הסיפור הקצר של הסופרת הרחובות יונה דורון והשבוע על ... "הסוודר הרקום"

הסוודר הרקום
בילדותי בחו"ל הייתה לי אומנת מאוד אוהבת ומסורה. היא טפלה בי מיום שנולדתי וישנה אתי בחדרי. כשפקחתי עיניים היא הייתה שם והיא גם זו שהשכיבה אותי לישון. היו לה ידי זהב. היא סרגה לי שמלות וסוודרים יפים ומקוריים.
הייתי בת שלוש וחצי כאשר הודענו לה שאנו עומדים לעלות ארצה. היא החליטה לסרוג לי מתנת פרידה. זה היה סוודר לבן שעליו רקמה פרחים כחולים בדוגמא יפה להפליא. כל מי שראה אותו התפעל ממנו מאוד. הצטלמתי אתו לפני הנסיעה, צילום אחד לקחה האומנת ואחד נשאר אצלי.
לבשתי אותו מספר פעמים לחגיגות בגן  ובכל פעם נשאלה אמי על ידי חברותיה מנין הסוודר המקסים הזה. כאשר גדלתי והסוודר היה כבר קטן עלי, החליטה אמי לשמור אותו, סוודר מיוחד שכזה לא משליכים ולא מוסרים, אמרה היא. היא עטפה אותו בניילון והניחה בארון. שנים רבות חיכה הסוודר בסבלנות. כשנולד בני הבכור הביאה לי אותו אמי ואמרה: "עכשיו שמרי אותו אצלך וכשיגיע הבן לגיל שלוש תוכלי להלביש לו את הסוודר היפה הזה".
עשיתי כמצוותה אך אבוי, כשהגיע בני לגיל שלוש הוצאתי את הסוודר מן הניילון. ראשית ראיתי שצבעו הלבן היפה הפך צהבהב דוחה ושנית הוא היה נוקשה כמו קרש ואי אפשר היה בכלל ללבוש אותו 
כל כך הצטערתי...
 

להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה