הבשורה על פי יהודה
יהודה איש קריות, זה שמסר את ישו לרומאים תמורת שלושים שקל כסף נחשב לבוגד הגדול ביותר בהיסטוריה. לפי הגרסה שמביא כאן עמוס עוז דווקא להיפך! יהודה היה תלמידו המובהק והנאמן ביותר של ישו. האמין שישו הוא בן האלוהים ולאחר צליבתו יקום וירד מן הצלב. או אז יאמינו בו כולם והוא יקים את מלכות השמיים שתהיה כולה אהבה, חסד וחמלה. כאשר זה לא קרה הלך יהודה (שצפה בצליבה) ותלה עצמו על עץ.
הבוגד השני הוא שאלתיאל אברבנאל הירושלמי, חבר הוועד הפועל הציוני, שהתנגד להכרזה על הקמת המדינה. לטענתו זה יגרום לשפיכות דמים ארוכה ומיותרת. להשקפתו יכולות היו קהילה יהודית וקהילה ערבית לחיות בשלום יחד בארץ ישראל ללא סממנים של לאומיות (צבא, גדרות וכד'). בשל כך הודח שאלתיאל אברבנאל מהוועד הפועל הציוני, כונה בוגד ובילה את שארית חייו מסוגר (מרצון) בבית האבן הירושלמי שלו.
בין שני הבוגדים הללו, בחורף הקר של שנת 1959 כלואות שלוש הדמויות המרכזיות של הספר. הדמויות הן:
שמואל אש, סטודנט באוניברסיטה העברית הכותב תזה על ישו בעיני היהודים. הוא נאלץ לנטוש את לימודיו מפני שאביו פשט את הרגל ולא יכול עוד לממן את החזקתו בירושלים. גם חברתו נטשה אותו ונישאה לחבר הקודם שלה. כדי להתקיים הוא נענה למודעה שראה באוניברסיטה בה מבוקש סטודנט בעל כושר דיבור לארח לחברה לנכה משכיל המסוגל לשרת את עצמו. בתמורה יקבל מגורים, כלכלה ודמי כיס. שמואל הוא קצת בוגד מאחר ונתק קשר עם הוריו שבחיפה ועם אחותו הלומדת רפואה באיטליה וגם נבגד מאחר וחברתו בגדה בו והתחתנה עם אחר.
הנכה בן השבעים הוא גרשום ואלד, אינטלקטואל ודברן הנעזר בקביים ואינו יוצא מפתח ביתו. בלילות אינו ישן ומשלים את שעות השינה בבקרים. אחר הצהרים הוא זקוק לבן שיח אשר גם יכין לו כוסות תה ויגיש לו את ארוחת הערב (שמכינה השכנה) ואת התרופות שלו. את התפקיד הזה ממלא בנאמנות שמואל אש. ואלד הוא אב שכול. בנו יחידו, מיכה, כמעט פרופסור למתימטיקה באוניברסיטה העברית, נהרג בקרב במלחמת השחרור בגיל 37.
הדמות השלישית בבית היא עתליה, אישה יפה בת ארבעים וחמש, אפופת מסתורין וריח בושם סיגליות עדין. היא בתו של שאלתיאל אברבנאל שירשה את ביתו , וכלתו של גרשום ואלד שהייתה נשואה במשך קצת יותר משנה לבנו מיכה.
שמואל אש מתאהב בעתליה ונרקמת ביניהם מערכת יחסים עדינה ומיוחדת במינה.
לפני שהתחלתי לקרוא את הספר צפיתי בראיון עם עמוס עוז בתכנית "חוצה ישראל". לשאלתו של קובי מידן "מה אתה מצפה מהקוראים?" ענה עוז שהוא מאוד רוצה שהקוראים יתאהבו בדמויות שלו. כשהתחלתי לקרוא הרגשתי שזה הדבר האחרון שיקרה לי, אבל, למרבה הפלא, לאט, לאט נכבשתי בקסמם של הסטודנט האינטלגנטי והתמים כל כך, של הנכה חד ההבחנה והלשון ושל האלמנה החיה את חייה לפי הערכים המיוחדים שלה. נראה לי שזה בהחלט אומר שהספר כתוב מצוין!
הבשורה על פי יהודה מאת עמוס עוז
הוצאת כתר ספרים
308 עמודים