הקטן
הגדל
היפוך צבעים
עכבר גדול
בהירות
ניגודיות
הדגשת כותרות
גווני אפור
בטל שינויים

טור אורח של טל להמן קומונרית סניף בני עקיבא בקרית משה "באנו חושך לגרש"

טל להמן
טל להמן
טל להמן
אני מרגישה כאב גדול נוכח העוול שנעשה לתושבי שכונת קריית משה ברחובות בכתבה "ילדי הלילה" (באתר Ynet), ומרגישה חובה לנסות לתקן את התמונה המעוותת.

הכתבות מציגות את האתגרים הכלכליים, החברתיים, והתרבותיים איתם מתמודדים תושבי השכונה בחיי היום יום. אין ספק כי בשכונה קיימים מקרים קשים של עוני, פשע, אלימות, הזנחה, סמים ואלכוהול.
לו הייתי כותבת את הכתבה, הייתי מבקשת להפגיש את הקוראים עם צדדים נוספים של השכונה: עם הורים שחרף הקשיים המנטליים והכלכליים עומלים לשמירת סמכותם ההורית וליצירת בית כבסיס חינוכי וכלכלי; עם תלמידים  שלמרות שהמורים לא תמיד מאמינים בהם ואין להם תמיכה לימודית עושים מאמצים כדי להיות תלמידים מן המניין; עם נערים שבונים את זהותם נוכח גזענות וסטיגמות שליליות ובוחרים לצאת לעבוד ולקחת אחריות על חייהם.

נכון, העוני נוכח בשכונה, והיא לא נקייה, עדיין, מאלימות או מסמים ופשיעה. אך, יש בין התושבים שבוחרים להתמודד עם הקשים ולקדם את השכונה למקום טוב יותר. מול הכוחות המאיימים להטביע אותם בפסימיות ובמסכנות, התושבים עומדים בגבורה ומנסים להעפיל נגד כל הסיכויים.

כדי לקדם שילוב אמיתי של תושבי השכונה בחברה הישראלית, נכון היה להביא סיפורי הצלחה מהשכונה. סיפורי הצלחה היו מדרבנים את שאר תושבי השכונה ונותנים להם תקווה ואמונה, ובנוסף, החברה הישראלית הייתה פחות חוששת "לגעת", מתקרבת יותר, מאמינה בהם יותר.

שכונת קריית משה עוררה אותי, קומונרית בסניף 'בני עקיבא', לשאלות ולרצון גדול לעשות חשבון נפש ציבורי ופרטי. בפן הציבורי, לבחון עד כמה נוח וקל למסגרות רווחה ולגופי התקשורת לשמר את המסכנות, הפסיביות והתלות של התושבים, במקום להצמיח מנהיגים מקומיים שלא מוותרים לעצמם ומוכנים לעמול נוכח רף ערכי ואישי גבוה, רף נטול דעות קדומות. באופן פרטי, השירות בשכונה היה חשבון נפש מתמיד: עד כמה אני מוכנה להיפתח לאוכלוסיות שונות ולתרבויות שונות, ולא לשמר את המרחק שמעצים את המסכנות של 'האחר', להימנע ממפגש ולמצב אותו כ'חלש' כדי שארגיש חזקה.

אני מזמינה את החברה הישראלית ככלל ואת כל אחד מאתנו כפרט לעשות בירור פנימי בשאלה אם הוא מאפשר ל'חלש' לצאת מההגדרה המכלילה, המעליבה והחוסמת, והאם הוא מוכן לפתוח את ליבו למפגש אמיתי ומאפשר עם השונים ממנו. אני קוראת לכל מי שמרגיש שהחברה מחלישה אותו וחוסמת אותו, ללמוד מתושבי קריית משה שעובדים קשה ולא נכנעים לייאוש, בדרך למשימה החברתית הבוערת: ניפוץ תקרת הזכוכית שהציבה בפניהם החברה הישראלית.




להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!


באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה