, וזאת מבלי שערכה בדיקה תכנונית מקיפה לגבי היקף שטחי השירות הרצוי ומבלי שבחנה עניינית את טענות המתכנן.


חריגה מסמכות בדיוני רשות הרישוי
במקרים רבים שהתרחשו בשנים 2013-2012 דנה רשות הרישוי בבקשות להיתרי בנייה שלא תאמו את הוראות התכניות החלות על הקרקע. רשות הרישוי אישרה ללא סמכות בקשות אלה בכפוף לתיקונן והתאמתן להוראות התכניות, או בכפוף לפרסום הקלות על ידי ועדת המשנה לרישוי של הוועדה המקומית. בחלק מהמקרים אישרה רשות הרישוי את הבקשות בתנאים, מבלי שהושלמו התנאים המוקדמים לדיון.


אישור הקלות ותוספת זכויות בנייה בשני בנייני מגורים
באוקטובר 2012, כשנה וחצי לאחר שהוועדה המקומית אישרה תכנית בסמכותה שהגדילה את גובה הבניינים במתחם גן הפקאן, היא נתנה היתר בנייה להקמת שני בניינים בני 13 קומות כל אחד, שלא כדין: ההיתר כלל תוספת של שתי קומות בכל בניין, מספר החורג מהמותר על פי התכניות החלות על הקרקע, וזאת כאשר על פי סעיף 62א(ג)(9) לחוק לא היה אפשר לאשרן במסגרת הקלה. ההיתר גם כלל שטח עיקרי נוסף למגורים של 800 מ"ר, מכוח הוראות תכנית המעניקה זכויות לבנייה על גגות בבתים משותפים (להלן - התכנית לבנייה על גגות). זכויות אלה הוכללו בסך כל השטח העיקרי לבנייה למגורים, מבלי שנקבע כי הן נועדו לשמש להקמת חדרי גג, פרגולות או סככות, וזאת בניגוד להוראות התכנית לבנייה על גגות.

מתן זכויות בנייה חריגות והקלות שלא כדין לבעלי קרקע במתחם הרחובות איזנברג-גורדון
על פי תכנית מפורטת החלה על שטח של כ-9.2 דונם בין הרחובות איזנברג, הרצל וגורדון, הותרה הקמת שני בנייני מגורים וחניון ציבורי תת-קרקעי במתחם. חלק מהשטח העיקרי שהותר לייעוד למגורים נקבע כפיצוי לבעלי הזכויות בקרקע בגין הקמת החניון הציבורי.
בשנים 2004 ו-2009 אישרה הוועדה המקומית שתי תכניות בינוי שכללו הוראות החורגות מעקרונות התכנית המפורטת, בעניין ביטול רוב החניון הציבורי. תכניות הבינוי לא פורסמו לציבור כנדרש. דרך פעילותה זו של הוועדה המקומית פגעה בעקרון השקיפות ונעשתה בחוסר סמכות.
אף על פי שהחניון הציבורי לא הוקם ואף לא שולמה קרן חנייה בגינו, העניקה הוועדה המקומית לבעלי הזכויות בקרקע זכויות בנייה לשטח עיקרי של כ-5,000 מ"ר - כפיצוי בגין הקמת החניון הציבורי. זאת ועוד, הוועדה המקומית אישרה להמיר חלק משטחי השירות שנועדו לחניון למטרות מגורים בהיקף העולה בהרבה על המותר, ואף אישרה זכויות לשטח עיקרי נוסף למגורים בהיקף של 1,185 מ"ר, אף על פי שתוספת שטחים אלה הייתה מותנית על פי התכנית המפורטת בהקמת החניון. היא גם אישרה הקלות לתוספת קומות בבניינים, אף על פי שבאותו מועד לא היה לכך יסוד בדין, והתירה בניית דירות מגורים בקומת הביניים בניגוד להוראות התכנית המפורטת.
הוועדה המקומית הצהירה בפני ועדת הערר והוועדה המחוזית כי בעלי הזכויות ישלמו לקרן חנייה שהיא הקימה. כן טענה בפניהן כי לפי היתרי הבנייה צומצמו מספר יחידות הדיור וזכויות הבנייה בהשוואה לזכויות שנקבעו בתכנית המפורטת. מוסדות התכנון ראו בבקשות דאז יתרון תכנוני משמעותי שהצדיק את ביטול החניון הציבורי. ואולם בסופו של דבר נתנה הוועדה המקומית היתרי בנייה עם תוספות של זכויות בנייה, ואף ויתרה על תשלום קרן החנייה.
כשוויתרה על הקמת החניון הציבורי או על תשלום קרן החנייה במקומו וכשנתנה פיצוי בעל ערך כספי ניכר בגין בניית חניון שלא הוקם, היטיבה למעשה הוועדה המקומית עם בעלי הזכויות, בניגוד לאינטרס הציבורי.


מתן היתרי בנייה שלא כדין במתחם חרל"פ
מתחם חרל"פ ממוקם במרכז העיר ורוב המבנים בו ישנים ומוזנחים. חלק מהם הוקמו לפני קום המדינה או בשנותיה הראשונות. חלק מהבנייה במתחם אינה חוקית. ביולי 2009 קיבלה תוקף תכנית מפורטת שיזמה הוועדה המקומית ושמטרתה פיתוח המתחם ושדרוגו (להלן - תכנית חרל"פ).
בתקופת הפקדת תכנית חרל"פ, מיולי 2008 ועד יולי 2009, אישרה הוועדה המקומית בקשות להיתרי בנייה שהיו מנוגדות להוראות תכנית חרל"פ המופקדת, מבלי שקיבלה את אישור ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית ומבלי שפורסמו הודעות בעניין הסטייה מהתכנית המופקדת כנדרש בחוק. חמור מכך, גם לאחר שתכנית חרל"פ קיבלה תוקף ובמקביל לקידום תכנית איחוד וחלוקה למתחם חרל"פ, אישרה רשות הרישוי שלא כדין כמה בקשות להיתרי בנייה שהיו מנוגדות להוראות תכנית חרל"פ: הן כללו עבודות בנייה במבנים שיועדו להריסה ושחלקם ניצבו על שטח שמיועד לשצ"פ.
מתן היתרי הבנייה כאמור פגע במימוש תכנית חרל"פ, שכן חלק מבעלי הזכויות במקרקעין הגישו התנגדויות לאישור תכנית האיחוד והחלוקה שיזמה הוועדה המקומית ודרשו לקבל פיצוי מוגדל בגין שינויים ושיפוצים שביצעו בנכסים במהלך קידום התכנית ואף לאחר אישורה. בכך נפגע האינטרס הציבורי.
מתחם חרל"פ ממוקם ברחוב בילו, מול משרדי העירייה. נמצא כי אגף הפיקוח על הבנייה לא פעל ביעילות למניעת בנייה בלתי חוקית במתחם, ונמצא גם כי בנייה כזאת נעשתה בהיקף נרחב. זאת ועוד, רשות הרישוי דנה בכמה בקשות להיתרי בנייה במתחם חרל"פ, שנועדו להכשיר בדיעבד

פיקוח על הבנייה
לאגף הפיקוח על הבנייה אין תכניות עבודה מפורטות ברמה שבועית או חודשית הכוללות פירוט של פעילויות המפקחים. המפקחים אינם מדווחים באופן שוטף על הסיורים היזומים שהם עושים, למעט במקרים שבהם התגלו עברות בנייה. בבדיקת כמה תיקי בנייה שבארכיב אגף תכנון ורישוי נמצא, כי חלק מהם אינם כוללים את כל המסמכים של אגף הפיקוח ואת החומר המתעד את הפעולות המשפטיות שנקטה הוועדה המקומית נגד הבנייה הבלתי חוקית.

להלן התייחסות הוועדה המקומית: של עיריית רחובות לדוח מבקר המדינה
"מדיניות הוועדה המקומית הביאה למהפך בפיתוח העיר בשנים האחרונות ורחובות הפכה לבירת השפלה, נבנו שכונות מגורים חדשות, אזורי מסחר ותעשיה, עשרות מבני ציבור, ביניהם עוגנים מהותיים לפיתוח העיר, שלא היו קיימים עד כה. בזכות הטיפול המהיר והעקבי בפיתוח מגורים, שמרה רחובות על מחירי דיור סבירים ומשכה אלפי זוגות צעירים ומשכילים לעיר. הביקורת בחנה פסיק קטן מתוך פעילות הוועדה לטובת העיר ונמסרו לה כל התשובות הנדרשות. כפי שנמסר בתשובות, אנו חלוקים על חלק ממצאי הביקורת, כך למשל לבקשה לתוספת קומות לבנייני מגורים בשכונת רחובות המדע, שנעשו בהתאם להקלות המותרות על פי חוק וחלק מהממצאים מתייחסים לתכניות שגובשו לפני עשור ואשר עברו מספר הרכבים של וועדות מקומיות ומחוזיות. כך למשל, פרוייקט אייזנברג גורדון אושרר בשנת 2006 בוועדת ערר מחוזית ותכנית הבניה קיבלה את אישור הוועדה המחוזית בטרם יצא היתר. זאת ועוד, הוועדה פעלה על פי שומות השבחה מלפני קרוב לעשור וחוות דעת השמאים היתה כי השומות כוללות גם את קרן החנייה. הוגשה עתירה לבית המשפט באשר לכופר החנייה והיא נדחתה. העיריה הקימה מגרש חנייה בגן המייסדים. ובנוסף, חייבה את היזם במימון עבודות פיתוח מעבר לאגרות ולהיטלים. לפיכך, אנו דוחים לחלוטין את הטענה כי ניתנה הטבה ליזמים, ההפך הוא הנכון. 
הוועדה המקומית פועלת בשקיפות מלאה ועל פי חוק, כך למשל לעניין אישור שיפוץ מבנה ברחוב ביל"ו כחלק ממתחם חרל"פ, שנבע משיקולים הנוגעים לטובת שיפור חזות מרכז העיר ואשר אין בו בכדי לפגוע בתכניות העתידיות במתחם. באשר לתכנית המיתאר, התקיימו ישיבות רבות עם הוועדה המחוזית והתכנית תובא לדיון במהלך חודש ינואר. לעניין תכנית השימור נציין כי ישנה רשימת מבנים לשימור וכי הוועדה פעלה, תכננה ושימרה מבנים היסטוריים, בראשם בית העם שהוקם בשנת 1912, אשר שומר ושוחזר ונבנה לצידו היכל התרבות העירוני החדש. כן, קידמה הוועדה תכניות פרטניות למבנים לשימור. יחד עם זאת, הוועדה מקבלת הערות שונות של המבקר ובהתאם גיבשה ואישרה מדיניות אכיפה על הבנייה בתיאום עם מינהל התכנון. הוועדה המקומית רואה בביקורת כלי לייעול והיא תמשיך לפעול לטובת העיר ופיתוחה, תוך ראיית מכלול השיקולים הציבוריים, התכנוניים והבירוקרטיים".

אדריכלית דלית הראל,                                  עו"ד מיכל דגן,
מהנדסת העיר                    היועצת המשפטית לוועדה המקומית

להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה