פרוייקט מיוחד של בית החולים קפלן לציון יום הזיכרון - דרורה סדן, מספרת על בנה, סמל עידו סדן ז"ל שנהרג בשנת 2005 בתאונת דרכים

"זה סוד שהמטופלים שלי אף פעם לא יידעו עליי"- בית החולים קפלן יצא בפרוייקט מיוחד לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל במסגרתו עובדי המרכז מספרים על על יקיריהם אותם שכלו במלחמות ובפעולות האיבה.

לדברי בית החולים זה יכול להיות כל אחד; המזכירה שקבעה לכם את התור. הרופא או הרופאה שלכם. האחות שטיפלה בכם במיון. המשנע שהעביר ממחלקה למחלקה או הרנטגנאית שבדקה אתכם. הם אבות ואימהות, בנים ובנות, סבים וסבתות, אחים ואחיות, דודים ובני דודים - שכולים, שאיבדו את היקר להם מכל בישובי העוטף, בבסיסי הדרום, במסיבה ברעים, בקרבות בעזה, בפיגועי תופת ובמלחמות ישראל.

דרורה סדן, סגנית מנהלת קבלת חולים במיון, מספרת על בנה, סמל עידו סדן ז"ל:

עידו נולד בנובמבר 85 בכרמיאל. כשהיה בן שנתיים ושמונה חודשים עברה המשפחה להתגורר ברחובות. בבית-הספר היסודי "רמת אלון", שבו למד, התגלה עידו כילד בעל כשרונות ויכולות למידה גבוהות. את לימודיו העל-יסודיים המשיך בקריית החינוך על-שם עמוס דה-שליט ברחובות.

שני תחומים היו מרכז עולמו של עידו - מוזיקה ומחשבים. את עולם המוזיקה גילה בגיל תשע, כשקיבל מדודתו גיטרה קלאסית, ומהר מאוד - תוך לימוד עצמי ואחר כך באופן מקצועי - עבר לגיטרה חשמלית. היתה לו היכולת לנגן מוזיקה על פי שמיעה בלבד וזאת אף מבלי ללמוד תווים. הוא היה פתוח לסוגים מגוונים של מוזיקה - מקלאסית ועד רוק כבד. בבית-הספר היה חבר בהרכב מוזיקלי שניגן והופיע באירועים שונים.

אהבתו של עידו לעולם המחשבים החלה כשקיבל את המחשב הראשון שלו ובתחום זה בחר להמשיך בתיכון, במסלול של חמש יחידות לימוד. גם לאחר סיום לימודיו התיכוניים, כאשר המתין לגיוסו, המשיך ללמוד באופן עצמאי תחומים נוספים שונים הקשורים בעולם המחשבים, שאותם לא למד בבית-הספר - וזאת על מנת שיוכל להתקבל ליחידת מחשבים צבאית. ואולם, מפאת הפרופיל הגבוה שנקבע לו, התנהלו הדברים באורח שונה.

עידו גויס לצה"ל בסוף חודש מרס 2004 ושובץ בחיל-החימוש, במסלול ייעודי לקצונה. הוא עבר קורס מקוצר לנשקים והוצב לסיפוח כמאחזק נשק קל בגדוד "שועלי שמשון" שבחטיבת "גבעתי" בפיקוד דרום. בתקופה זו התחולל בו מפנה: עידו התאהב במקום ובאנשים, והדבר גרם לו להתלבטות קשה האם להמשיך במסלול הייעודי לקצונה.

עידו היה חברותי מאוד, בעל קשת רחבה ומגוונת של חברים - החל מבית-הספר, דרך הצבא וכלה בקהילת האינטרנט, בה היה פעיל במיוחד. חבריו אומרים כי היה אחד מהטובים, יחיד במינו ובדורו. מפקדיו מעידים עליו כי היה חייל בעל רמה אישית גבוהה, רציני וממושמע, שהתנדב לכל משימה וביצע את מטלותיו על הצד הטוב ביותר, תוך שאיפה מתמדת ללמוד ולהתקדם.

בבוקרו של יום שבת, 9.4.05, נהרג עידו בתאונת-דרכים שאירעה ברחובות. הוא ישב במושב האחורי, חגור בחגורת בטיחות, במכונית פרטית שחברו נהג בה. בן 19 וחצי היה בנופלו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי ברחובות. הותיר אחריו הורים ושלושה אחים - ירון, אוהד ולידר.

להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה