משקולות תלויות לי , ממעל
יושבות בתוך ליבי , כמו נעל
חונקות את נפשי , על כל שעל
מעוקות של כאב , טבולות ברעל !
להיכן אפנה ,,, פניתי לאל
מה לעשות ,,, בברכת גומל
אני נחבט בכל צד , מחולל
סהרורי , בוכה ושואל !
ימיי כצל חולף , ואני כעשב איבש
תמו דמעותיי , וגרוני יבש
טוב אתה ומטיב , כוחי תש
טוב לי כי עוניתי , וגופי כמש !
ואהיה כאיש שלא שומע , ואין בפיו תוכחות
אבכה בצום נפשי , ואהיה לחרפות
שתת ליבי בדם נפשי , בלי אהבות
בכל מעשה ידיי , יוקדות האכזבות !
אשת חיקי , רחקה ממני
בלי שיח ומלל , בודד הנני
גלמוד אדור בבתי , חנני
האם זאת מנת חלקי , ענני !
והנה האור מהבהב , בקצה המנהרה
כי בא עת רצון , לחנינה
האזין האל , אל זאת התפילה
ונפשי תגיל באל , הללויה !
קיבלתי בגד , כמו אדם חדש
ליבי הפסיק לדמם , ואני חש
מחולל באהבה , כולי שש
ליבי גאה ,,, ורחש !
יצאתי מתוך גופי , ועליתי למרום
חברתי לאל , בהמיה וחום
ניקיתי את גופי , מרעל וזדון
שחררתי את הכבלים , מבעד לחלון !
פזמון :
משקולות , היו תלויות לי ממעל
למדתי לסלוח ,,,
חונקות את נפשי , על כל שעל
למדתי לשכוח ,,,
מעוקות של כאב , טבולות ברעל
למדתי לזרוח ,,,
" סתם אדם " אבישי לוי 050-8266787
להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות להצטרפות לקבוצת דילים וקופונים לאליאקספרס
באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה
