אתרי החדשות :"רועי שרעבי עבריין מורשע" (הורשע בדקירה לפני 18 שנה) ומה האמת?... בליין סולק ממועדון ושב עם חבורה שפוצצה במכות את שרעבי הבעלים ובזמן שפוצצו אותו במכות דקר בסכין שכנראה נפל מתוקף

מערכת האתר 21.05.15 17:19

הבוקר יצא אתר וואלה (ובערב גם ערוץ 2 מתכוון לפרסם זאת) בכותרת כי רועי שרעבי ראש המטה של השר יריב לוין (שר התיירות וזמנית גם השר לביטחון פנים) הוא עבריין מורשע. אכן עובדתית הוא עבריין מורשע, מדובר על אירוע לפני כ – 18 שנה כאשר רועי שרעבי היה בעליו של מועדון ברחובות. על פי כתב האישום האירוע התרחש כאשר בליין לא הוכנס/סולק מהמועדון והתפתחה קטטה במקום ולאחר שהקטטה הסתיימה האיש שסולק מהמועדון שב מאוחר יותר למועדון עם חבורה והם החלו לפוצץ במכות אשר כללו בעיטות ואגרופים את רועי שרעבי הבעלים של המועדון. במהלך המכות כאשר רועי נמצא לבדו מול החבורה המפוצצת אותו במכות הגיע לידי רועי סכין (הגרסה לגבי הסכין, רועי טען שהסכין נפלה מידי אחד התוקפים וכך רועי הגן על עצמו, לטענת הנדקר רועי קבל את הסכין מבחורה ורועי תקף אותו בנפרד מהקטטה)

מה קרה בבית המשפט?
בית המשפט המחוזי קבע כי רועי יישב בכלא על הדקירה למשך שנה וחצי ואילו בית המשפט העליון ביטל את עונש המאסר אך השאיר את ההרשעה בלי עונש בכלא.

להלן ציטוט של בית המשפט המחוזי..... אתר ב106 לא מביע עמדה על הציטוט ושכל קורא ישפוט בעצמו
" המערער יכול היה לסלק את החבורה האלימה על-ידי הזמנת משטרה"

ומה אמר על כך בית משפט העליון – להלן הציטוט
" בנסיבות אלה, ספק בעיניי אם הזמנת משטרה, שאין לדעת אימתי ואם בכלל הייתה מגיעה למקום, יכלה למנוע את תקיפתו של המערער על-ידי XXXX וחבורתו. מכאן, שהמערער היה זכאי להשתמש בכוח על-מנת להדוף את תוקפיו"

ומה הייתה הטענה של בית משפט העליון להשאיר את ההרשעה לרועי שרעבי אך לבטל לו את הכלא (בית המשפט סבר שבזמן שפוצצו את רועי במכות ולמרות שהיה יחידי מול החבורה, הוא היה צריך רק לאיים בסכין ולא להגיע למצב של דקירה) להלן הציטוט
"במקרה שלפנינו תוקפיו של המערער לא היו מצויידים בנשק. הגם שעמד יחיד מול חבורה שהקיפה אותו, די היה באיום בסכין כדי להדוף את תקיפתו בבעיטות ובאגרופים. בנסיבות אלה, אף אם מתחשבים בלחץ שבו היה המערער נתון, הדקירות שדקר את XXXX לא עמדו בדרישת הסבירות. מעשה זה, שחרג במובהק מן המידה הדרושה להגנה מפני מכות, איבד את אופיו ההגנתי - שהוא אשר מקנה לתוקף פטור מאחריות פלילית - והפך אותו לתקיפה שמטרתה להעניש".

להלן פסק הדין המלא של בית משפט העליון

"עפ (עליון) 4590/98 המערער: רועי שרעבי נגד המשיבה: מדינת ישראל, דינים עליון 1999 (2) 1438 (14/03/1999)"
--------------------------------------------
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 4590/98

בפני:                                            כבוד השופט א' מצא
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופט מ' אילן

המערער:                                     רועי שרעבי
נ ג ד
המשיבה:                                     מדינת ישראל

ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 14.7.98 בת.פ. 148/97
שניתן על-ידי כבוד השופט ד"ר ע' מודריק

תאריך הישיבה:                         כ"ב בטבת תשנ"ט (10.1.99)
בשם המערער:                            עו"ד ששי גז, עו"ד גיל דחוח
בשם המשיבה:                           עו"ד אלון אינפלד

בשם שירות המבחן:                   גב' זהבה מור

פסק-דין
השופטת ד' דורנר:
1.          המערער, בעליו של פאב ברחובות, הועמד לדין בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ביחד עם 0000000. הוא הואשם בביצוע עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, ואילו ל000000 יוחסה עבירה של מתן אמצעי לביצוע פשע - אותה חבלה בכוונה מחמירה שבה הואשם המערער.
לפי כתב-האישום, בתאריך 22.6.97, בשעות הלילה המאוחרות, דקר המערער בסכין שנמסרה לו על-ידי OOOOO את XXXXXX שתי דקירות, וגרם לו לחבלה חמורה. המקרה אירע ברחבת הכניסה לפאב, וזאת בעקבות קטטה שהתפתחה בשל סירובו של השומר בפתח הפאב לאפשר את כניסתו של XXXX לפאב.
במשפט הכחישו 0000 והמערער כי 00000 מסרה למערער סכין. בעניין זה העיד המערער כי הותקף על-ידי XXXX וחבריו, כי הסכין שבה דקר אתXXXXX נשמטה מידי אחד מתוקפיו, וכי הוא אחז בה והתגונן מפניהם.

2.          בית-המשפט המחוזי מצא כי לאחר שXXXX הורחק מן הפאב על-ידי השומר, התפתחה תגרה בין המערער והשומר לבין XXXX וכפי הנראה אנשים נוספים. תגרה זו שככה, אך כעבור זמן מה שב XXXX אל הפאב בלוויית חבריו והתפתחה מחדש תגרה בין המערער לבין XXXX וחבורתו. במהלך תגרה זו הוקף המערער על-ידי XXXX וחבריו, והוכה על-ידי החבורה באגרופים ובבעיטות.
הערכאה הראשונה קיבלה מחמת הספק את הגירסה שלפיה הסכין לא נמסרה למערער על-ידי XXXXX, אלא התגלגלה ברחבה והמערער דקר בה את XXXXX 00000 זוכתה איפוא מהעבירה שיוחסה לה.
לעומת זאת, נדחתה טענתו של המערער כי עומד לו הסייג של הגנה עצמית. בעניין זה קבע בית-המשפט המחוזי כי המערער יכול היה לסלק את החבורה האלימה על-ידי הזמנת משטרה, וכי, על-כל-פנים, הדקירה בסכין הייתה בלתי-שקולה לאיום שבפניו עמד. אשר-על-כן, הורשע המערער בעבירה שיוחסה לו, ובית-המשפט דן אותו לשנתיים וחצי מאסר, מתוכן חמישה-עשר חודשים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי.

3.          בערעורו על ההרשעה טען המערער כי עומדת לו מחמת הספק טענת ההגנה העצמית. שכן, הוא עמד בודד כנגד קבוצת אנשים אלימים, שוודאי לא היו ממתינים למשטרה לו היה מזמין אותה, ולא ניתן היה להימלט מפניהם ללא שימוש בסכין. לחלופין ביקש המערער, מאותם נימוקים, וכן בהתחשב בנסיבותיו האישיות ובהמלצת שירות המבחן, להקל בעונשו ולא לשלוח אותו למאסר בפועל.

4.          כאמור, XXXX הוא זה ששב לפאב של המערער כשהוא מלווה בחבורה לאחר שהקטטה שקדמה לכך שככה. בנסיבות אלה, ספק בעיניי אם הזמנת משטרה, שאין לדעת אימתי ואם בכלל הייתה מגיעה למקום, יכלה למנוע את תקיפתו של המערער על-ידי XXXX וחבורתו. מכאן, שהמערער היה זכאי להשתמש בכוח על-מנת להדוף את תוקפיו. ברם, בכך אין די. שכן, הוראת סעיף 34טז לחוק העונשין, תשל"ז1977-, שוללת הגנה עצמית כאשר המעשה שעשה הנתקף לא היה סביר לשם מניעת הפגיעה. סבירות במהותה נקבעת על-פי מבחן אובייקטיבי. כך, גם מי שסבור סובייקטיבית כי הוא מגן על עצמו, למשל בשל הפחד שבו הוא שרוי, ובשל כך חורג מן המידה האובייקטיבית הדרושה להגנה, נושא באחריות לפגיעות שפגע בתוקף. עם זאת, מובן הוא כי סבירות ההתנהגות נקבעת על-יסוד הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה, שבגידרן יש לתת את הדעת למצב המצוקה וללחץ שבו היה נתון הנתקף. ראו ע"פ 4785/90 ג'בארין נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(5) 221, בע' 228.

5.          במקרה שלפנינו תוקפיו של המערער לא היו מצויידים בנשק. הגם שעמד יחיד מול חבורה שהקיפה אותו, די היה באיום בסכין כדי להדוף את תקיפתו בבעיטות ובאגרופים. בנסיבות אלה, אף אם מתחשבים בלחץ שבו היה המערער נתון, הדקירות שדקר את XXXX לא עמדו בדרישת הסבירות. מעשה זה, שחרג במובהק מן המידה הדרושה להגנה מפני מכות, איבד את אופיו ההגנתי - שהוא אשר מקנה לתוקף פטור מאחריות פלילית - והפך אותו לתקיפה שמטרתה להעניש.
יש לדחות איפוא את הערעור כנגד ההרשעה.

6.          לעומת זאת, הגם שהנסיבות שבהן דקר המערער את XXXX לא הגיעו לדרגת הגנה עצמית, הרי שהן מצדיקות הקלה בעונש. בעניין זה ראוי אף להתחשב בנסיבות חייו הקשות של המערער ובהמלצת שירות המבחן.

אתר ב106 מחק כאן פסקה שלמה העוסקת בתקופת ילדותו של רועי שרעבי והיא לא רלוונטית כעת לכתבה
XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX

7.          אמנם, ככלל, יש להחמיר בעבירות אלימות ולהטיל בגינן עונשי מאסר משמעותיים. אלא שהמקרה שבפנינו, שבו נקט המערער באלימות לאחר שהוכה, הינו חריג. אם אוסיף לכך את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות ואת המלצת שירות המבחן, נראה לי כי יש לתת עדיפות לשיקול השיקומי ולהוסיף לאמצעים השיקומיים מאסר על-תנאי, שאם השיקום לא יעלה יפה יופעל המאסר המותנה ובכך יבוא המערער על עונשו.
אני מציעה איפוא לדחות את הערעור כנגד ההרשעה, אך לקבל את הערעור כנגד חומרת העונש, לבטל את גזר דינו של בית-המשפט המחוזי ולהעמיד את העונש על חמישה-עשר חודשי מאסר על-תנאי בצירוף מבחן למשך שנתיים ושירות לתועלת הציבור על-פי תוכנית שתוכן על-ידי שירות המבחן.
התוכנית המוצעת תוגש לבית-המשפט על-ידי שירות המבחן בתוך 30 ימים, ועם הגשתה יושלם פסק-דיננו בהתאם.
ש ו פ ט ת
השופט א' מצא:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופט מ' אילן:
אני מסכים.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת דורנר.
ניתן היום, כ"ו באדר תשנ"ט (14.3.99).

להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה

הצטרפו אלינו!

כל מה שקורה ברחובות בוואטסאפ

מצטרפים לקבוצת הוואטסאפ שמביאה את המבצעים הכי חמים של אתרי המכירות המובילים בעולם ובישראל